מבחינת פוליטיקאים אמריקנים, מנהלי חברות התרופות הם יעד קל ביותר להתקפה. רק לחמישית מהאמריקנים יש דעה חיובית על הענף. המחירים מרקיעי השחקים של רבות מהתרופות יצרו רושם של ענף תאב בצע המנצל את החולים. בתחום זה, לפחות, דונלד טראמפ שמח לשחות עם הזרם – מציין אקונומיסט. השבוע (12.5.25) הוא חתם על צו נשיאותי, המבקש לכפות הוזלה של התרופות לרמה הדומה לזו שבמדינות עשירות אחרות. צעד זה מצטרף לאפשרות של מכסים על תרופות מיובאות, שכרגע פטורות מהם. בכירי הענף מזהירים, כי התוצאה עלולה להיות זינוק במחירים והאטה בפיתוח תרופות חדשות. הצו קובע שיש לקבוע מחירי יעד, על בסיס השוואה בינלאומית, ולאפשר למטופלים לרכוש אותן בצורה ישירה. חברות שלא יצייתו צפויות ל"צעדים תוקפניים", אשר לא פורטו. אבל יש בתוכנית בעיות רבות, טוען אקונומיסט. היא מתעלמת מהעובדות, למשל: התרופות הגנריות (90% מההכנסות בשוק) זולות בשליש מאשר במדינות עשירות אחרות. מחיריהן של תרופות ממותגות גבוהות פי ארבע מאשר בשווקים בני השוואה, אבל יישור קו עם המחירים בחו"ל עשוי שלא להשיג את מטרותיו של טראמפ. ארה"ב היא, ובגדול, השוק הגדול ביותר של רוב יצרני התרופות (שתי חמישיות מהמכירות ושני שלישים מהרווחים). במקום להוריד את המחירים בארה"ב, הם יעלו אותם מחוצה לה ואולי אף יפסיקו לשווק בחו"ל כמה מהן. נכון לעכשיו, הענף מתנחם בכך שניצבים מכשולים רבים בפני הפיכת הצו למציאות. הצעה דומה בקדנציה הראשונה של טראמפ בוטלה בבית המשפט, וסביר להניח שהיצרנים שוב יפנו לערכאות. אכיפת הצו תצריך חקיקה, שלא תעבור בקלות. למרות שחלק מהרפובליקנים תומכים בפיקוח שכזה, יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, אמר שהוא "לא חסיד גדול" שלו. אין מכשולים כאלה בפני מדיניות המכסים של טראמפ, ממשיך אקונומיסט. ב-1 באפריל פתח הממשל בחקירת החשש שייבוא תרופות מסכן את הביטחון הלאומי; טראמפ דיבר על מכסים שבין 25% ל-200% עליהן. הללו יהיו מכה כואבת ליצרנים: הם מתבססים על חומרי גלם מיובאים ומייצרים בחו"ל חלק מן התרופות. כמה חברות תרופות גדולות מתחייבות להגביר את הייצור בארה"ב בשנים הקרובות כתגובה לאיום המכסים. ג'ונסון אנד ג'ונסון מתכננת להשקיע 55 מיליארד דולר, Roche תשקיע 50 מיליארד דולר, אלי לילי מדברת על 27 מיליארד דולר, ונוברטיס – 23 מיליארד דולר. אבל לוקח זמן להקים מפעלים. מנכ"ל אלי לילי, דייוויד ריקס, הזהיר שמכסים יפגעו ברווחי החברות בענף, שכן ההסכמים עם חברות ביטוח הבריאות מגבילים את יכולתם להעלות את המחירים לצרכן. כל אלו יכריחו את החברות לחסוך בעלויות במקום אחר, קרוב לוודאי – במחקר ובפיתוח, מה שיאט את יצירתן של תרופות חדשות ובסופו של דבר יעלה בחיי אדם. הייצור של התרופות הגנריות, שהרווח הגולמי בו נמוך, לא יעבור ממדינות זולות לייצור כמו הודו – כך שהמכסים יעלו את המחיר לצרכן האמריקני. צעדיו של טראמפ עשויים להשיג בעיקר כאב ראש ענק לחולים וליצרני התרופות גם יחד.