אם להאמין למשה סעדה, הרי שהמטרה האמיתית של חקירת פרשת שדה תימן אינה להגיע לחקר האמת, לקבוע האם בוצעו עבירות ולהגיש כתבי אישום במידת הצורך. היא גם אינה למנוע הדלפות עתידיות ולחזק את מנגנוני הבקרה. מה שהחקירה צריכה להשיג הוא את סילוקה הנכסף של גלי מיארה מלשכת היועצת המשפטית לממשלה. אחר כך הכל יהיה הרבה יותר פשוט: המשרה תפוצל, היועץ וראש התביעה יהיו מינויים פוליטיים, היועץ לא יבלום את הממשלה בכל מיני טיעונים מטופשים על חוקיות והתובע יבטל את כתב האישום נגד בנימין נתניהו ויסגור את החקירות נגד חבורת השרים והח"כים ההולכת וגדלה. כדי להשיג מטרה זו, ממשיך ואומר סעדה בפה מלא (וגם טלי גוטליב באותו כיוון), כל מה שצריך יריב לוין לעשות הוא למנות מלווה לחקירה, שיידע מה נדרש ממנו: להורות למשטרה לחקור את מיארה באזהרה. שהרי לא יעלה על הדעת שבראש התביעה הכללית יעמוד אדם החשוד בעבירות פליליות. Mission accomplished. כדי להבין כיצד תרחיש זה אמור להתממש, צריך להעמיק קצת יותר בהבנת תפקידו של "פרקליט מלווה"; במקרה של שדה תימן, על-פי פסיקת בג"ץ, זה יהיה מלווה חיצוני בעל אותן סמכויות. אלא שהעמקה כזאת אינה פשוטה, ולו רק משום שמאז 2019 - ההנחיות לפעילותו מצויות בנוהל פנימי של פרקליט המדינה ואינן גלויות לציבור. מה שאנחנו כן יודעים הוא בזכות דוח של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, משנת 2021. פרקליט מלווה הוא נציג של התביעה המלווה את המשטרה כבר בשלב החקירה, בעיקר בתיקים מורכבים, בחקירות אישי ציבור, בפשיעה חוצת גבולות, כאשר יש מעורבים רבים ובפשעי סייבר. התפקיד נועד לייעל את החקירה, כך שהשוטרים יכולים לקבל מענה משפטי מיידי. הפרקליטות מצידה תוכל לכוון אותם לנתיבים אשר ייעלו את החקירה ויקלו עליה להגיע למסקנות עם סיומה. אבל מדובר גם בעירוב תחומים בעייתי, בלשון המעטה, משום שהפרקליטות הופכת לחלק ממנגנון החקירה במקום לפקח עליו. "הפרקליט המלווה ממלא תפקידים של ייעוץ ובקרה במהלך ליווי החקירה. עיקר פעולתו נועדה להבטיח את איכות החקירה, ולקדם את המאמצים להגיע לחקר האמת בתוך זמן סביר", כתב אנגלמן. אולם, "הנוהל הפנימי מתייחס לסוגיית המעורבות של הפרקליט המלווה בחקירה ובניתובה באופן כללי שמותיר שיקול דעת נרחב לרמת המעורבות ולאופן העברת התובנות, ההמלצות וההנחיות לצוות החוקר". אנגלמן פירט שורה של "פעולות הכוונה" שיכול הפרקליט המלווה לבצע. המשמעותיות ביותר לענייננו הן "לבחון חומרי חקירה וחומרים מודיעיניים קיימים, להורות לצוות החקירה לבצע פעולות יזומות ולהשתמש באמצעי חקירה טכנולוגיים" ו"להציע לצוות החקירה להתמקד בכיוון חקירה מסוים". מלווה החקירה יוכל להורות לצוות החקירה לחקור באזהרה את מיארה ולהציע לו להתמקד בה. האם זה יכול לקרות בפועל? סניגורים בכירים אומרים, כי תיאורטית הפרקליט המלווה אמור בעיקר לאשר פעולות ולא ליזום אותן, אך בפועל - במקרים לא מעטים הפרקליטות מורה למשטרה מה לעשות. ומה יקרה אם המלווה יורה לחקור את מיארה, וראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט (שלפי הפרסום בכאן חדשות כבר אמר שהיא "מחוץ לתחום"), יחשוב שאין לכך הצדקה? זה יהיה אירוע חסר תקדים, עוד אחד מאלה שמזמנת לנו הממשלה הנוכחית. תיאורטית, המלווה יוכל לפנות למפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, ולבקש ממנו שיתן פקודה. אבל אם בלט יחשוב שמדובר בתפירת תיק - דומה שיהיה עליו לעמוד בסירובו. אם להמשיך את מסע הדמיון הפרוע, לוי יוכל להדיח את בלט - שמצידו יפנה לבית המשפט ויבקש את הגנתו. נשמע בלתי סביר? תחשבו כמה דברים בלתי סבירים התממשו כאן בשלוש השנים האחרונות. מכל מקום, ברור שמלווה חקירה שיפעל כזרועו הארוכה של לוין, יוכל לספק לו את הסחורה המבוקשת.