במשך רוב 87 שנותיו של מרכז התקשורת הממשלתי הבריטי, אנשיו פיתחו בחשאי "טכנולוגיה מבצעית" לסוכנים בריטים – ממכשירי קשר נסתרים ועד תוכנה. בשנים האחרונות הוסרה במקצת הסודיות: עיתונאים הוזמנו למרכז והוא החל לחלוק את בעיותיו, מספר אקונומיסט. למשל: האם למישהו יש פתרון שימנע הצטברות אדים של שמשותיו של רכב מעקב? המרכז, יחד עם גופי ביון אחרים, הזמין את המגזר הפרטי לפתור 28 בעיות כאלה. הטריק הוא כיצד לתאר בעיות מסווגות במינוחים בלתי מסווגים. אתגר נוסף, יחד עם מכון המחקר הארקטי, הוא ליצור סוללות הפועלות בקור של מינוס 40 מעלות. מה שלא נאמר הוא, שאותה טכנולוגיה נחוצה למשל לצלף המוצב מחוץ למתקן גרעיני אירני. המשימות אינן מסווגות, וכך יכולות להתמודד איתן גם חברות קטנות שחוסכות את עלויות הליך הסיווג. לוח הזמנים למציאת הפתרון הוא לרוב חצי שנה, כך שאין צורך במימון ארוך עד שהממשלה משלמת. הקניין הרוחני נותר בידי החברות. זהו שינוי מבורך: בעבר החברות הגדולות רכשו חברות הזנק מבטיחות ומכרו את הטכנולוגיה למדינה ברווח נאה. זהו ביטוי לשינוי גדול יותר בביון הבריטי, מציין אקונומיסט. בעבר מיטב הטכנולוגיה פותחה בבית, אבל כעת חלק גדול מגיע מבחוץ. לא קל לארגונים המורגלים בסודיות לעמוד בקשר עם עולם הטכנולוגיה והיזמות, אבל הקירות הולכים ונשברים. בשנת 2018 הוקמה הקרן הלאומית להשקעות באסטרטגיית ביטחון, כדי לספק מימון לטכנולוגיות בעלות שימוש אזרחי וביטחוני. היא הייתה מענה לשתי בעיות: קהילת הביון התקשתה לאתר טכנולוגיה מתקדמת במגזר הפרטי, ואילו המגזר הפרטי לא הבין את עולם הביון. הקרן בעיקר מנתבת כספי קרנות אחרות, אך גם משקיעה בעצמה בשש-שמונה חברות בשנה. היא בוחנת מדי שנה 10,000 חברות ואנשיה נפגשים עם 1,000. אשתקד נרכשה אחת החברות שלה, Foundries.io, בידי ענקית השבבים קוואלקום – מקרה נדיר בו ממשלת בריטניה רושמת רווח ניכר. גם אקדמאים דרושים. בשנת 2005 הוקם מכון הליבורן למחקר מתימטי בשיתוף פעולה בין סוכנות הסיגינט לבין האקדמיה, ובמסגרתו מקדישים מתימטיקאים חלק מזמנם למחקרים גלויים וחלקו לעבודות מסווגות. כך הם יכולים לשמש כ"מתורגמנים" בין העולמות הגלוי והחסוי. סימן נוסף לשבירת הקירות היא שחלק מגופי הביון מפעילים כעת משרדים מחוץ למתקניהם, כדי לאפשר ליזמים גישה ישירה אליהם. הרווח הוא הדדי: החברות יכולות להגיע ללקוחות אפשריים, והסוכנים נמצאים במגע קרוב יותר עם היזמים. בפני כל אלו עדיין ניצבים מכשולים, מציין אקונומיסט. משרד האוצר עדיין מודאג מההימור של הקרן הלאומית על חברות ספציפיות. כלכלת ההון סיכון בעולמות הביטחון והביון שונה לגמרי. רוב הטכנולוגיות שצריכים המרגלים אינן מתאימות להון סיכון הרגיל. חוסר הצלחתה של בריטניה להקים חברות סייבר רציניות – Darktrace מקיימברידג' היא היחידה – היא איתות אזהרה, אומר איש ביון לשעבר העובד כעת במגזר הפרטי. חלק מהבעיה הוא שהמאמצים הבריטיים פרוסים לפרוסות דקות. "בספקטרום של ריכוז משאבים מול גודל, ישראל נמצאת בקצה האחד וארה"ב בקצה השני, ושתיהן מצליחות מסיבות שונות. אנחנו במקום לא טוב באמצע – לא מספיק מרוכזים ולא מספיק גדולים", הוא אומר. גם התרבות מציבה אתגר. המרגלים הבריטים הרבה יותר שמרנים בגישתם לסודיות. יוצאי ה-CIA מתגאים בעברם; עמיתיהם הבריטים מדברים על "קריירה דיפלומטית בתחום הביטחון הלאומי". סוכנים משרתים בודדים בלבד נחשפים בשמותיהם ובתפקידיהם. קשה להכניס גורמים מבחוץ כאשר תהליך הסיווג אורך תשעה חודשים. "לקהילת הביטחון הלאומי באמת קשה לשנות את חוסר השקיפות ואת הזהירות סביב הסיווג", אומר החוקרת פייה הוש. "זה לא יוצר קהילה ממש אינטראקטיבית". לדברי הוש, גורמי מודיעין מדברים באהדה על דומיניק קאמינגז, שהיה זמן קצר יועצו של בוריס ג'ונסון כראש הממשלה. הוא היה דמות שנויה במחלוקת, אך תמך בהתלהבות בהידוק הקשרים בין הטכנולוגיה לביון. כפי שאמר בשנת 2021 ריצ'רד מור, ראש MI6: "בניגוד ל-Q בסרטי ג'יימס בונד, איננו יכולים לעשות הכל בעצמנו".