שי ג'ינפינג התכונן שנים לרגע הזה. באפריל 2020 פרס נשיא סין את חזונו בפני בכירים במפלגה הקומוניסטית: כיצד לנצח בעימות עם ארה"ב. הוא בחר בקו תוקפני: יש להדק את עצמאות שרשרות האספקה ולחזק את יכולת הייצור המקומית, כדי להתמודד עם הפרעות באספקה מצד מדינות זרות, אמר. במילים פשוטות, מסביר ניו-יורק טיימס: סין צריכה לשלוט באספקת צורכי העולם, כדי לגרום ליריבותיה לחשוב פעמיים לפני שיטילו מכסים עליה. שי הגדיל את הייצור והעמיק את מעמדה של סין כבסיס הייצור המוביל בעולם, בין היתר כאשר הורה למערכת הבנקאות להלוות עוד 2 טריליון דולר למגזר התעשיה בארבע השנים האחרונות. הוא גם הפעיל אמצעי לוחמה כלכליים חדשים: פיקוח על הייצוא, חקיקה נגד מונופולים ורשימות שחורות של חברות אמריקניות כאמצעי תגמול. כאשר ממשל טראמפ הטיל על סין מכסי עתק, יכלה בייג'ינג לצאת למתקפה. לצד הטלת מכסים משלה, היא הטילה מגבלות על ייצוא שורה של מחצבים ומגנטים, בהם היא שולטת ואשר חיוניים לייצור מכוניות, רובוטים, כטב"מים וטילים. האיום של מדפים ריקים ועלייה במחירים לוחץ על ממשל טראמפ; המחירים של כמה מחצבים זינקו פי שלושה. סין עדיין תלויה בטכנולוגיות מערביות כמו מוליכים למחצה ומנועי סילון, אך נכונותה להשתמש בשרשרת האספקה ככלי נשק מדגימה את האתגר חסר התקדים שמציב שי לעליונות האמריקנית. למרות ששתי המדינות החלו בשיחות סחר (10.5.25), נראה שהן נחושות להתחרות במיוחד על טכנולוגיות שיעצבו את העתיד ובראשן בינה מלאכותית. היריבות בין השתיים מתחילה לחלק את העולם לאיזורי השפעה מתחרים: ארה"ב לוחצת על מדינות נוספות להגביל את הסחר עם סין, והאחרונה מזהירה שתעניש את מי שיעשו זאת. ממשל טראמפ כבר הכיר בכך שאינו יכול לנתק לחלוטין את קשרי הסחר עם סין, כאשר העניק פטור ממכסים לסמארטפונים, מוליכים למחצה ומוצרים אלקטרוניים שונים. גם סין אותתה בשקט שהיא עשויה להחריג מהמכסים שלה מוליכים למחצה, תרופות מצילות חיים ומוצרי בריאות אחרים. ועדיין, נטל המכסים פוגע בליבו של מנוע הצמיחה הסיני. הייצוא היה נקודת האור היחידה בכלכלה שנפגעה קשות מהמשבר בנדל"ן והצניחה באמון הצרכנים. אם מלחמת הסחר תימשך, עלולות ללכת לאיבוד מיליוני משרות.