גם כאשר ארה"ב וסין פועלות לרסן את מלחמת הסחר ביניהן, סין מתכוננת להמשך היריבות הרחבה יותר עם ארה"ב. המשמעות מבחינתה היא שחיפוש הזדמנויות כלכליות ודיפלומטיות ברחבי אסיה, לא יוביל להגמשת הקו שלה בסכסוכים טריטוריאליים ובתחרות צבאית – מנתח ניו-יורק טיימס. הצדדים הסכימו להפחית זמנית את המכסים, אבל שביתת נשק זו אינה עוסקת בטענות האחרות של בייג'ינג כלפי וושינגטון, כולל תגבור הכוחות האמריקניים באסיה ובאוקיינוס השקט והמאמצים להגביל את גישתה של סין לטכנולוגיה מתקדמת. ייתכן שהנשיאים דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג ישוחחו ואולי גם ייפגשו, אבל המכסים העצומים שהטיל טראמפ הפחיתו את תקוותיה של סין ליכולת לפנות לצד עושה העסקות שלו. המכסים שהטיל טראמפ על רוב העולם אפשרו לשי להציג את סין למדינות אלו כחלופה ידידותית וראויה לאמון. גישתה המצטיירת כלפי עידן טראמפ כוללת גם הפגנת שרירים: אמירה לממשלות אחרות, בעיקר באסיה, שלא לצפות ממנה לסגת מטענותיה ושאיפותיה האיזוריות. ביום בו הודיעו ארה"ב וסין על הסכמות הסחר, פרסמה סין ספר לבן בתום הביטחון הלאומי, ובו אזהרה מפני "כוחות חיצוניים המציגים איומים גוברים לאיזורי הגבול של סין ולביטחון באיזורים שמסביב. כמה מדינות חיזקו את הבריתות הצבאיות שלהן באזור אסיה-פסיפיק, מחזרות אחרי שותפים איזוריים ויוצרות 'קליקות' בלעדיות", נאמר במסמך, בהתייחס לארה"ב ובעלות בריתה. בתחילת החודש נכנס מסוק סיני לשטח האווירי הסמוך לאיים המצויים במחלוקת עם יפן; סין טענה שהגיבה לטיסות פרובוקטיביות של יפן. משמר החופים הסיני נחת ב-Sandy Cay, רצועת חוף בים סין הדרומי המצויה במחלוקת עם הפיליפינים – ימים בודדים לפני התמרון השנתי המשותף של ארה"ב והפיליפינים. מעל הכל, סין ממשיכה לאיים על טייוואן: בתחילת אפריל היא תרגלה הטלת מצור על האי. מנהיגיה אינם רואים כעת סתירה בערבוב של דיבורים מתונים ומעשים תקיפים, אומר ג'וליאן גרוויץ, מומחה לענייני סין בממשל ביידן. בין ארה"ב לרבות מבעלות בריתה המסורתיות, במיוחד באירופה, נבעו קרעים. עם זאת, עד כה לא טלטלו מהלכיו של טראמפ באותה רמה את הבריתות המסורתיות באסיה ובאוקיינוס השקט. מרקו רוביו נפגש עם עמיתיו מהודו, יפן ואוסטרליה ביום הראשון שלו כשר החוץ. טראמפ וראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, הצהירו על דאגתם המשותפת מפני איומיה של סין על טייוואן. "יש המשכיות באזור – עם יפן, הפיליפינים, טייוואן, אוסטרליה", אומר אלי רטנר, שהיה בכיר בפנטגון בממשל ביידן. "ארה"ב ובעלות בריתה באסיה מנסות להפריד את קשריהן הביטחוניים מאווירת הסחר והמכסים. האתגר שבפני בייג'ינג הוא שרוב בעלות בריתה של ארה"ב רואות את סין כאיום הביטחוני המרכזי עליהן". סין קידמה בברכה את סגירת המשרד שפיקח על שידורי קול אמריקה וגופים אחרים בממשל שקידמו דמוקרטיה וזכויות אדם. אבל שי ומנהיגים סיניים אחרים היו בעלי דעה עמומה לגבי ארה"ב עוד לפני שטראמפ נכנס לפוליטיקה. בקדנציה הראשונה של טראמפ התחוללה מלחמת סחר בין המדינות, היא הובילה להסכם וארה"ב טענה שסין לא מילאה את חלקה בו. היו התנגשויות גם לגבי מקור הקורונה, שליטתה של ארה"ב על ייצוא טכנולוגיה והמטרות הצבאיות של כל צד. שֶן דינגלי, מומחה סיני ליחסים בינלאומיים, אומר שהנסיגה ההדדית בתחום המכסים לא תחפה על חוסר האמון ההדדי העמוק. אם שני הצדדים ימשיכו להפחית את מחלוקות הסחר, היחסים אולי ישתפרו לשנה-שנתיים – אבל סביר להניח שהם יורעו שוב, כי יש יותר מדי נקודות של אי-הסכמה.