לאחר שישה עשורים של העדרות, פניו של יוסף סטלין שוב מקדמים את פני הבאים בתחנה הראשית של הרכבת התחתית במוסקבה. החודש נחנך פסל של סטלין הצופה למרחק, מוקף בפועלים וילדים מעריצים המגישים לו פרחים. הפסל, העתק של זה שהוסר ב-1966, הפך במהירות לאטרקציה – מדווח ניו-יורק טיימס. הפסל הוא חלק מטיהורו של המנהיג האכזר, שעדיין מסוגל לפלג את רוסיה, 72 שנים לאחר מותו. הקרמלין החיה חלק ממורשתו כחלק משכתוב ההיסטוריה הרוסית והצגתה כשרשרת של נצחונות מפוארים אשר יימשכו באוקראינה. במדינה בה מסוכן למתוח ביקורת על השלטון, לא ברור מהי הדעה האמיתית על מהלך זה, אך לצד המביעים הערצה יש הזועמים של מה שהם רואים כהלבנת ההיסטוריה. סטלין היה אחראי לרצח המונים, כולל הטרור הגדול (1938-1936) בו הוצאו להורג 700,000 איש, כולל מפקדים בצבא, אינטלקטואלים, בני מיעוטים, איכרים ואחרים. מדיניותו גרמה לרעב המוני, כולל באוקראינה. קבוצות אתניות שלמות, כמו הטטארים בחצי-האי קרים, גורשו מבתיהן. אבל הנוסטלגיה לעידן הסובייטי חזקה, במיוחד בקרב המבוגרים שספגו טראומה מן המעבר המכאיב לקפיטליזם. סטלין זכור כמנהיג חזק שאכף סדר והוביל לניצחון על גרמניה הנאצית; מעריציו רואים את כל השאר כ"חריגות" להן היו אחראים פקידים מקומיים. מאז עלה ולדימיר פוטין לשלטון לפני 25 שנה, נחנכו ברחבי רוסיה לפחות 108 אנדרטאות לסטלין והקצב הואץ מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022. הבולטת ביותר ניצבת במעבר בין הקו הסובב והקו הסגול של הרכבת התחתית והמוני מוסקבאים חולפים על פניה מדי יום. במשך שנים ניסה הקרמלין לשמור על סוג של איזון, תוך שציין את מעשי הדיכוי של סטלין אך התנגד לאידיאולוגיה הליברלית האנטי-סטליניסטית. פוטין גינה שוב ושוב את סטלין והכיר בכך שתחת שלטונו בוצעו פשעים נוראים. הוא ביקר בקברי ההמונים של הקורבנות וכינס פעילי זכויות אדם והיסטוריונים לדון בסטליניזם. בשנת 2017 חנך פוטין את "קיר הצער" במוסקבה לזכר קורבנות הדיכוי הסטלינסטי. "חשוב מאוד שאנחנו והדורות הבאים נדע על ונזכור את התקופה הטרגית הזאת בהיסטוריה שלנו, כאשר קבוצות שלמות ועמים שלמים נרדפו באכזריות", אמר. "עבר איום זה אינו יכול להימחות מהזיכרון הלאומי שלנו, ויתרה מזאת – להיות מוצדק בצורה כלשהי בתירוץ של טובת הציבור".

שמה של סטלינגרד חוזר באופן חלקי

אבל בשנים האחרונות מתחולל משהו שונה לחלוטין, מציין הטיימס. ארגון זכויות האדם החשוב ביותר ברוסיה, The Memorial, אשר הוקם בידי מתנגדי משטר בשלהי ימיה של בריה"מ, הוכרז ב-2014 כסוכן זר ובסוף 2021 הורה בית המשפט במוסקבה לפרק אותה. בשנת 2017 אמר פוטין למפיק הסרטים אוליבר סטון, כי "דמוניזציה שיטתית של סטלין הייתה אחת הדרכים לתקוף את בריה"מ ורוסיה". בשנת 2021 נדון יורי דמיטרייב, אשר גילה קברים של קורבנות סטלין בצפון רוסיה, ל-15 שנות מאסר לאחר שהורשע בתקיפה מינית של בתו החורגת – האשמה שבני משפחתו טוענים שהייתה מפוברקת. בשנת 2024 נסגר המוזאון לתולדות הגולאג שהקימה עיריית מוסקבה ב-2001, בנימוק של הוראות כיבוי, ומאז לא נפתח. המנהל הוותיק רומן רומנוב הודח והתצוגה מאורגנת מחדש. בחודש שעבר שינתה הממשלה את שמו של נמל התעופה של וולגוגרד ל"נמל התעופה סטלינגרד" – כשמה של העיר בשנים 1961-1925, תוך אזכור הן של הקרב ההרואי נגד הנאצים והן של השליט. "חידוש הסטלינזציה מסוכן לא רק לחברה, בכך שהוא מצדיק את מעשי הזוועה הגדולים ביותר של הממשלה בתולדות רוסיה, אלא גם למדינה", טוען פעיל האופוזיציה לב שולסברג. "במוקדם או במאוחר, הדיכוי יבלע את הממשלה עצמה". פעילי מחאה הניחו ליד הפסל שברכבת התחתית כרזה, ובה ציטוטים מדבריו של פוטין על סטלין. המאבטחים מיהרו לסלק אותו ולאחר מכן נעצר אחד מהם.