באביב 2022 החלו להיפגש בז'נבה בחשאי מומחים לשמירת שלום ולדון בשאלה כיצד ליישם הפסקת אש עתידית באוקראינה. בשבוע שעבר הם פרסמו לראשונה מסמך בן 31 עמודים, לאחר שבחודש שעבר שיתפו בו מומחי מדיניות חוץ מארה"ב, רוסיה ואוקראינה המקורבים לממשלותיהם – מדווח ניו-יורק טיימס. מסמך זה הוא סימן למהירות בה הסוגיה הפכה מתרגיל תיאורטי לנושא מעשי. צרפת ובריטניה מוכנות לשלוח אלפי חיילים לאוקראינה, אם כי לא ברור מה יהיו סמכויותיהם. רוסיה אינה מוכנה לכוח שכזה, בעוד דונלד טראמפ אינו אומר שארה"ב תתן גיבוי כלשהו. בינתיים טראמפ מנסה לזרז הסכם, בתנאים מועדפים לטובת רוסיה. לאורך רוב שלוש שנות המלחמה, סוגיית הפסקת האש נראתה כטאבו. קייב ובעלות בריתה העדיפו להתמקד בנעשה בשדה הקרב במקום בתסבוכות של פשרה אפשרית, ולא רצו לדבר בפומבי על משהו פחות מאשר ניצחון אוקראיני. מדיניותו של טראמפ שינתה מצב זה. הפסקת האש הקודמת, משנת 2015, קרסה בשל פיקוח דל וחוסר יכולת להעניש על הפרת תנאיה. המסמך שפרסם "מרכז ז'נבה למדיניות ביטחון" מציע אזור מפורז ברוחב של לפחות עשרה קילומטרים, בו יסיירו 5,000 חיילים ופקחים אזרחיים, שאת שלומם יבטיחו 10,000 חיילים זרים. הפקחים ידווחו על הציות להפסקת האש ועל נסיגתם כדרוש של כלי רכב כבדים למרחק שייקבע מהאזור המפורז. המשימה תנוהל על-פי מנדט מהאו"ם או גוף בינלאומי אחר. כוח שכזה יוכל למנוע התנגשויות ואי-הבנות, אך לא יהיה חלק מערבויות ביטחוניות שיינתנו לאוקראינה למניעת פלישה נוספת. מנהל המרכז, תומס גרמינגר, פיקח על הפסקת האש באוקראינה בשנים 2020-2017 כמזכ"ל הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. לאחר הפלישה ב-2022 הוא כינס קבוצה של מומחים להפסקות אש, כולל פקידים בארגונים בינלאומיים ומפקדים לשעבר בכוחות שמירת שלום. במקביל, הוא קיים דיונים חשאיים עם מומחים מארה"ב, רוסיה ואוקראינה. כל המשתתפים פעלו באופן אישי, אם כי ההנחה הייתה שיעמדו בקשר עם ממשלותיהם. לא ברור איזו השפעה, אם בכלל, תהיה להצעה זו על המו"מ, במיוחד לנוכח מעורבותם האישית של טראמפ וולדימיר פוטין. אבל, מסביר הטיימס, ההצעה שופכת אור על המגעים מאחורי הקלעים במלחמה בה שאפו אוקראינה והמערב לבודד את רוסיה בזירה הבינלאומית, אך ניהלו איתה מגעים בצורה חשאית. מגעים כאלו הובילו לחילופי שבויים ולייצוא דגנים מאוקראינה דרך הים השחור, ורוסיה ואוקראינה "מצאו דרך לשתף פעולה בנושאים משותפים", כלשונו של המסמך. על-פי ההצעה, הפקחים הבינלאומיים יעבדו עם ועדה צבאית רוסית-אוקראינית, במסגרתה יעלו שני הצדדים טענות וידונו על חילופי שבויים, פינוי מוקשים ומסדרונות לאזרחים באזור המפורז. "זו תהיה בעיה קשה וחסרת תקדים", אומר סמואל צ'אראפ ממכון ראנד, בין היתר בשל אורכו של הגבול בין אוקראינה לבין השטח שכבשה רוסיה והנשק המתוחכם שבידי שני הצדדים. צ'אראפ עובד על הצעות משלו להתקנת חיישנים שיסייעו בפיקוח. פיקוח דייקני יהיה גורם מפתח בעמידותה של הפסקת האש, סבור צ'אראפ. העלאת הסבירות שהפרות שלה יתועדו, תפחית את רצונם של שני הצדדים לבחון את יציבותה ואת הסכנה שתקריות מבודדות יסלימו ללוחמה מלאה. "אין תוכנית מדף שניתן להיעזר בה בקלות" בנוגע ליישום הפסקת האש, הוא מבהיר. נכון לעכשיו, מדגיש הטיימס, שוררת ספקנות רבה לגבי נכונותו של פוטין להסכים להפסקת אש שלא לדבר על עמידה בתנאיה. רוסיה הבטיחה עד הרגע האחרון שאין לה כוונה לפלוש לאוקראינה, ושום פיקוח לא יוכל להרתיע אותה אם תחליט לפלוש שוב. "אני לא חושב שרוסיה תסכים למשהו שיותיר את אוקראינה עצמאית וריבונית", מזהיר המומחה הגרמני יאניס קלוגה.