מונח חדש שב ועולה במסרים של ממשל טראמפ לגופי המדע: קריאה לחזור ל"סטנדרט הזהב המדעי". מדענים רבים אומרים שמה שמתרחש הוא ההפך – מדווח וושינגטון פוסט. דוח MAHA של הממשל (Make America Healthy Again), שמטרתו לאתר את שורשי בעיות הבריאות של ילדי ארה"ב, נכתב בידי בכירים בדרג הקבינט ומינויים פוליטיים, שלרובם אין ניסיון מדעי ורפואי. יש בו אין ספור טעויות, כמו מראי מקומות שגויים ומחקרים מומצאים. אלפי מענקים מדעיים בוטלו משום שהתנגשו בעדיפויות הפוליטיות. עיריות חוששות שהצעה לסווג מחדש את תפקידיהם של המעורבים בהקצבת מענקים, נועדה לערב פוליטיקה במדע. בצו שכותרתו "סטנדרט זהב מדעי", שרטט בשבוע שעבר הנשיא דונלד טראמפ רמה חדשה של פיקוח על מה שנחשב להוכחה איכותית ומה לא, והודיע על מינוי של פקיד בכיר שיבדוק "הפרות נטענות". מייקל קרציוס, הממונה בבית הלבן על מדיניות מדע וטכנולוגיה, אמר שמטרת הצו היא "לשקם את אמונו של הציבור האמריקני בתעשיית המדע הלאומית", שכן המצב הנוכחי גורם לבזבוז משאבים ולתוצאות דלות. מאות מדענים יוצאים למתקפת נגד ומזהירים שהממשל עלול להזיק למדע למרות שהוא מתיימר לקדם אותו. הם מזכירים, כי בממשל הקודם של טראמפ נעשו נסיונות להגביל את סוג הראיות בהן ניתן להשתמש בתחום איכות הסביבה. למעלה מ-5,000 איש חתמו על עצומה שארגן Stand Up for Science, בה נאמר שהצו "חטף" את הלשון המדעית כדי להשתמש בה בצורה הפוכה מזו שהוא מציג. קבוצה של מדענים מובילים כתבה בשבוע שעבר בעיתון הבריטי גארדיאן: "מאחורי הרטוריקה המדעית מסתתרת תוכנית אשר תהרוס את העצמאות המדעית בארה"ב, בכך שמינויים פוליטיים יקבלו את הסמכות לבטל קבוצות שלמות של מחקר ולהעניש חוקרים שלא יישרו קו עם המטרות של הממשל הנוכחי".

"מה ששגוי הוא ההכללה"

במונח "סטנדרט הזהב" נעשה שימוש נרחב בהודעות על הפסקת השימוש בכמה צבעי מאכל, מעבר מחיסוני mRNA לשיטה ישנה יותר ושינוי המסגרת הרגולטורית לאישור חיסוני קורונה. בחשבון האינסטגרם של מכון הסרטן הלאומי הופיעה בשבוע שעבר הודעה, לפיה הודעה קודמת פורסמה "בידי עובד מדינה בניסיון לחתור תחת ממשל טראמפ... ממשל טראמפ מחויב לחלוטין לתמיכה במחקר הסרטן בסטנדרט הזהב". הצו הנשיאותי מגדיר את "סטנדרט הזהב המדעי" ככזה ה"ניתן לשחזור, שקוף, נתון לבחינת עמיתים בלתי מוטה, ברור לגבי חוסר ודאות, ספקני, אולטרה-דיסציפלינרי, מוכן לקבל תוצאות שליליות ונקי מניגודי עניינים". מדענים שעבדו ב"תנועה מדעית חופשית" כדי לשפר את המדע, קראו במשך שנים ליישם עקרונות אלה, במטרה שהמדע יהיה שקוף וראוי לאמון, פחות מוטה ואינו פגיע להונאה. אבל יתר הצו "יורד מהפסים", טוען פרופ' בריאן נוֹסֶק מאוניברסיטת וירג'יניה, ממנהיגי הקריאה לרפורמה מדעית. בממשל טראמפ הראשון פרסם סקוט פרויט, איש הסוכנות להגנת הסביבה, הנחיה ולפיה לא ניתן להשתמש במחקר לשם קבלת החלטות, אם הנתונים שבבסיסו לא פורסמו פומבית. מדענים תמיד מחפשים דרכים לשפר את בסיס הראיות, אבל לטענת נוסק מדיניות אמורה להתבסס על הראיות הטובות ביותר הקיימות, ולא על רשימת רכיבים שהעדרו של אחד מהם יביא לפסילת המחקר. הציבור נוטה לראות את המדע כעובדות בלתי ניתנות לשינוי המועלות עלי ספר. אבל מדענים יודעים שזהו עסק אנושי, הליך המשתפר ללא הרף, מסביר הפוסט. יש אגו, כשלונות, רמאויות, טעויות בתום לב, אופנות – כמו התהליך המורכב וחסר הזוהר של הניסיון לגלות משהו חדש. המדע יכול וצריך להיות טוב יותר, אך לא זה מה שמנסה הממשל לעשות – טוענים מבקריו. "אני הולכת על קו עדין. יש הונאה במדע, אנחנו צריכים להיות טובים יותר, צריכות להיות השלכות", אומרת אליזבת ביק, העוסקת ביושרה מדעית. "מצד שני, זה לא אומר שכל המדע נגוע ברמאות. מה ששגוי הוא ההכללה, להגיד שהכל במדע שגוי. זה לא המצב".