אקונומיסט עובר לטורקיה, שהייצוא הביטחוני שלה זינק בחמש השנים האחרונות מ-2 ל-7 מיליארד דולר – בין היתר בשל הרצון להשיג אוטונומיה אסטרטגית. הכטב"מים תוצרת Baykar עולים על אלו של סין ונמכרו ליותר מ-30 מדינות. סעודיה חתמה על הסכם ב-3 מיליארד דולר לייצור משותף של כטב"מים מתקדמים. רג'פ טאיפ ארדואן אוהב את ההשפעה הדיפלומטית הנלווית ממכירות הנשק לאפריקה והמזרח התיכון, אך החברות הטורקיות פוזלות לעבר הכיסים העמוקים של מדינות אירופה. מערכות הנשק הטורקיות הוכיחו את עצמן במאבק עם הכורדים ובהתערבותה של טורקיה בסוריה ולוב. הן מיוצרות לפי הסטנדרטים של נאט"ו ובמחירים סבירים, וטורקיה אינה מגבילה את השימוש בהן. טורקיה מציעה טנקים, ארטילריה, טילים, מערכות הגנה אווירית, מכ"ם, ספינות, מטוסי הדרכה, מסוקים, כטב"מים ולוחמה אלקטרונית. אשתקד הסכימו טורקיה וספרד לייצר יחדיו 30 מטוסי הדרכה ב-1.6 מיליארד דולר. היא מוכרת לרומניה 1,060 נגמ"שים ב-930 מיליון דולר. פורטוגל רוכשת שיפוץ ספינות ב-134 מיליון דולר. גרמניה הזמינה אותה להצטרף ליוזמת ההגנה האווירית האירופית Sky Shield. טורקיה בהחלט עשויה לעלות מהמקום ה-11 לתשיעי ברשימת יצואני הנשק. יש לה פרויקט מטוסי קרב מתקדמים, TAI Kaan, העשויים לא רק להחליף את ה-F-16 שלה, אלא גם להוות חלופה זולה יחסית ל-F-35 עבור אינדונזיה, אזרבייג'אן, סעודיה ופקיסטן. לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, דיברה קוריאה הדרומית על עלייה למקום הרביעי ברשימת יצואני הנשק ב-2027. כעת זה נראה מוגזם, למרות שהשנה היא תייצא ב-23 מיליארד דולר לעומת 17.3 מיליארד דולר ב-2022. אבל התחרות גוברת, ויש סימנים ראשוניים לבריחת מוחות קוריאניים וטורקיים לטובת משרות משתלמות יותר במערב. הגישה לטכנולוגיה מתקדמת, במיוחד אמריקנית, היא מוגבלת; טורקיה עדיין מושעה מתוכנית ה-F-35. אבל עדיין, מסכם אקונומיסט, הגיוני ששתי המדינות יכוונו גבוה.