"מי שחולה - אסור לו לעסוק בספורט. מי שבריא - לא צריך לעסוק בספורט. אז העניין ברור לי לגמרי", אמר פרופ' ישעיהו ליבוביץ בחדות צינית אופיינית. זהו גם היחס של השלטון הנוכחי לחקירות פליליות: אם מדובר במחנה שלו - אסור לחקור; אם מדובר במי שנתפס כיריב - לא צריך לחקור ואפשר לחסל מיד.
הדברים אמורים לגבי שני היבטיה של פרשת שדה תימן, ואסור לשכוח לרגע שיש כאן שני היבטים חמורים. מבחינת הימין, אסור לחקור חשדות לפגיעה של חיילים בידי מחבלים. בה במידה, לא צריך לחקור את החשדות המיוחסים ליפעת תומר-ירושלמי ואפשר לעבוד מיד לשלב המאסר ושלילת הדרגות.
לא כך נעשים הדברים במדינת חוק, ולמרות כל נסיונותיהם של יריב לוין, שמחה רוטמן ושות' בשלוש השנים האחרונות - ישראל עודנה מדינת חוק. אנחנו לא חמאס. אנחנו לא נתעלל באיומים שבאויבינו. אנחנו לא נעניש אותם בלא הליך משפטי מסודר. אנחנו נעניק להם את המינימום המחויב של הזכויות, אבל לא פחות ממנו. אנחנו לא נרוץ לספר לכולם שהרענו את תנאיהם, כאשר ברור שהתגובה של חמאס תהיה להתעלל בחטופים שלנו. ולא רק כי ישראל היא מדינת חוק, אלא גם כי היא מדינה יהודית, אנושית ומוסרית.
במדינת חוק חוקרים בצורה מסודרת כל חשד סביר שיש לו ראיות לכאורה. נגד נשיא המדינה, נגד ראש הממשלה, נגד הרב הראשי, נגד חברי כנסת, נגד שופטים, נגד פרקליטים, נגד טייקונים, נגד קציני צבא, נגד בכירי משטרה. קוראים לזה "שוויון בפני החוק" ובלעדיו אין דמוקרטיה. תומר-ירושלמי ודאי תיחקר, ואם יעלה צורך - גם גלי מיארה וכל אדם רלוונטי אחר. חזקה על החוקרים שיעשו את מלאכתם בצורה מקצועית ואמינה, וכך גם על מי שיצטרך לקבל את ההחלטות בעקבותיה. ואם יהיה חשש לניגוד עניינים - יש דרכים סדורות לטפל בו (ולא הודעה חד-צדדית וכנראה בלתי חוקית של שר המשפטים).
הימין רואה את זה אחרת. הפריצה לשדה תימן בעקבות החשד להתעללות בעצורים באה לפני פרסום הסרט המבושל. חברי כנסת דרסו את החוק, במובן הכי מילולי, במטרה למנוע את החקירה - משום שלשיטתם אין מצב בו מנהלים אותה. לשיטתם, פגיעה של חיילים במחבלים איננה עבירה שיש לחקור. לשיטתם, דמם של מחבלים שבויים הוא הפקר. לשיטתם, צה"ל אמור לנהוג בברבריות כמו אויביו.
הם גם סבורים, מהכיוון ההפוך, שלא צריך לחקור את פרשת תומר-ירושלמי. לשיטתם, הכל כבר ברור: היא בישלה את הסרטון, היא שיבשה הליכים, היא שיקרה לבג"ץ, מיארה עזרה לה בגלל גניבת האפוד בידי בנה, החיילים הנאשמים נפלו קורבן לעלילה, כל מערכת המשפט רקובה. כמה פשוט. ואת כל זה הם עושים עם קצף על השפתיים ובחיוך ענק.