השופטת: תמי לוי-יטח, בית משפט השלום בחיפה

המועד: יום רביעי, 3.12.25, שעה 09:15

הנושא: חדלות פרעון

"הנאמן רוצה לעדכן?" ניגשת השופטת תמי לוי-יטח מיד לעניין. "עדיין יש פער של 9,000 שקל. מה עם המחדלים הנוספים שנותרו? אנחנו מדברים על המסמכים שפורטו בפרק ד' לדוח הנאמן וסעיף 17 להמלצת הממונה? הבעיה העיקרית בתיק הזה היא הצורך בגילום זכויות. יש נכס בבעלות היחיד?", היא מוודאת בשאלה רטורית כחלק מבקיאותה המרשימה בתיק. הנאמן מציג ללוי-יטח תמונה של העסק שהיה בבעלות החייב ונסגר. היא שואלת: "מהיכן התמונה הזאת? זה המלאי שנשאר מהעסק? לא משהו שהוא בעל ערך מימושי. יש זכויות לרעייתו [בבית המגורים] או שהכל מיוחס לו? היחיד עובד מאז שנסגר העסק?" הנאמן מעדכן על הפערים בין הצדדים ולוי-יטח מגיבה: "כשאת מתכוונת שתושג הסכמה של כל הנושים, את מתכוונת שאם היא לא תעמוד בסעיף 324 יהיה צורך בהסכמת כל הנושים, כי 324 יהיה ברף הגבוה. "אני באמת רוצה לשמוע את ההתייחסות של עורכת דין היחיד. יש לנו בתיק שני רכיבים שצריך לקחת בחשבון: ההשתכרות בפועל וכושר ההשתכרות; על זה אין מחלוקת של ממש. הנקודה העיקרית היא הנכס שבבעלות היחיד. יש הערכת שמאי. עשיתם שיעורי בית? חשבתם על הצעה שאפשר להציע לנושים? "למה הוא מפרנס יחיד? אין לנו הכרה של הביטוח הלאומי שקובעת שהיא [רעייתו] אינה בעלת כושר השתכרות. אין ברירה, צריך לעבוד, יש פה חובות מאושרים של 800,000 שקל. אז איך אנחנו מתקדמים?" באת-כוחו של החייב מציעה שהוא ישלם 100,000 שקל. לוי-יטח שומרת על איפוק, למרות שברור מה היא חושבת על ההצעה הזאת: "הבעיה שאת מתארת היא מ-day one, כשהיחיד מבקש להיכנס להליך חדלות פרעון - הוא צריך להתמודד איתו. כשהוא יודע שיש לו נכס, עליו להביא בחשבון שהוא יגולם ולא בנזיד עדשים. הוא [הנכס] שווה מיליון שקל ואת מציעה עשירית. למה הנושים צריכים לוותר? אם נבנה תוכנית תשלומים עם [מימוש] כושר השתכרות ומימוש הנכס, נגיע קרוב לסכום.

"לא סתם התכנסנו כאן כולנו"

"אבל אם אנחנו רוצים ללכת לקראתו, ההצעה צריכה להיות ריאלית. נגבש עכשיו הצעה, לא סתם התכנסנו כאן כולנו. אבל היא צריכה להיות ריאלית. הצעה של 10% היא לא ריאלית". נציג בנק לאומי, הנושה העיקרי, מציע שהחייב ישלם 500,000 שקל במשך 36 חודשים. לוי-יטח פונה לחייב, מזהירה אותו לומר את האמת וחוקרת: "תסביר לי בבקשה, אתה מבין את המחויבות שלך בהליך הזה, לגלם את הזכויות שלך בנכס? אחרת הנושים יפעלו לממש את הנכס". לוי-יטח מסבירה לו בלשון בני אדם מה מציע בנק לאומי. "ברור שזה לא יהיה על בסיס המשכורת שלך, צריך התארגנות משפחתית, אולי הבנק יסכים להגדיל את המשכנתה. השאלה אם חשבת על זה, האם יש אפשרות ריאלית כזאת. "אני שומעת מהנאמן שאתה לא משלם את המשכנתה. כשאתה נמצא בהליך שיקומי, אתה לא יכול לצבור חובות חדשים. אתה בא לבית המשפט בתום לב לכאורה ובנקיון כפיים ומבקש: תעזרו לי. אבל במקביל אתה יוצר חובות חדשים. אתה צריך לעזור לעצמך כדי שנעזור לך. "השאלה היא אם יש משהו ריאלי, או שאני אאלץ להגיד לנאמן שיפעל למימוש הנכס. מה שעורכת הדין שלך הציעה, 100,000 שקל, זה לא ריאלי. בדקת אם יש בני משפחה שיוכלו לעזור לך? אם לא תקחו את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים, לא תהיה ברירה ואני אורה לנאמן לממש את הנכס. זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים, להוציא אותך מבית המגורים. "אם בעוד שבועיים אקבל הצעה של 150,000 שקל, אני אבין שדיברנו פה לחינם. זה תיק של [פרעון] קרוב ל-100% והנושה העיקרי מוכן ללכת לקראתך". בהסכמת הצדדים נותנת לוי-יטח שבועיים וקובעת שאם לא תוגש הצעת הסדר - היא תורה לנאמן למכור את הדירה. "אני מקווה שתלכו על האופציה הראשונה", היא מסכמת.

"נתחיל בלשאול איפה היחיד"

"נתחיל בלשאול איפה היחיד", עוברת לוי-יטח מיד לתיק הבא. בא-כוחו משיב שהוא לא עונה לטלפון מאז תחילת השבוע, ומבקש ארכה להגשת המסמכים החסרים. לוי-יטח לא ממהרת להסכים: "האם מדובר במסמכים מהותיים שלא מאפשרים להתקדם בתיק ולגבש עמדה? אפשר [להשיג אותם] גם עכשיו בהפסקה קצרה, זה לא תלוי בשיתוף הפעולה של היחיד". באת כוחו של הממונה על חדלות פרעון מעדכנת ולוי-יטח שוב מוכיחה בקיאות בכל פרט: "אם האי-כושר הוא עד דצמבר 2025, יש ועדה רפואית לפני כן. הוא עמד בפני ועדה רפואית בחודשים האחרונים?" - בא-כוחו אינו יודע. הלה טוען שלא היה לו די זמן להגיב, אבל כבר ראינו שאי-אפשר לתמרן את לוי-יטח. דוח הנאמנת הוא מחודש אוקטובר וניתן היה לצפות בו באתר הממונה, היא מציינת. בא-כוחו של החייב שואל כיצד הוא יכול לדעת על כל, ולוי-יטח נאלצת להסביר לו: "אתה מקבל הודעת חיווי בכל תיק. אתה הסתמכת רק על תיק בית המשפט, אבל דוח הנאמן מוגש הרבה קודם באתר הממונה. הפרטים שלך מעודכנים באתר הממונה?" - לא יודע, הוא לא ייצג בתחילת התיק. "אז תעדכן. זה לא תקין. אני לא מסכימה עם ההתנהלות הזאת. אם זה מצב של 100% אי-כושר - זה מצב אחד; אם הוא יכול לעבוד - זה מצב אחר". לוי-יטח מעניקה שהות של חודש להמציא את כל המסמכים, כולל הוועדה הרפואית. אם הללו יומצאו, יהיה לנאמנת ולממונה עוד חודש להגיש המלצה מעודכנת, וניתן יהיה לאשר ללא דיון נוסף מתווה מוסכם לתוכנית שיקום ככל שיהיה כזה. אבל אם לא - "ההליך יבוטל ללא התראה נוספת".

"אולי יש לך איזו נוסחת פלא"

החייב הבא במעלית, למרות שהשעה 10:10 ולוי-יטח מציינת שהדיון קבוע לשעה 10:00. "ניצלתם את השהות של עשר הדקות כדי לדבר? ההמלצה הייתה לביטול לאור פיגורים, דוחות, כושר השתכרות, מסמכים וכו'. אשתו עובדת? יש חובות שוטפים? כי אני רואה שהיה חוב ארנונה. הבית שאת אומרת, זה הבית של ההורים?" גם החייב הנוכחי מוצא את עצמו בחקירה נגדית קשוחה (במובן החיובי של המילה) מצידה של לוי-יטח, לרוב כאשר עורך דינו מתרגם מערבית. "אתה נשוי עם ארבעה ילדים קטנים? אשתך עבדה בשנים האחרונות? אתה עובד כרגע? ממתי אתה עובד בעבודה הנוכחית? באיזה תחום? מה המשכורת? זה נטו? מה היקף העבודה, כמה שעות בשבוע? למה אתה לא יכול לעבוד שמונה שעות?" האיש עובד בנקיון בתים ברמת השרון למרות שהוא גר באום אל-פחם, וטוען שעבודה במשרה מלאה מעייפת מדי; אשתו לא עובדת בגלל הילדים ומשום שהיא סובלת ממיגרנות. התשובות מוזרות ולוי-יטח ממשיכה ללחוץ: "לא יותר פשוט למצוא משרה מלאה באזור שלך? איך אפשר לפרנס שש נפשות מ-5,000 שקל? אולי יש לך איזה נוסחת פלא שאני לא מכיר. זה פחות מהוצאות מחיה מינימליות. אז מה אתה עושה, לוקח הלוואות? לא מסתדר לי". החייב אומר שהוא גר אצל הוריו, אבל לוי-יטח מציינת מדי שיש לזה השלכות: "אתה מדווח כל חודש על עזרה מהמשפחה באלפי שקלים כדי לאזן את החסר הזה? איזה מין שיקום זה, אם אתה בתור מי שבא לכאן עם חובות ורוצה שנעזור לו, למעשה מתקיים בפחות משכר מינימום, אשתך לא עובדת, וכל התא המשפחתי תלוי בצדדי ג'? איזה מין שיקום זה? אני שואלת כדי להבין".

"השאלה היא מאוד פשוטה"

ההליך נפתח באוקטובר 2024, החייב לא השתלב כראוי בשוק העבודה, וטוען שמאז הקורונה אין לו מצב רוח לעבוד. לוי-יטח לא קונה את התשובה: "אין הכרה באי-כושר עבודה. לפני הקורונה עבדת במשכורות יותר גבוהות? במה?" - במפעל מזון. "אז מה מונע ממך היום להשתלב באחד המפעלים, ואז המשכורת שלך תהיה לפחות 8,000-7,000 שקל בחודש?" - זה כמו בית כלא. אחרי כמה שאלות על הבניין המשפחתי בו מתגורר החייב, לוי-יטח מתכנסת למסקנות. "השאלה היא מאוד פשוטה: האם בתיק הזה אנחנו הולכים בכיוון של ביטול, כי אין ספק שהוא ורעייתו לא ממצים את כושר ההשתכרות, או שיש נכונות לתקן את ההתנהלות ולבנות תוכנית שיקום שתמצה את כושר ההשתכרות". באת-כוח הנאמן, עורך דינו של החייב והוא עצמו משוחחים בערבית - ולמעשה מנהלים מו"מ באולם בזמן הדיון. לוי-יטח מתערבת: "מה שבעצם הם מנסים להסביר לך, זה או שאתה משנה את כל ההתנהלות שלך, משתכר יותר וגם אשתך עובדת, או שאנחנו מבטלים את ההליך, כי מה שקורה עכשיו זה לא תוכנית שיקום. השאלה היא האם אתה מוכן לעשות את השינוי הזה". הוא אומר שיחפש עבודה נוספת ולוי-יטח מגיבה: "גם אשתו". היא גם מעירה לבאת כוח הממונה, המתחילה לחשב תוכנית תשלומים, שאם האישה תעבוד - צריך להפחית את הוצאות החינוך של הילדים. לוי-יטח שולחת את הצדדים להידבר מחוץ לאולם ולסגור את הפרטים.

השורה התחתונה: אחת התצוגות השיפוטיות המרשימות ביותר שראה המדור בביקורים רבים באולמות של הליכי חדלות פרעון. לוי-יטח בקיאה בפרטי התיקים הרבים שלפניה, שמה לב לכל נקודה ואינה מוכנה שההליך יהיה עיר מקלט לחייבים שאינם מוכנים לעשות את המאמץ הדרוש.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.