דונלד טראמפ רוצה להשתמש בכהונתו השנייה כדי לחולל מהפכה בארה"ב וביחסיה עם העולם. שורת המשברים והשיחות בהם הוא מעורב מאפשרים לבחון את כישוריו הנטענים כאמן עסקות. התשובה של אקונומיסט: הוא טוב בקידום מו"מ וגרוע בסגירתו. אי-אפשר להכחיש את השאפתנות והמרץ של טראמפ: החות'ים, הודו-פקיסטן, אירן, סין, סוריה, עזה, אוקראינה, המפרץ הפרסי – וכל זה בתוך עשרה ימים. הוא מטלטל את מה שנראה בעיניו כמוסכמות שאבד עליהן הכלח. הוא מאיים וגם מפעיל כוח; לעיתים הוא מזניח עימותים קיימים. אחרי הסלמה חדה מגיעה רגיעה. הוא מושיב יריבים לשולחן, לפעמים באמצעות הסכמים עסקיים והשקעות. הפרגמטיזם של טראמפ עשוי להניב תוצאות. הסרת העיצומים מסוריה ומניעת קריסתה היא צעד נכון. המזרח התיכון רעב לצמיחה, מה שסייע לטראמפ להוביל להסכמי אברהם בכהונתו הראשונה. חברות נאט"ו ההמומות מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן. שוק המניות מגיב כעת לטקטיקה של הסלמה ואז רגיעה; מדד S&P החזיר את כל הירידות שרשם מאז גל המכסים ב"יום השחרור". הבעיה היא, שאחרי יצירת משברים – רק לעיתים רחוקות טראמפ מיומן מספיק כדי לפתור אותם, טוען אקונומיסט. הוא מגיע לעסקות צרות. עם סין יש שביתת נשק לשלושה חודשים ורק בתחום הסחר. הסכם הסחר עם בריטניה צר בה במידה. הפסקת האש עם החות'ים חלה רק על ספינות אמריקניות – חלקיק מהתנועה באיזור. השיחות עם אירן עוסקות בגרעין ולא בטילים ובטרור. כל שלום בר קיימא באוקראינה מחייב הרתעה גרעינית ארוכת טווח מול רוסיה, אך טראמפ מתעלם מכך. העסקות שמוביל טראמפ עשויות להיות זמניות, משום שחילוקי הדעות הבסיסיים לא נפתרו. הוא מוכן לתווך בשיחות, אך לא לשמש כמי שיערוב את ההסכמים או יכפה אותם. הפסקת האש בעזה החזיקה מעמד 58 ימים בלבד. החות'ים תוקפים את ישראל. ההסכם עם סין הוא ל-90 יום. ההצעה האמריקנית באוקראינה היא להפסקת אש של 30 יום. הצורה המגושמת בה מנהל טראמפ מו"מ מבטיחה שבעתיד יהיו צרות. הוא נכנע מוקדם מדי לדרישותיה של פקיסטן לאחר איומיה הגרעיניים והתעלם מהיד החופשית שהיא נותנת לטרור, וכך עודד את הודו להכות בפעם הבאה חזק יותר ומהר יותר. הוא דיבר על "איחוד" עם סין – הערה שעוזריו מיהרו לחזור ממנה, אך עוררה כעס בבייג'ינג. למגבלותיו של טראמפ כאמן עסקות יש השלכות ארוכות טווח. הוא מכניס פרמיית סיכון לקבלת החלטות כלכליות, מה שמפחית את הרצון להשקיע. הדולר לא התאושש, שכן המשקיעים חוששים לאמינותה של ארה"ב. ענף ההובלות צופה שהעימות בין ארה"ב לסין יתחדש והשיט דרך תעלת סואץ ימשיך להיפגע, לא לחזרה לשגרה. אותם חששות משפיעים על דיפלומטיה. מנהיגי העולם המחניפים בפומבי לטראמפ, מתכוננים בשקט להתאכזב ממנו. הטקטיקה של "הסלמה ואחר כך מו"מ" תיכשל כאשר מדינות אחרות ייצאו מתוך הנחה שארה"ב מבלפת. כמה מהעסקות שלו יצליחו, אבל במחיר של יצירת יציבות רחבה ומאריכת ימים. לדעת אקונומיסט, לארה"ב ולעולם מגיעה עסקה טובה יותר.