עסקות כלכליות, כולל כאלו הקשורות למשפחתו, הן העומדות במרכז ביקורו של דונלד טראמפ במפרץ הפרסי. בנאומו בריאד (13.5.25), הוא התעלם מהבעיות העיקריות באיזור: בקושי הזכיר את המלחמה בעזה, דיבר בכלליות על מציאת נתיב ליחסי שלום עם אירן, הביע תקווה שסעודיה תצטרף לנורמליזציה עם ישראל ותקף את מדיניותה הקודמת של ארה"ב במזרח התיכון. האמירה החשובה ביותר בנאום, מציין וושינגטון פוסט, הייתה הסרת העיצומים מעל סוריה, אשר הובילה להתפרצויות שמחה ספונטניות בערי סוריה ולהפתעה לטובה בקרב שומעיו בריאד. טראמפ אמר שההחלטה נבעה חלקית מבקשתו של הנסיך מוחמד בן סלמאן, אך במשך שבועות ביקש זאת גם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בשיחות טלפון עם טראמפ. מסעו של טראמפ מתנהל במקביל לכמה ימים עמוסים בטורקיה. היא תארח מחר (15.5.25) שיחות בדרג בכיר בין רוסיה לאוקראינה, כולל ולדימיר זלנסקי ובהשתתפות שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו. קודם לכן הודיעה מפלגת הפועלים הכורדית (PKK) – המחתרת העיקרית של הכורדים – על התפרקותה כחלק מיוזמת שלום עם טורקיה, לאחר ארבעה עשורים של מאבק שעלה בחייהם של רבבות. ההפשרה ביחסים עם PKK והמנהיג הכלוא שלה, עבדאללה אוצ'לאן, אפשרה לאחרונה הסכם בין הכורדים הסורים – המקורבים ל-PKK – לבין ממשלו של אחמד א-שרע הנתמך בידי טורקיה. היא גם עשויה להעניק לארדואן קולות כורדיים, כאשר הוא שואף לבצע שינויים חוקתיים כדי לחזק עוד יותר את כוחו הסמכותני. לפני חודשיים עצרו הרשויות את ראש עיריית איסטנבול, אכרם אימאמגולו, יריבו העיקרי של ארדואן. "זהו הקאמבק הגדול של ארדואן לבימה העולמית", אומר אסלי איידינטסבאס ממכון ברוקינגס. "לפני חודשים אחדים בלבד תוארה טורקיה כדוגמה המובהקת לסמכותנות אלקטורלית המצויה בדרך לרודנות. הגיע אמצע חודש מאי, וארדואן – שהוכנס להקפאה עמוקה במשך ארבע שנים [של ממשל ביידן] – חוזר כמנצח בסוריה ושחקן מרכזי במרחב הרוסי-אוקראיני". שובו של טראמפ לבית הלבן סלל את הדרך לקאמבק, מסביר הפוסט. הוא אינו מסתיר את חיבתו האישית לארדואן ואת הערצתו כלפיו כאדם חזק. "ארדואן רואה הרבה מעצמו בטרמאפ ובמדיניותו", מסביר אלפר קוסקום ממכון קרנגי. "השאיפה של טראמפ לטלטל את המוסדות האמריקניים ואת הביורוקרטיה הממוסדת שלה, הרטוריקה המקטבת שלו בתחום הפנים, וחוסר האמון שלו לסדר היום הליברלי והפרוגרסיבי – עולים בקנה אחד עם תפיסותיו של ארדואן, כמו גם תחושת הדחיפות של טראמפ לגבי הפסקת אש באוקראינה". השפעתה של טורקיה בסביבתה המורחבת ויכולתה להוות כוח מייצב באיזור, מהוות נקודות חוזקה בעיני הבית הלבן של טראמפ, המוכן לסלוח לה על מעשים אחרים שלה. "במשך למעלה מ-15 שנה, הפכו המתחים סביב סוריה, רוסיה וסין את יחסי ארה"ב-טורקיה משותפות אסטרטגית לאי-אמון הדדי", אומר גוֹנוּל טוֹל ממכון המזרח התיכון. "אבל כעת נפתחה הדלת לאתחול היחסים וטורקיה מוכנה להיכנס בה". טראמפ כבר הבהיר, שהפוליטיקה הפנימית של מדינות כמו סעודיה וטורקיה אינה מעניינת אותו. האופוזיציה הטורקית המוכה צריכה כעת להחליט מה המשמעות עבורה, באווירה בה המערב אינו מתייחס לטורקיה בערכים נורמטיביים.