השופטת: הדס קפלן, רשמת בכירה, בית משפט השלום בהרצליה

המועד: יום ראשון, 18.5.2025, שעה 08:30

הנושא: תיקים אזרחיים (תביעות פח)

הצדדים מגיעים בזמן לאולמה של הרשמת הבכירה הדס קפלן, והיא עצמה נכנסת בחיוך בשנת 08:34 וניגשת ישר לעניין. "79[א]?" - דהיינו פסק דין על דרך הפשרה; יש הסכמה. מדובר בתאונה בה היו מעורבים מונית ואוטובוס. היא משתמשת בנוסח מוכן מראש של הפרוטוקול ומעדכנת את הקלדנית. קפלן מחייכת לנהג המונית: "שמך המלא, בבקשה. בבקשה תענה לשאלות של עורכי הדין. היא מאזינה בתשומת לב ומאפשרת לבא-כוח הנתבע לחזור על אותן שאלות. "תן לו שישלים את התשובה", מעירה קפלן. קפלן מבקשת מהנהג להשתמש במכוניות הצעצוע שעל דוכן העדים: "איך קרתה התאונה? אחרי התאונה החלפתם פרטים? טוב, אתה לא זוכר, בסדר. לאן המשיך האוטובוס אחרי התאונה, אתה זוכר?" היא מבררת מהיכן מגיע נהג המונית כדי לפסוק את שכרו - 400 שקל. עורכי דין מדברים באחורי האולם הקטן וקפלן אינה מעירה. יש לה שאלות גם לנהג האוטובוס: "אחרי התאונה, אתם יורדים ומחליפים פרטים או איש-איש לדרכו? לאן המשיך הרכב של התובעת? אמר הנהג השני שרצית לעצור בתחנת אוטובוס. מתי התחנה הבאה של הקו? כי מה שנאמר פה קודם, זה שאתה סטית לנתיב של הנהג השני?" נהג זה מגיע מאופקים, קפלן פוסקת לו 600 שקל ומסיימת את הדיון: "תודה לכם, יום טוב".

"יש לך את התמונות?"

הלאה. "שלום, אדוני, מה שלומך". עורכי הדין אומרים שהסכימו שהעדים יישמעו בווידאו. "שום בעיה, אם יש הסכמה". יש גם הסכמה על 79א וקיום הדיון בהקלטה. התובעת עולה במחשב הנייד של עורך דינה, המציב אותו על הדוכן כשפניו לקפלן. "עכשיו עורכי הדין ישאלו אותך שאלות, בבקשה תשיבי". החיסרון של עדות בווידאו: הנהגים אינם יכולים להדגים. קפלן מרוכזת היטב ושמה לב לכל פרט. לתובעת הייתה פליטת פה כאשר אמרה שישבה באוטובוס שפגע במכוניתה. "אמרת שישבת באוטובוס", מעירה קפלן מיד. "היכן ישבת? ישבת ברכב שלך?" בא-כוח הנתבעת מתקשר בטלפון לנהג האוטובוס, וקפלן שוב ערנית: "אתה עוצר בצד, נכון, אדוני? אני רואה שאתה ברכב. אני בקושי שומעת, אם אפשר בקול רם, אדוני. אתה צילמת את הרכב שלה? יש לך את התמונות? היכן הרכב שלך נפגע בתאונה? ימין או שמאל? לא הבנתי את תשובתך, אדוני. זה היה מאחור או בצד? טוב, תודה רבה לך". בתיק הבא מחייכת קפלן לנהג: "סליחה, אדוני, מיד מתחילים". היא מכניסה לפרוטוקול שהצדדים הסכימו ל-79א לאחר שהסבירו ללקוחות את המשמעות. הדברים לא נאמרו, אבל זהו תנאי מוקדם ומחויב. "שלום, אדוני, בוקר טוב. שמך המלא בבקשה. עכשיו עורכי הדין של הצד השני ישאלו אותך שאלות ואתה תשיב, זו חקירה נגדית".

"צריך להאריך כדי שנדע מה קרה"

קפלן מאפשרת חקירה ארוכה למדי ואז מתערבת: "רק עוד שאלה: נשאלת למה לא עצרת. מה תשובתך?" כאשר עורך הדין שואל את הנהג "מתי לאחרונה ראית את פקודת התעבורה", קפלן מתערבת מיד במילה אחת - "אדוני" - ובכך פוסלת את השאלה. היא מבקשת שעורך הדין יתאר מילולית עבור ההקלטה את הדגמתו. כאשר עורך דינו של התובע מצטט מהודעת הנתבע לחברת הביטוח, קפלן מעיינת בה. "רק עוד שאלה מבית המשפט. אחרי התאונה אתם מדברים ביניכם, אתה והנהג השני? דיברתם לגבי האחריות לתאונה? מה שאמר הנהג שני, זה שהוא רואה אותך מתחיל לצאת והוא התחיל להאט, אבל אתה המשכת והוא לא הספיק לעצור. כשאתה עושה את מעבר הנתיב, בכל הזמן הזה אתה מסתכל במראה? ולא ראית אותו בשום שלב לפני התאונה?" קפלן מאפשרת לסכם בקצרה ומקשיבה בתשומת לב. אחד מעורכי הדין מתנצל: "סליחה על ההתארכות". קפלן: "חלילה, צריך להאריך כדי שנדע מה קרה. זה לא היה ארוך מדי". עורך הדין: "להתראות בשמחות". קפלן: "בהחלט, בשורות טובות". היא יוצאת מהאולם ומסיימת בפנייה לקלדנית: "תודה".

השורה התחתונה: תביעות הפח חייבות לצאת מבתי המשפט. ארבעת התיקים הראשונים שהיו בפני קפלן באותו יום היו בסכומים של 9,997 שקל, 13,193 שקל, 6,799 שקל ו-9,716 שקל. הממוצע היה 9,926 שקל - רבע מהסכום המירבי של תביעה קטנה. קפלן מטפלת בהן למופת: ביעילות, באווירה נעימה לנהגים ובשמירה על תשומת הלב שאינה מובנת מאליה כאשר שומעים שוב ושוב את אותם סיפורים על סכומים בלתי משמעותיים.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.