במשך עשרות שנים העניק הכוח הרך של ארה"ב רוח גבית למגזר העסקי שלה בפעילותו בחו"ל. כאשר נפלה חומת ברלין, חילקה קוקה-קולה משקאות חינם ולאחר מכן זינקו המכירות של סמל הקפיטליזם האמריקני. כעת זה נעשה בעייתי יותר, מדווח אקונומיסט. בחודש שעבר דיווחה קרלסברג, יצרנית קוקה-קולה בדנמרק, כי צרכנים מחרימים את המוצר ופונים לחלופות מקומיות. קוקה-קולה צריכה להודות על כך לדונלד טראמפ, אשר הוציא מכליהם את הדנים בדיבוריו על סיפוח גרינלנד. אין ספק שטראמפ הזיק למוניטין האמריקניים בחו"ל. סקר שנערך בחודש שעבר ב-100 מדינות מצא, כי שיעור בעלי הדעה השלילית על ארה"ב גבוה בחמש נקודות האחוז מבעלי הדעה החיובית, מה שמציב את ארה"ב מאחורי סין. הפגיעה במכירות בולטת במיוחד בקנדה, אותה רוצה טראמפ להפוך למדינה ה-51: בסקר בחודש שעבר אמרו 61% מהקנדים שהם מחרימים תוצרת אמריקנית. מוקדם יותר הודיעו אונטריו וקוויבק, שני המחוזות הגדולים בקנדה, על הורדה מהמדפים של אלכוהול תוצרת ארה"ב בחנויות שבבעלות הממשלות. ענקית המזון האמריקנית קראפט היינץ הזכירה לקנדים שחלק ניכר ממה שהם קונים ממנה מיוצר בארצם. הרשת הקמעונאית הגדולה בדנמרק, סיילינג גרופ, מסמנת מוצרים אירופיים כדי לאפשר ללקוחות לא לרכוש מוצרים אמריקניים. מחאת הצרכנים ניכרת במקומות נוספים באירופה. הדוגמה הבולטת ביותר היא טסלה: מכירות חברת הרכב שבשליטת אילון מאסק צנחו ב-40% ברבעון הראשון. הבנק המרכזי האירופי שאל בסקר מהי הסבירות של החרמת מוצרים אמריקניים אם ארה"ב והאיחוד האירופי יטילו מכסים רוחביים הדדיים; 80% השיבו בחיוב. כל זה ידאיג את החברות האמריקניות, המוכרות בחו"ל ביותר מ-8 טריליון דולר בשנה, צופה אקונומיסט. לא כולן ייפגעו באותה מידה מהכרסום בתדמית העולמית של ארצן. חברת הסקרים Morning Consult בדקת את המתאם בין הדעה על ארה"ב בין דעת הצרכנים על מוצריה במגוון של ענפים. היחס הוא החזק ביותר לגבי חברות טכנולוגיה, יצרניות רכב וחברות מזון ומשקאות; הוא החלש ביותר בתחום התיירות, ספקי לוגיסטיקה וחברות בריאות. הצרכן הזר יוותר על צ'יטוס ולא על טיפול נגד סרטן של פייזר. העדר חלופות מקשה לוותר על גוגל ואינסטגרם. עם זאת, חברות אמריקניות רבות יצטרכו להתמודד עם המצב בו לאומיותן אינה נכס אלא נטל.