השופטת: נורית טביב-מזרחי, בית משפט השלום בתל אביב
המועד: יום שלישי, 25.3.2025, שעה 09:00
הנושא: תביעות קטנות
נוסע תובע את חברת דן בטענה שהאוטובוסים לא עוצרים בתחנות. השופטת נורית טביב-מזרחי פונה לנציג דן: "נניח שהוא כותב שקו 5 לא עצר בתחנה וצולם, את זה אתם יכולים לבדוק במערכות שלכם? בחלק שהאדון מפרט את האוטובוסים שלא עצרו בתחנה. בעמוד 2 הוא מציין 'אין ספור מקרים שהאוטובוסים לא עוצרים בתחנות' ואז האדון מפרט כמה מקרים.
"בגלל שזה תועד בדיסק און קי, אני מפנה את אדוני. אני לא מתייחסת למקרים בשעות הלילה, נניח ב-12 בלילה, שאולי האוטובוס לא עצר כי הוא לא ראה [נוסעים בתחנה]. בעצם פורטו כאן אי-אלו מקרים, אדוני רואה יחד אתי שהיו כאן לא מעט דוגמאות, 12 מהן גם צולמו. אם אדוני רוצה לצפות, אפשר לראות כאן במחשב.
"ראיתם את הפירוט בכתב התביעה והייתם צריכים להתייחס. למשל: קו 59 לא עצר ובסרטון רואים אותו חולף, השאלה היא אם אתם יכולים לבדוק. ציינת קודם שבכל אוטובוס יש את כל החיישנים והמכשירים. זה היה בספטמבר 2024, לא כל כך רחוק. האם אתם יכולים לבדוק".
נציג דן מציג ממצאי בדיקה וטביב-מזרחי מגיבה: "אז למה לא צירפתם את זה לכתב ההגנה? קודם תסביר ואחר כך תגיש. למה לא הגשתם את זה? יש כאן כתב הגנה ואין אפילו נספח אחד. כל זה לא צורף לכתב ההגנה, לא הייתה בכלל התייחסות למקרים שהאדון פירט כאן. למקרים שלא מצולמים קשה לנו להתייחס, לפעמים אתה מחכה לאוטובוס והוא לא עוצר".
"התביעה היא בסכום מופרז"
אחרי תגובה של התובע, טביב-מזרחי מתקדמת: "אני אומר לכם רגע. כתב ההגנה לא צורף אליו ולו נספח אחד. לאדוני [נציג דן] יש טבלה וגם המכתב שאדוני הציג לא צורף. אדוני יכול לראות ב'נט המשפט' ואני מניחה שכתב התביעה נמצא בפני אדוני. התביעה על פניו היא בסכום מופרז לאירוע [37,700 שקל, הסכום המירבי], בהינתן שאנחנו לא יודעים לאן התובע נסע והאם התכוון לעלות על האוטובוס או שרק ראה אותו עובר בתחנה. ההוכחה לא פשוטה, גם בהינתן שאדוני [התובע] צירף דיסק און קי.
"גם אתם [דן] הייתם צריכים בכתב ההגנה, ויכול להיות שעשיתם את זה אצלכם, אבל הטבלה לא הוגשה לבית המשפט. אני אומר לכם מה אני מציעה. מאחר שיש כאם אי-אלו סרטונים, אנחנו ראינו את כולם. יש מקרים שהאוטובוס מאט ולא עוצר, אולי הוא לא ראה אף אחד בתחנה. יש מקרים שהאוטובוס חולף והתובע אמר שהיו עוד אנשים בתחנה.
"אפשרות אחת היא שתצאו החוצה, כי אנחנו מתקרבים לדיון הבא. תשבו ביחד עם המחשב, העוזרת המשפטית אולי תעזור לכם, ותגיעו להסכמה על חלק מהסרטונים". נציג דן: שיגיש מחדש את התביעה. טביב-מזרחי: "אני לא בטוחה שהוא צריך להגיש מחדש, כי דן הייתה צריכה להתייחס. אני כאן לרשותכם, תחזרו לבית המשפט אחרי שתצפו יחד בסרטונים. אני אומרת לאדוני [התובע] שהסכום מופרז, וזו לא פעם ראשונה שאדוני תובע".
התובע אומר שהוא רוצה ליצור שינוי. טביב-מזרחי לנציג דן: "יש אומנם פסיקה שבית משפט מורה על מחיקה, ויש גם פסיקה שבית משפט קובע פיצוי, גם אם מינורי. האפשרות השנייה היא שתלכו לגישור מהו"ת שמתקיים בקומה 1, רוני [העוזרת המשפטית] תוכל ללוות אתכם אם צריך. יש כאן מגשרים נהדרים ותוכלו לשוחח. אני כאן לרשותכם".
"הפסיקה מוכרת לשני הצדדים"
התובע רוצה פסק דין שיכריח את דן להשתנות. טביב-מזרחי: "כמובן זכותך להסכים או לא להסכים, זה לא משנה את תוצאות ההליך. הגישור הוא חינם". – לא מעוניין. גם נציג דן לא רוצה לשוחח. טביב-מזרחי: "דבר אחרון לפני שאנחנו הולכים לפסק דין. המסמך שאדוני [נציג דן] צירף כאן, לא הוגש לעיני בית המשפט. ככל שאדוני מבקש יום-יומיים להגיש אותם, כדי שהתמונה המלאה תהיה לפני בית המשפט, כי לא עניתם בצורה עניינית. להגיש, האדון [התובע] יוכל להגיב, בזמן קצר ביותר.
"אני רק מבקשת שתוודאו שהסרטונים, ככל ש[אנשי דן] ראו את זה – תעשה וידוא לפני שהאדון [התובע] נדרש שוב לשלוח. שלושה ימים יספיקו לך כדי להתייחס למסמכים שהם יגישו, או יותר?" – חמישה ימים. "אחר כך תוכלו לשקול אם אתם רוצים להגיע לפשרה ביניכם, ואם לא – יהיה לכם פסק דין מנומק".
טביב-מזרחי מכתיבה החלטה ותוך כדי כך פונה לתובע: "יש לך אולי כאן דיסק און קי למסור לו, כי זה יקל? כשאתם יוצאים החוצה תתאמו את הדוא"ל אליו הוא ישלח [את הסרטונים]. אלה הראיות שיש לו, אין משהו אחר". התובע נכנס לדבריה. "בית המשפט עכשיו מכתיב החלטה. הפסיקה מוכרת לשני הצדדים: יש מקרים שניתן פיצוי מינורי, והוא נמוך בהרבה מהסכום שאדוני תבע".
"הסכום יהיה קטן משמעותית"
התיק הבא הוא תביעה נגד צלמים באירוע בר-מצוה, אשר לא התייצבו. "למעשה זו פעם שנייה, בפעם הקודמת לא חלף הזמן להגשת כתב ההגנה", מזכירה טביב-מזרחי. "היום אנחנו במצב שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה, ואני מניחה שגבירתי [התובעת] מבקשת פסק דין בהעדר הגנה. כתב התביעה מתייחס לזה שה-book של הבר-מצוה לא סופק. אני רואה שיש עוד סכומים, אם תוכלי לדייק על סמך מה נתבעים 16,000 שקל.
"גבירתי אכן תקבל פסק דין בהעדר, אבל ייתכן שלא על מלוא הסכום. את האכזבה שלא היה בּוּק בבר-מצוה אני מבינה. עד היום לא קיבלתם את הבוק ושילמתם עליו. אני רק מזהירה את גבירתי לומר את האמת, גבירתי מבינה את האזהרה?" התובעת אומרת שאין לה חשבונית, כי הצלם הציע הנחה תמורת תשלום ללא חשבונית.
טביב-מזרחי מעיינת. "אני מבינה, אבל אני רואה שסך הכל התשלום הוא 5,400 שקל. הוא כלל וידאו שכן התקבל, חלק ניכר מההזמנה כן בוצע, והבוק לא הגיע. דווקא הבוק לא כתוב כאן [בהזמנת העבודה]. יש כאן הרבה איקסים והבוק לא מסומן. נכון, יש בהערות. על סמך מה נקבע סכום [תביעה] של 16,200, כאשר הסכום ששולם הוא 5,400?" – עוגמת נפש.
האירוע היה בשנת 2017, אך אין התיישנות משום שהפנייה האחרונה אל הצלם הייתה ב-2020 או ב-2021. "כלומר, מאז התכתבתם וחלפו השנים והגשתם את התביעה". טביב-מזרחי מתחילה להכתיב פסק דין, אך עוצרת: "גבירתי רק למען הסדר הטוב צריכה לבקש פסק דין בהעדר". – להגיד את זה? "כן". היא מציינת, שסכום התביעה כולל גם החזר הוצאות. "בבית משפט לתביעות קטנות אנחנו נוטים לתת הוצאות מינוריות. הפער ניכר והסכום שייפסק יהיה נמוך באופן משמעותי, אבל יינתן ביטוי לכך שהבוק לא צורף והאכזבה".
התקנות מאפשרות לתת פסק דין בהעדר הגנה והעדר התייצבות, מסבירה טביב-מזרחי, "אבל ההוראה הזאת לא פוטרת את בית המשפט מלבדוק האם התובע זכאי לכל הסעדים הנתבעים, ולכן כפי שהסברתי לגבירתי הסכום יהיה קטן משמעותית, כי סכום התביעה מופרז בהתחשב במה ששולם". היא פוסקת 3,500 שקל ועוד 1,000 שקל הוצאות.
טביב-מזרחי ממשיכה ומסבירה: "מאחר שהנתבעת לא הגיעה לדיון ולא הגישה כתב הגנה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה. לכן יש לה אפשרות להגיש בקשה לביטול בתוך 30 יום. אם זה נעשה, אני אדרש לבקשה, זה יועבר לתגובתך. ייתכן מאוד שזה יצריך תגובה ואולי גם עוד דיון אם תהיה טענה ראויה להישמע".
השורה התחתונה: טביב-מזרחי שמה לב לכל פרט, הן בהכנה והן בדיונים עצמם, אותם היא מנווטת היטב (למרות שהמשימה לא הייתה קשה). אומנם המטרה בתביעות קטנות היא לסיים את ההליך בדיון אחד, אך שימת הלב לפרטים החיוניים מביאה אותה – ובצדק – לקבוע מקצה שיפורים בתיק הראשון. בשני הוא מגיעה לתוצאה הצודקת למרות העדרו המוחלט של הצד השני.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.