השופטת: ליאור משאלי-שלומאי, בית משפט השלום בראשון לציון

המועד: יום ראשון, 2.11.2025, שעה 10:30

הנושא: חדלות פרעון

הצדדים בתיק הראשון מדווחים לשופטת ליאור משאלי-שלומאי על הסכמה: תשלום של 67,000 שקל ב-45 חודשים. משאלי-שלומאי מוכיחה לראשונה, כפי שעוד נראה במהלך הביקור, שהיא מוכנה היטב לדיון: החייב המשיך ליצור חובות. אבל נציג הממונה על חדלות פרעון מסביר, כי הוא מסכים להסדר משום שהחייב היה זמן רב במילואים. משאלי-שלומאי אינה חותמת גומי ושואלת את נציג הממונה כדי לוודא שהאיש אכן לא יכול היה להגיש דוחות כראוי: "ממתי עד מתי היה שירות המילואים?" ואת החייב עצמו: "מה עשית במילואים? אתה בבסיס סגור? אתה יכול לתאר את האופי של השירות שלך? אתה נוסע ביום ראשון וחוזר ביום חמישי? אתה חוזר כל יום?" והיא מזכירה לצדדים: "הוא הסכים, אני לא חייבת לאשר. אני יכולה לשאול שאלות ולהכניס את הדברים לגבי האופן שאני רואה אותם". משאלי-שלומאי השתכנעה ואמרה בהחלטתה: "אציין בהתאם למדיניות שיפוטית נוהגת ובהתאם לפסיקה, ככלל שירות מילואים פעיל במיוחד בתקופת החירום, בה שהתה מדינת ישראל במהלך השנתיים האחרונות, הוכר כהצדקה למחדלים שונים בגדרי הליך שיפוטי, והגישה השיפוטית הייתה מקלה ואורכות לעמידה בלוחות זמנים ולהגשת כתבי טענות ניתנו באופן נרחב. "בשים לב לכל האמור, אני סבורה כי אין מקום במקרה הנוכחי בו היחיד שירת כאמור כמעט שנתיים מלאות במהלך תקופת החירום בשירות מילואים פעיל לזקוף לחובתו את המחדלים בהגשת המסמכים והדוחות במועדם, במיוחד שעה שנראה שמחדלים אלה הוסרו וברגע שהיחיד שוחרר משירות מילואים פעיל המסמכים והדוחות הושלמו כנדרש". אולם, מאחר שהוא טרם המציא לנאמן חלק מהמסכים, משאלי-שלומאי העמידה את תקופת הפרעון על 38 חודשים.

"זה קצת יסבך אחר כך את הקיזוז"

"אני חושבת ש-48 חודשים בתיק של היחיד זה ארוך מדי", פותחת מיד משאלי-שלומאי בתיק נוסף, שוב באותה בקיאות, ומעירה: "יש פה בעיקר הכנסות מקצבאות, גמלאות, פנסיות". באת-כוח הנאמן מציעה פריסה אפשרית. משאלי-שלומאי: "מבחינתי זה בסדר גמור". לבא-כוח החייב: "ממתי הוא יוכל לעמוד בזה?" לאחר עוד כמה חילופי דברים היא חותכת: "טוב, אז יאללה" ועוברת להכתבת ההחלטה. "השאלה היא אם הוא צריך לשלם גם 150 [שקל בחודש] או שזה מסבך את האירועים", חושבת משאלי-שלומאי בקול. "זה פשוט יסבך אחר כך את הקיזוז. טוב, עד אז היחיד ישלם 150 שקלים לחודש. אני רושמת שתגישי פסיקתא תוך שבעה ימים", היא אומרת לבאת כוח הנאמן. משאלי-שלומאי מטפלת במהירות וביעילות בעוד כמה פרטים ומסיימת את הדיון. עניינם של בני זוג לשעבר שבפני משאלי-שלומאי מציב קצת יותר בעיות. "לא הוגש דוח ממצאי בדיקה, לא הוגשו המלצות ממונה, אין עמדות נושים", מציינת משאלי-שלומאי. הצדדים מדווחים על הסכמה אליה הגיעו מחוץ לאולם בנוגע לאישה (שוב אותה בעיה של מו"מ ברגע הכי אחרון). הבעיה היא הגבר. "ראיתי את הסיכום של הברחת נכס, זה לא פורט שם. מה קרה?" שואלת משאלי-שלומאי.

"איך היה אפשר למכור עם עיקול?"

כאן מתחיל סיפור סבוך של משאית בשווי 450,000 שקל, שגם הייתה ממושכנת לגורם המממן, גם נרשם עליה עיקול לטובת מע"מ וגם נמכרה בידי חמיו של הגבר. משאלי-שלומאי שוב מראה שהיא מוכנה היטב לדיון: "העיקול נרשם בתקופת ההליך, לפי מה שהבנתי. אבל היה משכון קודם, לטובת הגורם המממן. איפה המשאית היום?" - החייב מכר אותה. "בלי שהיה אישור של בית המשפט, בלי כלום. איך היה אפשר למכור עם עיקול? למה הוא קנה את זה? מי זה הקונה?" הנאמן מסביר ומשאלי-שלומאי נאנחת. הוא מציין שפנה לשמאי ומשאלי-שלומאי מגיבה: "זה אני זוכרת, עם ארגז, בלי ארגז. מה אתם הולכים לעשות עם כל האירוע הזה? בגלל זה התיק לא בשל [לצו שיקום]? מה אדוני מציע לעשות? מה הבקשה תהיה?" משאלי-שלומאי חושבת ואומרת: "הבעיה פה שמה שנטען בבקשות קודמות, שהייתה על המשאית הלוואה, כי החם מימן חלק מהמימון, ולכן לא בטוח שאפשר לבקש ממנו להחזיר כל הסכום [שקיבל - 160,000 שקל]. "לדעתי היה אישור [להסרת השעבוד] של המותב הקודם [שטיפל בתיק]. הבעיה פה שהכל נעשה לא באישור ולא בפיקוח, אבל הוגשו בקשות בנושא. אני לא זוכרת האם השופט [אילן] בן-דור נתן החלטה שמאשרת את הדברים האלה, או שנעשו בעשיות עצמיות בידי היחיד וחמיו. אבל אם יצא מכיסו של החם, ולדעתי על זה אין מחלוקת" - ובאת כוח החייב נכנסת לדבריה. משאלי-שלומאי משיבה לה: "אבל הגשתם בקשות לזה במהלך ההליך".

"צריך לפעול בעניין הזה"

היא פונה לנאמן: "זה לא טופל כמו שצריך. אני לא יודעת למה בסוף החליטו למכור למרות שלא הייתה החלטה [שיפוטית]. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהחם שילם. אני מציעה להגיע פה לאיזושהי הסכמה בינך לבין החם ולבין היחיד. צריך לכנס את כל הגורמים הרלוונטיים. את כל הנקודות האלה צריך לברר. "אם סך המשכון והעיקול הוא סך המשאית - אפשר להגיע להסדר. אם הסכום שהתקבל ממכירת המשאית נותן פתרון למע"מ וגם לחם - זה נותן פתרון וזה יכול לשחרר גם את הקונה. זה לא נוהל כמו שצריך עד כה, אבל עכשיו פנינו קדימה ונחתור לפתרון של הפלונטר הזה לטובת כל הצדדים". יש עוד בעיה: עזבונו של אבי החייב, לגביו אין מסמכים ואין אפילו בקשה לצו ירושה. משאלי-שלומאי פונה לנאמן: "אני מבקשת להישאר מרוכז, כי אנחנו צריכים לתת פה החלטה אופרטיבית מה היא [באת כוח החייב] צריכה להמציא לך, אז תהיה מרוכז. מה אדוני מציע, בהינתן שהיא אומרת שאין לה דרך להגיע למסמכים שאדוני מבקש?" הנאמן תוהה אם הוא זה שצריך לבקש צו ירושה, ומשאלי-שלומאי משיבה: "בהחלט כן. אם אדוני סבור שיש מה לרשת וקופת הפירוק יכולה להתעשר מזה, אז אדוני יגיש בקשה לצו ירושה. צריך לפעול בעניין הזה, ואם אדוני חושב שיש מה לעשות - אדוני צריך לפעול. יש לך סמכויות מכוח החוק לבקש מידע מכל גורם שהוא. אדוני יכול להגיש פסיקתא לקבל תיקי הוצאה לפועל של העיזבון. נוציא את זה לכל מי שצריך להגיב ונראה. "אני חושבת שבאת כוח החייב עושה את כל מה שהיא יכולה. אתה יכול להגיש בקשה לצו ירושה אם יש לך יסוד להניח שהקופה תראה סכום כסף ששווה להשקיע בזה. אדוני יעשה את החשבון אם זה משתלם ובהתאם לכך יחליט. מה עוד דרוש לאדוני כדי להחליט אם אפשר לתת צו שיקום?" משאלי-שלומאי שואלת מדוע החייב לא הגיש דוחות ומתי המחדל יוסר. משאלי-שלומאי נותנת החלטה בעניינה של האישה וקובעת מועדים להמשך הטיפול בעניינו של הגבר.

השורה התחתונה: משאלי-שלומאי מוכנה לדיונים ברמה מרשימה, תוך בקיאות רבה בפרטים - ויש לה כמה וכמה תיקים באותו בוקר. היא מאתרת במהירות את הנקודות המרכזית, מתמקדת בהן עד לקבלת תשובות מספקות ומתקדמת ביעילות לקראת פתרונן.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.