השופטת: קטי צווטקוב-דורפמן, בית משפט השלום בירושלים

המועד: יום רביעי, 31.12.25, שעה 08:30

הנושא: מוקד פלילי

השופטת קטי צווטקוב-דורפמן מתחילה בזמן את הדיונים, מה שממש אינו מובן מאליו בדיונים פליליים. היא פונה לתובעת: "תיק מ-2018. מה אני אעשה? מה אני יכולה לעשות? אצלי הוא לא כזה ישן, כי אני עושה את זה רק שנה וחצי. היא אומנם לא צירפה חומר רפואי, אבל זה שוב. היא אמרה שתעביר לתביעה חומר רפואי. אני דוחה ל-28 [בינואר], תדברו איתה ותגידו לה שתעביר את החומר". התובעת מציינת, כי הנאשם והסניגורית לא התייצבו בדיונים הקודמים. צווטקוב-דורפמן: "הפעם היא כתבה משהו ייחודי. זה לא שלא בא לה לבוא, אלא דורש תשומת לב. היא אמרה שתעביר לכם חומר רפואי ושדיברה עם שוטר שהיה שם. אני אדפיס ותסתכלי שם. "בינתיים נתקע לי המחשב. עוד פעם תקלה בשרת מסמכים. אתמול לא הצלחתי לעבוד כל היום. הנה, בסדר. אני מדפיסה לך את ההחלטה. יש שם סיפור מקורי, אני לא יודעת אם הוא נכון. אני מוחקת את המסירה האישית [לנאשם], כי היא מוסרת לי כל כך הרבה פרטים, אז כנראה שהיא איתרה אותו".

"יש לי ממילא זורקי אבנים כל היום"

השיחה עוברת לשירות מילואים. צווטקוב-דורפמן: "אני עוד מהדור שקיבל פטור מוקדם, אם כי די מאוחר, כי הייתי במודיעין. הציעו לי להתגייס [למילואים], אבל יש לי ממילא פה כל היום זורקי אבנים. אני צריכה זורקי אבנים מהצד ההוא של הגדר? אני אטפל בצד הזה". הקלדנית מאחרת, צווטקוב-דורפמן מקלידה בעצמה ("אז זה לוקח טיפה יותר זמן") ומתקשה בשמה של טוענת המעצרים - שיר טבצ'ניק. הטוענת מאייתת את שמה וצווטקוב-דורפמן מעירה: "ראית את שלי? אז אני טובה בזה". הנאשם מבקש לדחות את הדיון כדי לשכור עורך דין. "אז במועד הבא תבוא עם עורך הדין. בשביל לחסוך לך זמן, אם אתה רואה לפני כן שאתה לא מסתדר, תיגש למזכירות, תגיש בקשה ואני אמנה לך את הסניגוריה [הציבורית]. למרות שזה תיק מ-2024, אני אתן לך זמן". צווטקוב-דורפמן מציעה את 28 בינואר, הנאשם מבקש יותר זמן והיא קובעת את הדיון ל-11 בפברואר. סניגור אומר שהנאשמת בדרך. צווטקוב-דורפמן: "אני אפתח לכם את הפרוטוקול בינתיים? אתם מגישים כתב אישום מתוקן וטוענים? קוראים לה 'חוּפֶּש'? זה אומר משהו?" סניגורים מדברים עם הטוענת באולם הקטנטן. צווטקוב-דורפמן: "אתם רואים שהקלדנית היום באיחור, לפחות תגידו לי אחד-אחד. אני עושה אותם אחד-אחד. אני גם פותחת פרוטוקול, גם וגם". היא שוב שכחה את שמה של הטוענת: "אני כל הזמן שוכחת שמות. יש לי באג עם שמות". הקלדנית מגיעה וצווטקוב-דורפמן מעדכנת אותה: "כבר עשינו דיון אחד, פתחתי פרוטוקול [של השני]". צווטקוב-דורפמן יוצאת והקלדנית פונה לטוענת: "יש היום הרבה דחיות?" - כן. "למה אין לי מתורגמן באולם?" היא מתקשרת: "איפה המתורגמן של קטי? תעדכן". צווטקוב-דורפמן חוזרת ופונה אליה: "עשיתי יפה? אני עוברת? [המתורגמן] עאבד אמר שהוא יבוא היום, אבל לא בא".

"קצת המון, בנסיבות"

הסניגור מעדכן על המו"מ עם יחידת התביעות של המשטרה ושואל האם הוא יכול לפרט. צווטקוב-דורפמן: "אני מוקד, זה ביניכם, השיח מחוץ לפרוטוקול, אז אם אני לא רושמת - אני ממילא שוכחת". מדובר בתיק הסעת שב"חים והיא פונה לנציגת המשטרה: "רק שתדעו שאת החלק הכללי [הרקע של המלחמה] באופן כללי אפשר להפסיק לכתוב אותו, כי זו עובדה ידועה. אני בדיוק מוניתי אחרי 'שומר החומות', הפרקליטות ב[תיקי] נוער הייתה כותבת דיסרטציה שלמה מתי הוקם חמאס ומתי הוכרז ארגון טרור". הסניגור אומר שהמשטרה דורשת את הרף העליון של עבודות שירות. צווטקוב-דורפמן: "כמה זה, תשעה חודשים?" - שבעה. "קצת המון, בנסיבות. זה המון. זה לא בכיוון. עשיתם 21 ימים בכאלה תיקים, זה היה הרף שלכם", היא אומרת לטוענת. "היה לכם תעריפון כזה. זה שיש לו הרשעה מאוחרת, זה להפך. הוא יכול להגיד שבטעות לא צירפו [תיק נוסף]. אתם חושבים שעל זה היו מוסיפים לו שבעה חודשים? עד חודש הייתם עושים. זו תמיד עבירת ניסיון, אם כי יש ויכוח על זה. במחוז מרכז ובוודאי במחוז דרום, ניסיון הוא בשלב ההכנה. "פה מקלים בזה, זה בסדר שאתם מקלים במשהו, אומרים שזה ניסיון אם נעצר במחסום. רק בירושלים זה ככה. חייב פה ממונה [על עבירות שירות], כי חייבים לראות אם הוא עובר ממונה". ראש שלוחת התביעות אמורה להגיע לאולם, "אז אני אוכל לשאול אותה למה במקרים דומים [העונש קל בהרבה]".

"אני מכירה דברים מעניינים"

צווטקוב-דורפמן מציינת באוזני הקלדנית: "יש בעיות עם האאוטלוק כבר יומיים, תצטרכי [להיכנס לתיק] דרך יום הדיונים, כמו שאני עושה". ולסניגור: "ערב חג זה ערב, עכשיו 09:06. החגיגה בחצות". - לא. צווטקוב-דורפמן: "אני יודעת שלא, גם אני חוגגת בעוונותי, המוצא שלי מסגיר את זה". - תהני. "אני אהנה מזה, נגיע לערב". כאשר צווטקוב-דורפמן שוב מתקשה עם שמה של הטוענת, היא מציינת: "טבצ'ניק זה בית המרקחת היחיד בארץ שמותר לו לרקוח תרופות בעצמו, כי חברות התרופות שולטות ביד רמה. זו עבירה פלילית". סניגור: מעניין. "הייתי סניגורית הרבה שנים, אני מכירה דברים מעניינים". סניגור מבקש לדחות את הדיון לפי היומן של צווטקוב-דורפמן. "ימי מוקד, שיהיה לנו בהצלחה. בגלל שזה תיק ישן, אולי נדחוף אותו ל-28 [בינואר]. קבועים רק 41 תיקים, חלק יידחו, זה יום טוב יחסית למה שיש כאן". בתיק הבא מוגשת בקשה להפסקת הליכים בשל מצבו הנפשי של הנאשם. צווטקוב-דורפמן מדייקת בפרטים: "צריך לשלוח אותו לוועדת אבחון. לפי חוק הסעד, הפסקת הליכים צריכה להיות במקביל. אתה מדבר על חוק טיפול בחולי נפש, אתה לא בחוק הנכון. זה סעיף 9 לחוק הסעד, יכול להיות שאני טועה. אתה חייב לקבוע דרכי טיפול. זה סעיף 9? 19? לא זוכרת סעיף". הטלפון של הסניגור מצלצל ולצווטקוב-דורפמן יש רעיון בשבילו: "תגיד לו שיפסיק להתקשר אליך. היו לנו לקוחות, לי ולשותף שלי, שהיינו כותבים: לא לענות. אני יכולה את הטלפון שלך? התקשרה אליך עוד פעם, נראה לי שעניתי לה בטעות". צווטקוב-דורפמן חוזרת לתיק: "זה 'הורשע', אנחנו לא רוצים להרשיע אותו". ושוב הטלפון. "תגיד לה להפסיק, עוד שנייה תחזור אליה". בחזרה לתיק: "19ג זה טיפול למי שהורשע. הוא לא הורשע". היא מעיינת בחוק הסעד. "אז אנחנו אומרים אותו הדבר. אז בוא רק נרשום משהו. תתאים לי לסעיף: 19ב רבתי לחוק הסעד". הסניגור מציין שהחוק הוא משנת תשכ"ט (1969), שנת הלידה שלו. "למה אתה מגלה? גם אני כבר לא בחורה. היום הילדה שלי בת התשע אמרה לי: אני כמעט אישה. אמרתי לה: את מה זה רחוקה מזה".

השורה התחתונה: האווירה קלילה משום שמדובר בשחקנים חוזרים, אך היא אינה פוגעת בניהול היעיל והענייני של הדיונים - ככל שהדבר אפשרי לנוכח העומס העצום ובקשות הדחייה. ימי המוקד נועדו לקדם את ההליכים, אך לא בטוח שהדבר אפשרי כאשר נדחסים לתוכם עשרות דיונים; ייתכן שיש מקום לבחינה מערכתית רוחבית כדי לראות האם הם משיגים את מטרתם.

יעילות: 8.

מזג שיפוטי: 9.