השופט: טל חבקין, סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום שלישי, 13.5.2025, שעה 09:00

הנושא: תביעות קטנות

הנה רעיון מבית מדרשו של השופט טל חבקין, שכדאי להנהלת בתי המשפט לאמץ בדיוני תביעות קטנות: על השולחנות מונחים שלטים קטנים ועליהם הכיתוב "תובעים" ו"נתבעים". כך הם יודעים היכן לשבת וגם מרגישים שמחכים להם ומכבדים אותם. הצדדים הגיעו בזמן, חבקין נכנס באיחור של שבע דקות, מתנצל על העיכוב ופונה אליהם: "אתם רוצים לדבר קצת מחוץ לפרוטוקול? אתם יודעים מה זה אומר?" התובע מציין שזו הפעם הראשונה שהוא תובע. חבקין: "טוב מאוד, אל תגיע לפה, זה לא כיף. דיון מחוץ לפרוטוקול נועד בין היתר לחסוך לקלדנית שלא תצטרך לכתוב הכל. אני שומע אתכם, מציע הצעה, אם יש הסכמה - טוב מאוד; אם לא - חוזרים לדיון". הצדדים מסכימים וחבקין מקדים: "אנחנו בדיון על דמי תיווך. הנתבעים אומרים שלא מתקיימים התנאים לדמי תיווך. מישהו עזר לכם לכתוב את כתב ההגנה?" - עורך דין. "אז אתם יודעים מה התנאים [לדמי תיווך]?" חבקין מתמצת את הטענות ופונה לתובע: "בשורה התחתונה זה קצת קשה. כמה שנים אתה מתווך? למה לא החתמת אותם [על הסכם תיווך]?" התובע פונה לנתבע וחבקין ממהר להתערב: "אתה צריך לדבר אתי כרגע. "חוק המתווכים נועד בדיוק למנוע מצבים כאלה. הבעיה שלי היא קצת אחרת. בדרך כלל, והם גם טוענים את זה, כשעושים הסכם שכירות - לוקחים [דמי שכירות] מהשוכר, לא מהמשכיר. אם היה לי הסכם בכתב כמו שהחוק דורש, היה לי יותר קל. כאן זה קצת יותר קשה לי. "החוק מקפיד. הוא דורש הסכמה לבלעדיות בהסכם בכתב. הודעות קוליות לא מספיק. דורשים הזמנה בכתב מסודרת, שהצד השני יודע כמה הוא צריך לשלם לך. זה באמת לא פשוט ברמה המוסרית, אבל כל המטרה של חוק המתווכים היא למנוע את המצב שאתה כאן. אני מציע שתקבל משהו, אבל לא את כל הסכום. הוא [הנתבע] כותב שהסכים [לשלם חלקית] בגלל שעבדת ויש אי-נעימות".

"סיכמתם שהוא יגזור קופון?"

כעת תורם של הנתבעים: "ההתנהלות שלכם לא נוחה". התובע מתערב. "עכשיו היא מדברת ואתה לא מדבר איתה". לנתבעת: "הוא עבד ועכשיו הוא צריך את הכסף. הוא הראה את הדירה ל-12 איש". הנתבע שוב מתערב. "אם אתה תתפרץ ולא תתן לי לעזור לך, אני אפסיק. אמרתי לך, כמה פעמים". לנתבעים: "אנשים לא עובדים חינם. גם אם לא נחתם ולא התקיימו הדרישות הפורמליות, נתתם לו לטפל בעסקה". חבקין בקיא בכל פרט, מברר כמה נקודות ואז התובע שוב מתערב. לחבקין יש כיוון חדש - אמו של התובע המתלווה אליו: "אמא, תעזרי לי". הוא חוזר לנתבעים: "יש הקלטה [של הנתבע] שאומרת: אני נותן לי [בלעדיות ל]שלושה חודשים. הוא לא קיבל גם מהצד השני כאן". הנתבעים אומרים שהתנהלותו של התובע הייתה עבריינית. "קראתי את הטענות העברייניות. מה הכסף שכביכול ויתרת לו?" הוא שואל את הנתבע. "הוא היה חייב לך על זה כסף? איך? סיכמתם שהוא יגזור קופון? יש הסכם על זה? הכל בעל-פה?" לתובע: "אתה היית חייב לו כסף או לא? תבדוק בבקשה את הסכום עכשיו, כי כל מה שהוא ויתר לך - זה כסף שהוא נתן לך". הנתבעת רוצה לדבר על דירה אחרת. "זה לא רלוונטי. מחוץ לפרוטוקול זה רק מה שרלוונטי". התובע טוען שלא היה חייב דבר. הנתבע מראה שיש לו הוכחה. חבקין לתובע: "תסתכל על סעיף 25 לכתב ההגנה. מה זה שאתה כותב 'אני צריך להעביר לך 4,000'? זה הכל סביב הסיפור הזה". חבקין חושב. "אני מציע ככה. 4,000 שקל קיבלת, כי אתה מודה שאתה צריך לתת לן. קיבלת בדרך של ויתור. מעבר לזה, 1,000 שקל הצעתם לתת לו. הצעת בית המשפט לפרוטוקול: הנתבעים ישלמו לנתבע סך נוסף של 1,500 שקל". התובע טוען שהיו לו הוצאות על עורך דין, אבל חבקין מבהיר שלא יקבל החזר. הוא טוען שהנתבעים הכפישו אותו. חבקין: "זה כל מה שאני יכול להציע. אין הסכם תיווך, אין בלעדיות, עבדת, קיבלת 5,500 שקל". סכום התביעה היה המירבי: 37,000 שקל.

"חבל שהידידות הסתיימה ככה"

הצדדים שוב מדברים. "אם אתם רוצים לדבר אחד עם השני - זה בסדר, אני אצא החוצה. זה משחרר קיטור וזה גם עוזר". הוא שב ומסביר לתובע שזה כל מה שיקבל; "בלי תביעות לשון הרע. אתה שם את הפרשה הזאת מאחוריך. חבל שהידידות הסתיימה ככה, זה בסך-הכל כסף קטן, אבל דברים כאלה קורים. הצדדים נראים כעוסים", הוא מעיר. הצדדים מסכימים וחבקין קובע בהסכמתם שהכסף יועבר ב"ביט". הדיון מסתיים והתובע שואל מה היה פסק הדין אלמלא ההסכמה. "אני לא יודע. אם הייתי יודע, הייתי נותן פסק דין. ההצעה שלי הביאה בחשבון סיכון-סיכוי וגם את הצד המוסרי. פעם הבאה - הסכם בכתב, אין ברירה". אמו: "אין חברות". חבקין מסכים: "אין חברות". אחרי כמה דקות חוזר התובע כדי לשאול האם עליו להוציא חשבונית. הקלדנית קוראת לחבקין, המשיב: "אני לא נכנס להיבטי המס שלך. אתה עוסק? אז צריך להוציא". התובע: עשיתי בשכל שהתפשרתי? "אסור לי לדבר איתך כשהם לא פה. תקרא להם - נוכל לדבר".

"כמו שהמורה הייתה מכתיבה לנו בכיתה"

התיק הבא הוא של לקוחה נגד רשת ההלבשה התחתונה ג'ק קובה. חבקין מוודא עם נציגת הרשת: "את לא היית באירוע. אז איך בעצם תהיה לי גרסה של ההגנה מה קרה? יש לך צילומים?" - לא. פניו של חבקין מביעים חוסר שביעות רצון. "בואי תתני עדות", הוא פונה לתובעת. "אני אסביר לך הכל. את צריכה לעמוד, אלא גם יש בעיה רפואית. עכשיו את מספרת לי מה קרה, משתדלת לקצר, רק לגבי מה שרלוונטי, והכי חשוב - בקצב הכתבה, כמו שהמורה הייתה מכתיבה לנו בכיתה, כי היא [הקלדנית] כותבת הכל". התובעת טוענת שחוויית הקנייה שלה נהרסה בשל היחס בחנות. חבקין מאט אותה שוב ושוב. "את ההתכתבות אני רואה, את יכולה לשבת". היא אומרת שפנתה לפסיכולוג ורוצה החזר. "בגלל המקרה? לא כתבת את זה בכתב התביעה. על זה לצערי אי-אפשר לתבוע, כי זה לא נכתב בכתב התביעה". נציגת ג'ק קובה מתארת מה אירע, אומרת שהרשת התנצלה והציעה מתנה, אבל התובעת רצתה חלוק במתנה. חבקין: "כמה עולה החלוק?" - 700 שקל. הוא רושם לעצמו ונכנס לתמונה. "מצד אחד, אין לי עדות מצד המוכרת ואני לא יודע איך נראה האירוע במישור האובייקטיבי. כלומר, אם היו בו רגעים לא רגישים ומשפילים בזמן אמת. מצד שני, סכום התביעה הנוכחי [2,950 שקל] נחזה להיות גבוה ביחס לאופי של האירוע". הוא מציע זיכוי של 550 שקל ושני הצדדים מסכימים מיד. "מובהר שהזיכוי דינו כדין כסף מזומן, זאת אומרת שיש כפל מבצעים וכפל הנחות. 50 שקל זה על האגרה שהחזרתי לך. מאחל בריאות והצלחה וחוויית קנייה טובה. שהפעם הבאה תהיה לך חוויה מתקנת".

השורה התחתונה: טל חבקין הוא מומחה מוביל בתחום התביעות הקטנות ואף כתב עליו ספר יסוד, והוא ממשיך לדון בהן גם במעמדו הבכיר הנוכחי. הדבר ניכר באולמו: הוא שולט לחלוטין בפרטים, יודע לנווט בין אווירה נינוחה לבין יעילות וכבוד ההליך, מבחין מתי לנהל דיון מחוץ לפרוטוקול ומתי לגשת מיד להוכחות, ובשני המקרים מצליח להביא מיד להסכמות.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.