השופט: איתמר סיון, בית משפט השלום ברחובות

המועד: יום חמישי, 24.4.2025, שעה 08:30

הנושא: תביעות פח

השופט איתמר סיון צריך לחכות לעורכי דין שמאחרים, וגם להתמודד עם בעיות אחרות מצידם: "למה מגישים שעה ורבע לפני? בחייך", הוא אומר לאחד מעורכי הדין. "אדוני מכיר אותי, אני משתדל להתכונן ברצינות. איך אני יכול להתכונן ברצינות? עכשיו היא מסתלבטת עלי", הוא מתייחס לעורכת דין אחרת. הוא מכניס לפרוטוקול בשמו של הראשון: "אני שומע את תמיהת בית המשפט לגבי הגשת כתב הגנה שעות אחדות לפני הדיון". סיון מוודא מי הצדדים בתיק בעקבות תאונת שרשרת: "אני זוכר נכון? יא אללה. עכשיו אני שומע יותר טוב". הוא רושם ומסביר: "אני פשוט מחבר את הפרוטוקול לציור. יש מחלוקת אם בלמה או לא, רגיל. חושב שזה לא מעשה בית דין? כי מה? המועד פחות חשוב. אתה אומר: ניחא, אם היו יודעים. ניתן לחברך קצת להזיע, אבל הדלקתי מזגן". סיון פונה לאחר: "אני רוצה גם להקשות עליך, לכן המזגן עליך". כעת הוא פונה לנציגת חברת הביטוח מנורה: "ניחא אם היה הסדר פשרה, זה מעשה בית דין". היא סבורה שלא. "צריך החלטה שזה מעשה בית דין? אני אתן החלטה. לא צריך לנהל את התיק. יש פסק דין. פסק הדין אומר: 85% ישולמו". ב"כ מנורה: בלי להודות באחריות. "אז מה? זה פסק דין. אין לי בעיה לשמוע, אבל יהיו הוצאות שיְיַתרו את הרצון לחשוב על זה בעתיד. אני אומר ברצינות". סיון מעיר ש"אני אפילו לא יודע איך לכתוב את זה" ולבסוף מכתיב: "מדובר במעשה בית דין מובהק, הגם ששמעתי את סייגיה של הנתבעת". נציגת מנורה מוותרת, סיון מסביר לקלדנית בחיוך כיצד לכתוב ומציין: "עכשיו אני בזבזתי יותר זמן". הוא מסייע לנציגת מנורה להכתיב ש"ברוח הסדר הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין", היא מקבלת את הצעת בית המשפט. "באי-כוח הצדדים - תכתיבו מה שאתם רוצים". סיון פונה לנציגת מנורה: "לא לגבירתי, אני אומר באופן כללי, אני לא אגיד 'ניצול לרעה'. נלך אחרת. נניח שבית המשפט לא קובע שזה מעשה בית דין וקובע 50:50, זה משפיע על התביעה השנייה. צריך הרמוניה שיפוטית, אני לא אוהב את המונחים האלה". הוא מתקן את הקלדנית: "בלבלנו אותה. רק אני בלבלתי אותה". הוא מסייע לעורכי הדין להשלים את הפרטים ומוסיף: "אז כולם מרוצים, רק בית משפט הפסיד. אני מתבדח לגמרי", מבהיר סיון. "באופן כללי, אני לא רוצה להרוס לכם, ראיתי ריבים גם על זה" - על אופן חלוקת התשלומים. "ראיתי כל מיני קשקושים". עורכי הדין ממשיכים להתדיין עד שהם מגיעים להסכמה. סיון פונה לקלדנית: "נו, את צעד לפנַי. זה חדש?" עורך דין מדבר מאחור וסיון מתערב מיד: "בינתיים לא הערתי".

"יש לו פרשנות מעניינת לביטוי 'שאלה אחרונה'"

עורך דין באחד התיקים הבאים פונה לסיון: "יש לנו מחלוקת. נמצא פה השמאי המכריע ואנחנו רוצים הכרעה של מי הוא חבר יותר טוב". סיון משיב: "אני אשקול, ייתכן שיידחה על הסף". בתיק הבא הייתה בקשה לדיון בהיוועדות חזותית, אך סיון מזכיר ש"ברגע שזה [הבקשה מוגשת] אחרי חמש, אני לא מקבל לתיק ולא יכול לתת החלטה". סיון מעיר שהוא עובר לבית המשפט בכפר סבא ומקבל מחמאה: "אחת הסיבות שהתחלנו להגיש ברחובות היא המותבים". סיון: "אני אמסור לאמא". העד מעיד ב-VC וסיון ערני: "אתה נוהג? תעצור בבקשה בצד. אני רואה שהוא נוהג, אני רואה תזוזה. ספר על התאונה בקצרה בבקשה. יכול להיות שאתה נסעת אחורה ולא שנכנסו בך מאחורה?" בא-כוח חברת הביטוח סופג הערה: "אמרתי לעו"ד תם לפני חודש שיש לו פרשנות מעניינת לביטוי 'שאלה אחרונה'. נתתי, אבל". הוא חוקר בקצרה את הנהג השני ומחליט בו במקום לקבל את התביעה במלואה. עורכי הדין מדברים, הוא לא מעיר להם אלא שואל: "הייתי צריך לעצור ולהציע פשרה?" הם משיבים בשלילה. בתיק הבא מסביר סיון לקלדנית מהו "ידיד בית המשפט": "גוף כמו לשכת עורכי הדין או הסניגוריה הציבורית, שיש לו ידע ובית המשפט מבקש שהוא יגיע". אחד מעורכי הדין בתיק אומר שהוא רוצה להגיע עם המקרה הזה לבית המשפט העליון. סיון מגיב: "ישר לעליון? בינתיים עו"ד רובין מתעייפת באלגנטיות". סיון סבור שאני בעל דין ופונה אלי: "תודה על הסבלנות, אדוני, אני מנסה לקדם כמה שאני יכול". הוא חוזר לקלדנית: "הנהג תובע את חברת הביטוח שלו, אז היא הנתבעת". ופונה בהומור לעורך דין: "נתת לה - תן לה, לא רוצה לשמוע אותך".

"לשכר הטרחה שלך זה לא משנה"

אני מציין לעצמי, שכל המחלוקת המעסיקה שופט וקלדנית ומזכירות ועורכי דין היא על 8,000 שקל. "מה אתם מציעים? רבע, חצי, שלושת רבעי? מה אתם רוצים? לשכר הטרחה שלך זה לא משנה; למי זה משנה בסופו של דבר? - ללקוח. זה לא מתוך הכיס שלו, הוא לא יפסיד". נציגת מגדל מבקשת שסיון יתן הצעה כללית והם ישיבו תוך שבוע. סיון: "למה לא פסק דין היום? אני רק שאלה: 79א אפשר? אני אגיד מה אני מציע. אני אעשה את זה שלוש משקלות, לכל אחת יש משקל זהה, לכן אני מציע שליש". הוא מכתיב: "שמעתי את טענות הצדדים. כקניית סיכון אציע שהנתבעת תשלם שליש מסכום המחלוקת", מסביר לקלדנית בחיוך מהו החישוב, וממשיך: "הצדדים יודיעו עמדתם תוך שבעה ימים". אחד מעורכי הדין: "אדוני לא יכול להחמיא ל[קלדנית] נועה". סיון: "אני כל הזמן מחמיא לה". הוא פונה לנציגת מגדל: "זה הוכחות הוכחות או הוכחות הוכחות? אם אני יכול לסיים עוד תיק, למעלה לא". מתברר שהיא צריכה לקבל אישור מהחברה - ונזכיר שמדובר על פחות מ-3,000 שקל. בתיק הבא בא-כוח חברת הביטוח מציג סרטון, ושוב אנחנו בבעיה של ראיות דיגיטליות שאינן מתועדות. הנהג העומד להעיד ב-VC שואל האם הוא צריך תעודת זהות. "לא צריך אם עורכי הדין מכירים. התפקיד של אדוני זה לספר ואז לענות בחקירה ראשית ובחקירה נגדית אם צריך". הנהג: איך אני אוכיח שאני חף מפשע? "זה לא משפט פלילי. זה החברה, זה לא אדוני אישית". לאחר העדות סיון מקבל את התביעה כמעט במלואה.

השורה התחתונה: תיקים קלים מאוד לניהול וסיון שומר על אווירה נעימה מאוד, אולי קלילה מדי. הוא בקיא בפרטים, שם לב למתרחש באולם ומקדם את התיקים במהירות. הבעיה העקרונית היא מדוע תביעות הפח ממשיכות לגזול משאבים שיפוטיים במקום להתברר באפיקים חיצוניים בין חברות הביטוח.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 8.