השופט: יובל קדר, בית משפט השלום בראשון לציון
המועד: יום ראשון, 2.11.2025, שעה 08:30
הנושא: מעצרים עד תום ההליכים
שלושה תיקים קבועים לשעה 08:30 בפני השופט יובל קדר ועוד שלושה לשעה 09:00, אך היעדרות הצדדים - כולל עצורים המובאים בידי השב"ס - אינה מאפשרת לו להיכנס לאולם לפני 09:05. כאשר מתחיל הדיון, אומר הסניגור ששב"ס לא הביא את מרשו וקדר מגיב: "חבל, ניסיתי לחסוך יומיים". השניים דנים בשאלה למתי לדחות את הדיון, וקדר מעיר לגבי פעולה עליה הורה בהחלטה קודמת: "לא הבנתי למה לא הספיקו ליישם את זה".
בין לבין הוא אומר לסניגורית אחרת: "בתיק שלכם יש בקשה לשחרור תפוס, אני אראה לך את הבקשה הפיזית, תכירו". קדר חוזר לתיק הראשון, מציין לפרוטוקול ש"המשיב לא הובא לדיון, נראה כי החלטת בית המשפט לא יושמה" ודוחה את הדיון למחרת. אנחנו נעיר, כי המשמעות היא שהעצור מבלה לפחות עוד לילה אחד בכלא, בגלל כשלים ביורוקרטיים.
"אין הצדקה בתסקיר עצמו"
בתיק הבא - אישום על מרמה במיליון שקל במשך שבע שנים - מבקשת הסניגורית לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהקל בתנאי מעצר הבית של הנאשמת. התובעת מתנגדת, הסניגורית נכנסת לדבריה וקדר ממהר להגיב: "לא, לא, את יכולה להגיב אחר כך". קדר מכתיב החלטה ואינו מעיר לסניגורית כאשר היא משוחחת עם מישהו בקהל ולסניגור אחר המשוחח עם התובעת.
"אין בדעתי לקבל את המלצות שירות המבחן - ולמעשה לא מצאתי להן הצדקה בתוך התסקיר עצמו", אומר קדר בביקורת בלתי-מוסווית (וחריגה) על שירות המבחן, ומוכיח שקרא את התסקיר עוד לפני הדיון. לא נראה שחל שינוי כלשהו בתפיסתה של הנאשמת ולא ניתן לומר שמסוכנותה פחתה אלא להפך. הוא ממשיך:
"שירות המבחן עצמו מתרשם כי נדרשים בעניינה תנאי פיקוח סמכותיים, אך בידו השנייה סבור שניתן לבטל את המעצר בפיקוח אלקטרוני ולמעשה ההנמקה לכך נטועה באופן ביצוע העבירות - דבר המצוי בתחום שיקול הדעת של בית המשפט, ולא של שירות המבחן. מלכתחילה מצא בית המשפט לפני תקופה קצרה, כי איון המסוכנות הנשקפת מן המשיבה - מצריך את מעצרה בדרך של איזוק אלקטרוני".
כעת קדר מעיר לסניגור שדיבר עם התובעת, ולאחר מכן קובע את הדיון הבא ל-14.1.26. הסניגורית שואלת האם אפשר מוקדם יותר, וקדר משיב בחיוך: "אפשר גם מאוחר יותר. אני קובע מתי שלדעתי נכון - [בעוד] חודשיים וחצי".
הסניגורית מעדכנת את העצור באולם
הסניגור הבא מספר בגאווה: "אני כוכב טיקטוק". קדר שוב מחייך: "לא הבנתי. אני שומע אותך פה מספיק, לא?" - והסניגור מפנה אותו לפודקסט שלו. קדר פונה לסניגורית אחרת: "אתם מדברים ביניכם?" היא משיבה שקיבלה את חומר החקירה רק שלושה ימים קודם לכן, עדיין חסר חומר משמעותי ומבקשת דחייה קצרה. קדר: "אנחנו באותה מסגרת [זמן]. לקבוע לסוף השבוע הזה? תוך כמה זמן תוכלו? אני שואל אם זה [העברת חומרי החקירה] יקרה". והוא שוב מחייך: "אני מקווה שהדיון לא הולך לחוקיות החיפוש. את יודעת שאם קובעים ל-10:00, זה נתקע פה שעתיים".
קדר מסתכל על השעון - 09:35 - ותוהה היכן העצורים. הוא מפטפט קצת עם הסניגור, מבקש מהתובע לבדוק עם עצור (משוחרר) שלא הגיע ואומר: "ברגע שהעצורים יגיעו אני אכנס". חולפות כמעט 20 דקות עד שניתן לחדש את הדיון בעניינו של שוהה בלתי חוקי. הסניגור טוען שלמרשו היה אישור עבודה ביהודה ושומרון, אך קדר לא מתבלבל: "הוא ידע שהוא לא יכול להיכנס לפה". הסניגור מבקש מעצר בית ואומר שיש ערֵב. קדר: "למה הוא לא נכנס?" הסניגור: "אפשר לתת החלטה ואז לשמוע אותו". קדר: "זה לא יקרה". הסניגור מבטיח שהאיש יגיע תוך חמש-עשר דקות וקדר שוב יוצא מהאולם.
אנשי נחשון מכניסים עצור והסניגורית ניגשת אליו - ורק כאן ועכשיו, באולם ודקה לפני הדיון, היא מעדכנת אותו. לדבריה, היא צריכה עוד כמה ימים כדי להציע חלופה, ו"תכף אני אבקש שיוציאו כתב אישום שיהיה לך. אני אסביר לך את כל הראיות, אני אראה לך הכל". הסניגורית גם מזכירה לעצור, שיש לו עוד תיק ברמלה ושהיא תבקש לאחד את הדיון בהם. "ננסה [חלופה] עוד כמה ימים, לא קרה כלום" - פרט לכך שבינתיים האיש בבית המעצר.
קדר חוזר לאולם ב-10:18. הסניגורית אומרת כי חוות הדעת קובעת שהאיש כשיר לעמוד לדין ומבקשת ארכה קצרה להצעת חלופה. קדר: "אני לא זוכר אם גבירתי כבר נתנה תשובה לראיות". - עדיין לא. "אז אפשר לעשות את זה". היא מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה וקדר דוחה בשבוע את הדיון. הוא פונה לנאשם: "אתה יודע מה כתב האישום עכשיו?" הסניגורית משיבה במקומו: "נתתי לו עותק, מכיר ויודע".
השורה התחתונה: למרות שבפני קדר קבועים שלושה דיונים לשעה 08:30 ושלושה נוספים לשעה 09:00, ולמרות שהמדור היה באולמו עד השעה 10:30, אי-אפשר להעניק לו ציון בשל מיעוט הדיונים שמתקיימים בפועל. אנשי השב"ס לא מביאים את העצורים, אלו שצריכים להתייצב בעצמם לא מגיעים, והמקומם ביותר - לסניגורים יש זמן בעוד מרשיהם במעצר בתנאים קשים. זוהי דוגמה לשורה של בעיות רוחביות באולמות המעצרים, המצריכות מענה מערכתי.