פעולות א-סימטריות, כמו התקפות על הכוחות האמריקניים במזרח התיכון או פעולות טרור בארה"ב, הן התגובה הסבירה ביותר של אירן להתקפה האמריקנית על מתקני הגרעין שלה. כך מעריך קולין קלארק, מנהל המחקר בחברת סוֹפָן גרופ העוסקת במודיעין וביטחון, במאמר בניו-יורק טיימס (23.6.25). אם עלי חמינאי לא יגיב, הוא עלול לאבד ממעמדו מול הקיצוניים שבמשטר, ולכן קלארק מעריך שקרוב לוודאי שתהיה תגובה – אם כי מסגרת הזמן אינה ידועה.
המטרה הראשונה והברורה ביותר תהיה הבסיסים הצבאיים של ארה"ב באיזור, בהם מוצבים רבבות חיילים: בבחריין, עירק, ירדן, קטר, סוריה ואיחוד האמירויות. שגרירויות, מתחמים דיפלומטיים ואינטרסים אחרים גם הם יעדים אפשריים – אם לטילים אירניים ואם להתקפות מצד שלוחיה.
האיום הרציני ביותר בעירק הוא מצד הרשת שסביב כתאיב חיזבאללה, מיליציה שיעית בחסות אירן שתקפה בסיסים אמריקניים בשנים האחרונות ויכולה לעשות זאת שוב. מדינות המפרץ עלולות למצוא את עצמן בקו האש האירני, כפי שאירע בספטמבר 2019, כאשר החות'ים פגעו במתקני נפט בסעודיה, וכמה חודשים לפני כן – במיכליות מול חוף האמירויות. לדעת קלארק, יש סיכוי רציני שייעשה ניסיון לחסום את מצר הורמוז, ובכך לזעזע את ענף הובלת האנרגיה ואת השווקים.
הטרור האירני היכה ברחבי העולם
במקביל, חיזבאללה אומנם הוכה קשות בלבנון, אך נותרו לו יכולות מחוץ למזרח התיכון, ואירן עשויה להשתמש בהן כדי לתקוף במערב. הוא מזכיר, כי הארגון רצח 100 בני אדם בהתקפות על שגרירות ישראל ובניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנות ה-1990, וחמישה תיירים ישראלים בבולגריה ב-2012. אירן ושלוחיה ביצעו מעקבים אחרי מטרות יהודיות בקפריסין, הודו וניגריה.
בשנים האחרונות נאסרו בארה"ב כמה פעילים של חיזבאללה. בשנת 2017 הואשמו שני בני אדם במעקב אחרי מטרות אפשריות, כולל מתקני צבא ואכיפה בניו-יורק. במאי 2023 נדון תושב ניו-ג'רזי ל-12 שנות מאסר לאחר שקיבל הכשרה צבאית מחיזבאללה, ובחן שורה של מטרות אפשריות ובהן פסל החירות, רוקפלר סנטר, טיימס סקוויר, אמפייר סטייט בילדינג, מטה האו"ם ותשתיות תחבורה מרכזיות. אירן גם זממה להתנקש בחייהם של בכירים ובהם דונלד טראמפ, מייק פומפאו וג'ון בולטון. גם אם הסיכון מועט, ראש ה-FBI, קאש פאטל, הורה בימים האחרונים להקדיש משאבים לאפשרות שבארה"ב קיימים תאים רדומים של חיזבאללה.
לארה"ב וישראל יש דומיננטיות ברורה מול אירן בתחום הקונבנציונאלי, בעוד שבפעולות א-סימטריות יש לאירן יתרון יחסי, מסביר קלארק. הללו הולכות אחורה עד 1983, כאשר ארגון הג'יהאד האיסלאמי הקשור לאירן רצח 241 חיילים אמריקנים במתקפה על הנחתים בלבנון.
בשנת 1996 יוחסה לאירן האחריות לפיצוץ מגדלי קובאר בסעודיה, בו נהרגו 19 אנשי אוויר אמריקניים ונפצעו 500 בני אדם. הייתה זו תזכורת ליכולתה להחזיק במדינות זרות תאים רדומים, המסוגלים לבצע התקפות מורכבות. היא גם מספקת מחסה לבכירי אל-קאעידה ובהם המנהיג בפועל של הארגון, סייף אל-עאדל.
בשנת 2020 הורה טראמפ לחסל את מפקד כוח אל-קודס, קסאם סולימאני; התגובה האירנית נמשכה חודשים, כולל התקפות על חיילים אמריקנים בעירק. כעת עשויה אירן להרגיש שעליה להגיב מיידית ובעוצמה, מעריך קלארק. הכוחות בחו"ל ורשויות האכיפה בבית יצטרכו להישאר בכוננות גבוהה, תוך נקיטת מהלכים הגנתיים והקדשת משאבים של מלחמה בטרור כדי לקדם את הפעולות האירניות האפשריות.