מֶרסי מוּגוּרֶה שמעה לראשונה לפני שני עשורים על מיקור חוץ של תהליכים עסקיים, אשר שינה את פניה של הודו והגיע לאפריקה. בשנת 2006 היא הקימה את אחת החברות הראשונות בתחום במדינתה קניה, במטרה לעסוק בכל מה שאפשר – ממענה טלפוני, דרך תביעות ביטוח ועד סימון תכנים אלימים ברשתות החברתיות. כיום היא עדיין יוצאת דופן, למרות שקובעי המדיניות מקווים שאפריקה תתפוס את מקומן של הודו והפיליפינים בצמרת. אבל ייתכן שהמצב משתנה, מדווח אקונומיסט. הולך וגדל הביקוש לעובדים שיאמנו אלגוריתמים ויעבדו מידע דיגיטלי, מה שיתן דחיפה לענף ואפריקה תקבל נתח גדול יותר ממנו. המשרות נחוצות עד מאוד: שלושה רבעים מהאפריקנים הצעירים אומרים שהם לא מצליחים למצוא עבודה ראויה, במיוחד בשל הירידה בביקוש לידיים עובדות בייצור. מיקור חוץ יכול לסגור חלק מהפער. רק מיליון אפריקנים עוסקים בתחום, 2% בלבד מכוח העבודה העולמי בו. אבל בשנים 2028-2023 הענף צפוי לצמוח ב-14% באפריקה, לעומת צמיחה עולמית של 8% ופי ארבעה מהצמיחה הכללית של אפריקה. קניה היא ביתן של כמה מחברות מיקור החוץ הגדולות בעולם, שם הענף צפוי לצמוח ב-19%. יתרון גדול במיוחד יש לאפריקה האנגלופילית, בעלת אוכלוסייה צעירה ומשכילה, המושכת לקוחות זרים. איזורי הזמן של היבשת נוחים לעסקים באמריקה ואירופה. גורם נוסף הוא הפערים בעלות העבודה: העלות בקניה נמוכה ב-60%-70% מאשר בארה"ב, אירופה ואוסטרליה. העובדים בהודו ובפיליפינים מתעשרים ולכן מתייקרים. השכר של עובדי מיקור חוץ בקניה הוא 233 דולר בחודש; בפיליפינים – 284 דולר. גם הממשלות מתגייסות: קניה מקווה ליצור מיליון משרות בתוך חמש שנים, ניגריה השיקה תוכנית משלה אשתקד ושתיהן מציעות הקלות מס וסובסידיות; ממשלת דרום אפריקה נותנת מענקים. הזינוק במיקור החוץ אינו התרופה לכל מדווה, מדגיש אקונומיסט. יש המודאגים מהאיכות של המשרות בענף, במיוחד בבקרת התוכן ברשתות החברתיות ובאימון בינה מלאכותית. עובדים מתלוננים שהם נאלצים להיחשף לתכנים פוגעניים בלא תמיכה פסיכולוגית, או לעבוד ללא הפסקה. בעיה דומה היא תנועתיות-יתר: חברות מיקור חוץ יכולות לעבור לכל מקום; מטא העבירה בשקט את בקרי התוכן שלה מקניה לגאנה בעקבות עתירה שהוגשה בראשונה. הבינה המלאכותית היא האתגר הגדול ביותר. משימות בסיסיות רבות כבר הפכו לאוטומטיות, וייתכן שאפריקה איחרה לעלות על רכבת מיקור החוץ. ניתוח מעלה, כי 40% מהמשימות שמבוצעות במיקור חוץ ביבשת מצויות בסכנה של אוטומטיזציה. אבל משימות אינן זהות למשרות: כיום יש צורך, למשל, לוודא שטקסטים תוצרת בינה מלאכותית נכונים מבחינה תחבירית. ההנחה היא שתהיה דרישה לשירותים סבוכים ורגשיים יותר, שרק בני אנוש יכולים לספק – ובשכר גבוה יותר. המשמעות היא, שבטווח הארוך – הגדלת חלקה של אפריקה בשוק מיקור החוץ העולמי, תוביל בסופו של דבר למשרות בעלות ערך גבוה יותר. מוּגוּרֶה אינה מספקת שירותי בקרת תוכן, אלא מבקשת להרחיב את העבודה המבוססת על ידע, אשר תדרוש יותר בעלי השכלה אקדמית והכשרה בבינה מלאכותית. מבחינת הממשלות, ההשקעה בחינוך עשויה להיות הפתרון הטוב ביותר למי שנותרו מאחור.