כאשר הודיע דונלד טראמפ בחודש נובמבר, כי אילון מאסק יוביל את מהלכי ההתייעלות של ממשלו, רבים מעמיתיו של האחרון התלהבו. ניתן להבין את ההתלהבות: אין ספק שממשלת ארה"ב זקוקה לרפורמה. ביורוקרטיה אין-סופית מסרבלת כל דבר. הגרעון התקציבי הוא בעיה ענקית והונאות עולות מיליארדים בשנה. מאסק בנה עסקים נהדרים בתחומים שנחשבו לבלתי אפשריים, ויש סיכוי שיוכל לתקן את הממשלה – הייתה הסברה. חודשים בודדים בלבד לאחר מכן, דעת הרוב בוושינגטון היא שהמשרד להתייעלות ממשלתית (DOGE) נכשל ומאסק עזב. האם היה זה בלתי נמנע? שואל אקונומיסט. ומה זה אומר על עתידה של הרפורמה הממשלתית? סטיב דייוויס, שהיה סגנו של מאסק, עוזב גם הוא. דוברת DOGE, קייטי מילר (רעייתו של סטיבן מילר, סגן ראש הסגל של דונלד טראמפ), עוזבת. טראמפ טען שמאסק ימשיך לייעץ, אבל נתן לו מפתח זהב לציון פרישתו. [אתמול תקף מאסק בחריפות את חוק המיסים וההוצאות של טראמפ – א.ל]. עזיבתו של מאסק באה בעקבות שני ראיונות – האחד עם וושינגטון פוסט והשני עם CBS - בהם הודה שהשיג פחות התקדמות מכפי שקיווה. "מצב הביורוקרטיה הפדרלית הרבה יותר גרוע מכפי שחשבתי", הוסיף. הוא מתח ביקורת על התקציב של טראמפ, באומרו שהוא פגע במאמצי החיסכון בכך שהגדיל את הגרעון. מאסק אמר שאינו רוצה למתוח ביקורת על טראמפ, אך גם שאינו מוכן ליטול אחריות על הכל. מאסק השיג רק מעט ממה שהבטיח, מנתח אקונומיסט. הוא התחייב לחסוך 2 טריליון דולר, חתך בסיוע החוץ ושלח רבבות עובדים לארוז. אבל זהו חלק קטן בלבד מההוצאה הפדרלית. המספרים המפוקפקים של DOGE עצמו מדברים על חיסכון של 175 מיליארד דולר. אנשיו גם לא מצאו הונאות של ממש, למרות שעברו על ערימות של המידע הרגיש ביותר.

התמקד בפיטורי עובדים, ששכרם הוא רק 5% מהתקציב

בניגוד לרוב הנסיונות לשפר את הממשל בוושינגטון, זה של מאסק היה נטוע בתיאוריות קונספירציה. הוא טען שהדמוקרטים הפכו את הממשל לכלי להעברת כספים למסתננים; שירות המדינה עמוס באבטלה סמויה; חסרי בית פלשו למשרדים הריקים בוושינגטון. כל זה אינו אמת. ניו-יורק טיימס טען לאחרונה, כי אמונתו של מאסק בשטויות הללו הייתה במקביל לשימוש כבד בסמים; מאסק מכחיש. הונאות ותשלומים פגומים עולים לממשל מאות מיליארדי דולרים בשנה, אבל איתורם מצריך ביקורת חקירתית ואנשים בעלי הבנה מעמיקה עם הממשל; מאסק מיהר לנפנף מומחים אלה. הוא התמקד בפיטורי עובדים, למרות שהשכר הוא פחות מ-5% מהוצאות הממשל. הדבר הוביל לשורה של תביעות נגד DOGE, אשר אילצו את רוב המשרדים לשכור מחדש את רוב המפוטרים. אין זה אומר שמאסק לא שינה דבר, מדגיש אקונומיסט. יש המעריכים, כי הקיצוצים בסיוע החוץ כבר גרמו ל-300,000 מתים, מתוכם 200,000 ילדים, בשל רעב ומחלות מדבקות. בתוך ארה"ב גרמו הקיצוצים לדמורליזציה ולחשש בקרב עובדי המדינה. אנשיו יישמו את תפיסת הסמכות המוחלטת של טראמפ, והשתמשו בנגישות למערכות המחשב כדי להטיל אימה על הפקידים. מי שהתנגדו – נסגרו בכוח, כמו מכון השלום (אשר נפתח מחדש בצו בית המשפט והעובדים מצאו בו שאריות מריחואנה, כנראה של אנשי DOGE). האירוניה היא, שסוג קטן יותר וממוקד יותר של DOGE יכול היה להביא תועלת. אין ספק שהממשל זקוק למודרניזציה ויכול לפעול טוב יותר. רבות מבעיותיה של ארה"ב נובעות מכך שהפקידים אינם יכולים לקבל החלטות בשל ריבוי הכללים, ושאיש אינו נושא באחריות לכשלונות ועיכובים. מאסק צדק באומרו שיש לבטל רבים מהכללים; אבל מעשיו שלו יקשו עוד יותר על נסיונות עתידיים לתקן את הממשל.