הקונגרס שבשליטת הרפובליקנים לא סתם מסתכל מהצד כאשר ממשל דונלד טראמפ נוטל ממנו את סמכויותיו החוקתיות; הוא מוסר אותן בהתלהבות. דוגמה בולטת שמציין ניו-יורק טיימס: בשבוע שעבר הם אישרו חוק תקציב המעניק לממשל יד חופשית נרחבת בניתוב הכספים (עד סוף ספטמבר), למרות שהחוקה קובעת שסמכות זו מצויה בידי הקונגרס. הרפובליקנים ויתרו בשקט על יכולתם למנוע מטראמפ להטיל מיסים על מקסיקו, קנדה וסין. רבים מהם הריעו כאשר הממשל ביטל תוכניות שמימן הקונגרס ופיטר אלפי עובדים בלא שימוע ובלא התייעצות איתם. אף ועדה של הקונגרס לא ערכה שימוע כלשהו מול צעדים אלו. בעבר מחוקקים משתי המפלגות הגנו בעוצמה על מעמדם והתנגדו בתקיפות כאשר נשיאים ניסו לפגוע בסמכויות הקונגרס. הם ראו את מקומם בסעיף הראשון של החוקה כמשקף את עליונות הרשות המחוקקת במערכת האיזונים והבלמים, ואת הרשות המבצעת כמי שתפקידה לבצע את החלטותיהם. המחוקקים נהגו לומר, כי נשיאים באים והולכים – והקונגרס לעולם עומד. ב-1987 הקים הקונגרס ועדה דו-מפלגתית לחקירת מכירת הנשק בידי ממשל רייגן למורדים בניקרגוואה ולאירן. ב-2014 הגיש הקונגרס תביעה נגד ממשל ברק אובמה בטענה שהוא מעביר סובסידיות בלתי חוקיות לביטוח הבריאות. ב-2017 הקים הקונגרס הרפובליקני ועדת חקירה להתערבות הרוסית בבחירות 2016. כאשר בשנים האחרונות שני בתי הקונגרס כה מקוטבים וכה קשה לקדם חקיקה, הסמכות גולשת מהקפיטול לבית הלבן, המקדם אותו בברכה. אבל טראמפ לוקח את השינוי הזה לרמות חדשות, בין היתר בזכות שליטת הברזל שלו בסיעה הרפובליקנית בשילוב של יחסים אישיים חמים ואיומי נקמה. הרפובליקנים דוחים את טענה הכניעה ואומרים, כי הביורוקרטיה הממשלתית כה מנופחת – עד שרק השינוי הקיצוני של טראמפ ואילון מאסק יוכל להניב את השינוי הדרוש. לדבריהם, הם יחדשו את השליטה המלאה בעת דיוני תקציב 2026. "זהו הרגע לו חיכינו כל הקריירה שלנו, ולבסוף כל הכוכבים מסתדרים כך שאנחנו יכולים לבצע שינוי", אומר יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון. טראמפ, מאסק ובכירים אחרים בממשל כבר הבהירו שאין להם יותר מדי כבוד לסמכותו של הקונגרס, וג'ונסון מיצב את עצמו יותר כעושה דברו של הנשיא מאשר כמנהיג רשות בעלת כוח שווה. ברגע בו ויתרו על כוחם, צופה הטיימס, המחוקקים יגלו שקשה יהיה לקבלו בחזרה – תחת טראמפ או כל נשיא אחר. נכון לעכשיו, לא נראה שהרפובליקנים מוטרדים מהתקדים שהם יוצרים. צירים שמרנים בבית הנבחרים, אשר לרוב מתנגדים לתקציבי המשך, תמכו בו בשבוע שעבר, בדיוק משום שהוא יעניק לטראמפ יד חופשית בהחלטות תקציביות שעד כה היו בשליטתם. לדבריהם, ממשל טראמפ כבר הוכיח שהוא אינו מתייחס להקצאות התקציביות של הקונגרס; הדמוקרטים טוענים שהדבר דווקא מחייב לדחות את הצעת התקציב, אך לשיטת הרפובליקנים זוהי הוכחה שניתן לסמוך על הממשל שיקבל את ההחלטות הנכונות. הרפובליקנים בקונגרס גם ויתרו על חלק מסמכויותיהם בנושאים כלכליים, ממשיך הטיימס. בשבוע שעבר הם העבירו החלטה המונעת בשנה הקרובה כל הצבעה בנושא המכסים. במקור הסמכות להטילם מצויה בידי הרשות המחוקקת, אשר העבירה אותה בהדרגה לרשות המבצעת, אך שמרה לעצמה את הסמכות לבטל אותם; לא הפעם. עד היום זימן הקונגרס שרים ובכירים אחרים בממשל להסביר מהלכים מרכזיים, חשובים הרבה פחות מאשר המהלכים הכאוטיים שמבצע הממשל הנוכחי בתחומי הפעילות, התקצוב וכוח האדם. אין סימן לשימוע כזה בקונגרס המכהן. הדמוקרטים, המצויים במיעוט בשני הבתים, אינם יכולים לממש את הליכי הפיקוח שמונעים הרפובליקנים. במקום זאת, הרפובליקנים נפגשו עם מאסק בדלתיים סגורות והסתפקו בקבלת המספר הסלולרי שלו אם ירצו להביע דאגה ממהלכיו. הדמוקרטים בוועדות הפיקוח בשני הבתים ניסו להעביר החלטות המחייבות את הממשל למסור מידע נרחב על פעולותיו של מאסק, כולל תכתובות פנימיות. החלטות כאלו יכולות להגיע למליאת שני הבתים. הרפובליקנים צפויים להתנגד ולהפיל אותן; בעיני הדמוקרטים תהיה זו הזדמנות נוספת להעלות לסדר היום את מהלכיו של מאסק ולחייב את הרפובליקנים להגן עליהם.