ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29 היו ליחיא סינוואר וחבר מרעיו שלוש מטרות: טקטית, אסטרטגית לטווח הקצר ואסטרטגית לטווח הארוך. שנתיים וחמישה ימים מאוחר יותר, יש להישיר מבט אל המציאות ולהודות שהראשונה הושגה במלואה, השנייה הושגה לפחות זמנית והשלישית עלולה להתממש. השמחה האמיתית על שובם של שורדי השבי, אסור לה שתסתיר את המציאות הקשה הזאת.
במישור הטקטי, חמאס רצה לחטוף ישראלים כקלף מיקוח לשחרור אסירים. הארגון וראשיו הופתעו ממידת ההצלחה שלהם במשימה זו, עד כדי כך שלא היו להם מספיק מקומות כליאה מוכנים ליותר מ-250 איש. המטרה הזאת הושגה: כמעט כל אסירי העולם מבין המחבלים שוחררו/ישוחררו, ואיתם עוד אלפי מחבלים שנדונו לתקופות מאסר קצרות יותר. שיהיה ברור: זהו מחיר שישראל הייתה חייבת לשלם, והרבה יותר מוקדם, בשל הערך הנעלה של חיי אדם (אליו עוד נחזור). על-פי נסיון העבר, המחיר יהיה ממושך עוד יותר וכבד עוד יותר.
המטרה האסטרטגית לטווח הקצר הייתה למנוע נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, שלכל הפחות היו דיבורים עליה באותה עת. גם מטרה זו הושגה, לפחות כרגע. למרות ששליטי מדינות ערב אוהדים את הפלשתינים בערך כמו שליטי ישראל, ולמרות שהם מתעבים לפחות כמונו את חמאס ואת מה שהוא מייצג - הם לא יכלו להתעלם מהמתרחש בעזה ומדעת הקהל במדינותיהם. התוצאה: הנורמליזציה אינה נראית באופק, אם כי ייתכן שמימוש ההסכם עם חמאס במלואו - ועל זה יש סימן שאלה גדול - ישנה את המצב.
לטווח הארוך, חמאס קיווה שהציר השיעי כולו יצטרף למלחמה ויערער משמעותית את קיומה של ישראל. התקפה משולבת של אירן, חיזבאללה, החות'ים, ארגוני הטרור ביו"ש והמיליציות הפרו-אירניות בעירק ובסוריה, הייתה מציבה בפני ישראל אתגר ביטחוני חסר תקדים. לא בטוח שניתן היה, במצב כזה, להפעיל בבת אחת ובצורה יעילה את היכולות המדהימות שהפעילה ישראל בהמשך המלחמה. לא בטוח שארה"ב הייתה מתערבת בצורה ממשית, ובכל מקרה - הצטרפותה להגנה על ישראל הייתה אורכת ימים ארוכים ומדממים.
לכאורה, חמאס לא השיג מטרה זו. חיזבאללה הצטרף בצורה חלקית, אירן והמיליציות לא הצטרפו כלל, ישראל (והרשות הפלשתינית) שמרו על שקט ביו"ש, החות'ים פגעו יותר במדינות המערב מאשר בישראל. לאחר מכן באו הפגיעות הקשות של ישראל ברוב חלקי הציר, ובראשם אירן וחיזבאללה. אך מבט מעמיק יותר יגלה, כי ישראל מצויה כיום בסכנה הקיומית החמורה ביותר בתולדותיה, למעט בימיה הראשונים ממש. הסיבה: המדיניות הכושלת וחסרת האחריות של ממשלת בנימין נתניהו, הן לפני המלחמה והן במהלכה - וככל הנראה גם אחריה.