המשנה לפרקליט מחוז ירושלים, עו"ד שירה קני-טל, העומדת בשנים האחרונות, בראש צוות התביעה בתיק, אמרה שהסיבה העיקרית להסדר היא קריסתן של רבות מראיות התביעה, ובראשן – עדי המדינה ערן מלכה (הרב-פקד לשעבר המושחת), ע"י (העוזרת האישית של פישר) וששון חי (בפרשת זוהר בוצ'ן). על מלכה אמרה קני-טל: "הדברים שהתגלו במהלך המשפט הזה ושלא היו בפני צוות התביעה עד שהם התגלו כאן באולם בית המשפט, אלה דברים שעומדים בסתירה מובהקת לדברים שמסר ערן מלכה. למשל, שאלות שנוגעות למועד הפיכתו לעד מדינה, שאלות שנוגעות להטבות שקיבל, סתירות בגרסאות שלו, שינויים בגרסאות שלו במהלך המשפט, גרסאות חסרות שלו, ואלה רק כותרות ודוגמאות לא ממצות". אלה היו "דברים שהתגלו באיחור רב במהלך המשפט". כנ"ל לגבי חי: "העדר תיעוד של השיח איתו, דברים שהתגלו בשלבים מאוחרים במשפט". במילים אחרות: חומר חקירה שבמקרה הטוב הזניחה מח"ש, ובמקרה הגרוע – הסתירה. קני-טל עצמה דיברה על "מחדלים, קשיים ופגמים שהתגלו במהלך ניהול המשפט" ועל "ראיות חדשות שצצו במהלך ניהול המשפט". היא הצביעה במיוחד על מזכר של סעדה, "שנמצא כעבור תשע שנים לערך, בדרך לא דרך, ובעקבות המזכר הזה מה שהתברר במהלך העדויות שהושמעו בסוף פרשת התביעה, על הגרסה או המידע שמסר ערן מלכה ביחס לאירועי כתב האישום, שתוכנה לא ידוע לנו עד היום". מח"ש גם (שוב: לכל הפחות) טשטשה את המועד בו הפך מלכה לעד מדינה – מה שיש לו חשיבות עצומה לגבי המעמד המשפטי של עדותו. אולי לא ייאמן, אך השורה התחתונה היא ש"נותרה שאלה שלא חפה מקשיים, בלשון המעטה", בלשונה של קני-טל. דהיינו: החוקרים וראשי המחלקה הסתירו מהפרקליטים שלה את המידע החיוני הזה, ונראה שהוא לעולם לא ייוודע.

באופן טבעי, סניגורו של פישר, עו"ד אלי פרי, היה חריף בהרבה – וזה היה רק פרומו למה שצפוי בחודש נובמבר, בטיעונים לעונש. "זו הייתה התנהלות פסולה חמורה ביותר של מח"ש", טען. ההגנה טענה מהיום הראשון שעדי המדינה משקרים במזיד ושמח"ש ידעה זאת. "זעקנו לאורך המשפט על כך שנעשו פה בתיק, בחקירה של מח"ש, פשעים, פשעי חקירה ממש, עוולות ומחדלים שאין להם תקדים וגם אין להם שיעור". פרי הוסיף – וחשוב מאוד לומר שסובל לא התערב למשמע הדברים: "אני זוכר התבטאויות של בית המשפט שאומר שהוא לא נתקל באף תיק בשנות השיפוט שלו שהייתה בו כמות כזו של עוולות ומחדלים וגם החומרה, הבוטות של אותם דברים כמו שהיו בתיק הזה". פרי המשיך: "מח"ש ידעה מלכתחילה שמדובר בעדויות שקריות. הנהלת מח"ש, וחקרנו ארוכות פה בבית המשפט את משה סעדה, הם ידעו שהעדויות האלה שקריות. אבל מח"ש, צוות החקירה, ראש צוות החקירה, הם באופן מכוון, וכך הוכחנו פה, לא בדקו את העדויות של עדי המדינה. ראיות שאנחנו הגשנו במסגרת פרשת ההגנה, ובית המשפט העיר מדוע הראיות האלו שהוגשו לבית המשפט בפרשת ההגנה לא היו בידי מח"ש, הרי מח"ש בקלות הייתה רק צריכה להתכופף ולהרים את הראיה". פרי הזכיר כיצד נחתם ההסכם עם ע"י: "באותה חקירה היא אומרת בקול ברור ומפורש שהיא מעולם לא ראתה העברת כספים בין פישר לבין מלכה. אז אנחנו רואים ששרצר מוציא את עדת המדינה מחדר החקירה בלי תיעוד, בלי הקלטה, בלי מזכר ובלי שום דבר, מוציא אותה להפסקה. מה שראינו בתיק הזה כינינו אותו 'חקירת החניונים'. עדת המדינה חוזרת אחרי הפסקה ארוכה והמשפט הראשון שהיא אומרת, זה שהיא ראתה אולי פעם או פעמיים חלופת כספים בין פישר למלכה. "אין בכתב האישום המתוקן העברת כספים, המדינה מודה בזה שלא היו כספים, לא נותר אישום אחד בכתב האישום המתוקן שיש בו העברת כספים או קבלת כספים. השיטה הזאת של שיחות, של פגישות והסכמים שנחתמו ושנעשו במח"ש עם צוות החקירה או עם הנהלת מח"ש, עם כל עדי המדינה, כמובן שאין להם זכר בחומרי החקירה". פרי עבר להסכם הראשון עם מלכה "שהוכחש שהוא קיים, עד שהצגנו על המסך הגדול בבית המשפט את החקירה של מלכה, שרואים את החוקר מביא למלכה את אותו הסכם שנחתם בין עורכי הדין שלו לבין סעדה. עד אז הכחישו בכלל שיש הסכם כזה, וכמובן שאת ההסכם הזה לא קיבלנו עד היום והוא לא נמצא עד היום". המדינה גם הכחישה שהקבלן אילון מכלוף הפך לעד מדינה, "עַד שמכלוף הגיע, ובערך בשאלה השלישית או הרביעית בחקירה הנגדית הוא מספר שהוא חתם על הסכם עד מדינה עם משה סעדה. הוא תיאר את הסכם עד המדינה, איך ההסכם היה נראה. ואני מזכיר: הסכם עד מדינה שמעולם לא קיבלנו אותו, ומעולם לא ראינו אותו והכחישו שבכלל קיים הסכם כזה".