X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות
לוחות זיכרון בחזית פלנטי 7
עלילת דם באירופה של 1946 הובילה לרציחתם של 47 ניצולי שואה
ילד בן שמונה הודרך לספר שנחטף בידי יהודים והוחזק בשדרות פלנטי 7. התוצאה הייתה הטבח הקשה ביותר מאז סיום המלחמה יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לפוגרום בקיילצה, חלק שני
ב-1 ביולי 1946 נעלם בקיילצה הילד בן השמונה הנריק בלשצ'יק. מה שהחל כאירוע משטרתי שגרתי, הוביל תוך שלושה ימים לרצח ההמוני הגדול ביותר של יהודים מאז סיום מלחמת העולם השנייה (ועד 7 באוקטובר 2023). תיאור האירועים כאן מבוסס על ספרה של פרופ' שרה בנדר "בארץ אויב" - המחקר המוביל על יהודי קיילצה בשואה ואחריה.
הוריו של הנריק פנו למשטרה וביקשו את עזרת הציבור במודעות שפרסמו, ובכך הוכשרה הקרקע לשמועות שונות על גורלו. הילד חזר בכוחות עצמו לאחר יומיים וסיפר שנחטף בידי יהודי שהכניס אותו למרתף של בית, משם הצליח להימלט לאחר שנער אלמוני העביר לו כסא.
למחרת בבוקר, 4 ביולי, הלכו הנריק ואביו למסור עדות בתחנת המשטרה. בדרך הצטרך אליהם מכר ששמו אינו ידוע. כאשר חלפו השלושה ליד הבניין ברחוב פְּלַנטי 7, בו התגוררו 40 ניצולי שואה ופעל הוועד היהודי המקומי בראשות ד"ר סברין כהנא, הורה המכר לילד לומר שכאן הוחזק. הנריק גם נשאל אם הוא יכול להצביע על האדם שנעל אותו במרתף, ובתשובה הצביע הצביע על אדם נמוך קומה וחובש כובע ירוק שניצב ליד הבית.
בתחנת המשטרה הסמוכה האמינו לסיפור, למרות חוסר ההיגיון שלו, ושישה שוטרים - אליהם התלוו הילד ואביו - עצרו את ה"חשוד", קלמן זינגר. הוא הובא לתחנה והוכה, ובמקביל החלו השוטרים להפיץ שמועות שהילד הוחזק בידי יהודים וקראו לפגוע בהם. לאחר זמן קצר התאסף המון פולני מוסת בחזית הבית. האספסוף האמין שמוחזקים בו תריסר יהודים שדמם משמש לעירוי עבור חיילים סובייטיים פצועים - גרסת המאה ה-20 של עלילת הדם בת מאות השנים.
רפאל בלומנפלד, שהתגורר בבניין, כתב לימים: "המונים מוסתים מתגודדים לפני הבית וברחובות הסמוכים. מקלות ואבנים בידיהם ובחלל נשמעות צרחות היסטריות: 'מוות ליהודים, אנחנו נגמור את מלאכתו של היטלר'. ההמון גועש ומתחיל לזרוק אבנים לעבר חלונות הבית בקומות הנמוכות. אנו מגיפים את הדלתות של חדרי הקיבוץ ומזיזים עליהם דברים כבדים כמו שולחנות, ארונות ומיטות, שישמשו מגן נגד הפורעים".
אחת מפצועות הפוגרום והדוח הרפואי
בשעה 11:00 לערך נעצרו ליד הבית שני כלי רכב צבאיים ומתוכם קפצו חיילים חמושים. הם פתחו באש לעבר הבניין. שוטרים הצטרפו אליהם. כמה מן היהודים בבניין הוציאו נשק שהחזיקו ברישיון לצורכי הגנה. כהנא התקשר להנהלת המחוז וביקש עזרה. אבל השוטרים פרצו לבניין, הוציאו מתוכו את ברל פרידמן והוא נרצח בידי ההמון. כוחות מכבי האש הגיעו למקום במטרה לפזר את הפורעים בזרנוקי מים, אך נהדפו בידי ההמון ועזבו.
השוטרים פרצו לבניין והמשיכו לירות. כהנא נכנס לחדר בו היה מותקן הטלפון, בתקווה שיקבל תשובה מהנהלת המחוז; הוא נורה למוות. שוטרים החלו להשליך יהודים מחלונות הבניין, בעוד האספסוף פורץ לתוכו. יהודים נגררו לכיכר סמוכה ונרצחו באכזריות. למקום הגיעו שוטרים נוספים ואנשי שירות הביטחון, אשר אמורים היו לחצוץ בין ההמון לבין הבניין, אך נכשלו. הם ביקשו את עזרת הצבא, אך חלק מן החיילים הצטרפו לפורעים ואחרים ניצבו בחיבוק ידיים.
שלטונות המחוז דרשו מהמשטרה לשלוח למקום את היחידה לפיזור הפגנות. מפקדיה סירבו: הם היו עוסקים בלילה הקודם בפעולות נגד אנשי מחתרת ואינם יכולים לצאת שוב. בסביבות השעה 12:00 הגיעו לרחוב פלנטי נציגים של המפלגה הקומוניסטית השלטת, מפקד הכוחות הסובייטיים בפולין, מפקד הכוחות לביטחון פנים וחיילים נוספים, והללו הצליחו להדוף את הפורעים.
אך הפוגרום לא הסתיים, אלא עבר לזירות אחרות. בשעה 12:30 החלה הפסקת הצהריים במפעל לודוויקוב הסמוך. 500 עובדים יצאו מן המפעל ופנו לעבר פלנטי, כשהם חמושים בסכינים, אוּמים, מוטות ברזל ומקלות עץ. הם עברו בקלות את שורות הצבא, פרצו לבית ורצחו 20 יהודים נוספים. בשעה 15:30 נרצחו שלושה יהודים, אחד מהם תינוק, ברחוב לאונרדו 15 – כמה מאות מטרים צפונה. פורעים אחרים רצחו יהודים שמצאו ברכבת שהגיעה מצֶ'נְסְטְחוֹבָה.
הלוויית הנרצחים בפוגרום. 10,000 מלווים [צילום: יד ושם]
47 יהודים נרצחו ולמעלה מ-50 נפצעו בקיילצה ב-4 ביולי 1946. "במשך יום תמים הופקר ציבור של כ-200 יהודים בידי המון אלים שמעשיו זכו להסכמה שבשתיקה ושום גורם מחוגי המשטרה, הכנסייה או הציבור הפולני במקום לא יצא להבנתו", כותבת בנדר. והאלימות לא הסתיימה. יהודים ואפילו פולנים בעלי חזות יהודים הותקפו ברחובות העיר. יהודים הושלכו מרכבות בידי נוסעים פולנים. רק בשעות הערב הוטל עוצר, המשטרה הכריזה על מצב חירום ולעיר הוזרמו כוחות צבא ומשטרה ניכרים.
הנרצחים נטמנו כעבור ארבעה ימים בבית הקברות היהודי הישן. סרטון ההלוויה, המוקרן כיום בפלנטי 7, מרשים. טור המלווים השתרך לאורך שני קילומטרים ומנה 10,000 איש, כולל פולנים רבים שהגיעו במצוות השלטונות. תושבי העיר עמדו משני צידי הרחובות בהם עברה ההלוויה. בראש המלווים צעדה משלחת מבית החרושת לודוויקוב; ניתן רק לתהות האם כמה מן הפורעים נכללו בה. את ההלוויה הובילה יחידה צבאית שהייתה מופקדת על הלוויות ממלכתיות וטקסים, ואחריה צעדו משלחות של המפלגה, שלטונות העיר והמחוז, ארגוני נוער ומשלחות של יהודים מפולין והעולם.
תמונה של ההלוויה במוזאון מראה את הרב דוד כהנא, ניצול שהיה הרב הראשי של פולין, ואת משה קוסביצקי, מגדולי החזנים בהיסטוריה והחזן הראשי האחרון בבית הכנסת טלומצקה בוורשה. הספדים נשאו השר לשיקום פולין, השר לביטחון פנים וראש עיריית קיילצה. הקורבנות נטמנו בקבר אחים. במקביל הועברו הפצועים ללודז' ברכבת מיוחדת, מלווה בחיילים מחשש להתנפלויות נוספות. היה זה סופה של הקהילה בקיילצה.
ב-9 ביולי החל משפטם של 12 פורעים בבית משפט צבאי שהוקם במיוחד. הוא נמשך שלושה ימים והסתיים בהוצאתם להורג של תשעה מהנאשמים. בחודשים ספטמבר-דצמבר הועמדו לדין 30 מעורבים נוספים, שהואשמו בעיקר בשוד רכוש מהבית ובהסתה אנטישמית בשעות הפוגרום. אחד מהם נדון למאסר עולם, על אחרים נגזרו עונשי מאסר ואחדים זוכו. בדצמבר הועמדו לדין בוורשה כמה בכירים מקומיים; הם נדונו למאסרים קצרים ולאחר שחרורם קיבלו תפקידים חדשים.
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  27/01/2026   |   עודכן:  27/01/2026
+דור הולך ונעלם: בתוך שנה נגרעו כ-12 אלף ניצולי שואה בישראל 19:05 27/01/26  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת יום השואה הבינלאומי 2026 מציגים ירידה של כ-10% במספר ניצולי השואה בתוך שנה אחת בלבד  ▪  רוב הניצולים מוכרים כסיעודיים  ▪  הגיל הממוצע ממשיך לעלות  ▪  המדינה מעבירה כ-5.2 מיליארד ש"ח בשנה בתגמולים ובהטבות
שורדי שואה - 111 אלף בלבד [עיבוד AI]
+לראשונה במדינה מוסלמית: טקס רשמי לציון יום השואה הבינלאומי 18:02 27/01/26  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
טקס ממלכתי לציון יום השואה הבינלאומי נערך בבירת קזחסטן  ▪  שר החוץ סער השתתף ונשא דברים חריפים נגד האנטישמיות והאיום על המדינה היהודית  ▪  האירוע התקיים ביוזמה משותפת של שגרירויות ישראל וגרמניה ובהובלת ארגון ממשלתי מקומי  ▪  בתום הביקור נפגש סער עם נשיא קזחסטן ודן עמו גם בהסכמי אברהם
סער ועמיתו הקזחי [צילום: לשכת הנשיאות]
+יום דמים אחד בקיילצה היה גורם מרכזי בחיסול שרידי היהדות בפולין 12:21 27/01/26  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
לאחר הפוגרום עזבו את פולין חלק ניכר מניצולי השואה  ▪  ההכרה באחריות וההנצחה באו רק לאחר עשרות שנים  ▪  יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לפוגרום בקיילצה, חלק שלישי
האנדרטה לזכר הפוגרום בקיילצה
+הפוגרום בקיילצה היה שיא השנאה ליהודים בפולין לאחר השואה 07:47 27/01/26  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות לבחון את יחסו של העולם לעם היהודי לאחר השואה, כאשר הזוועות נודעו והחשש מהנאצים נעלם  ▪  קיילצה הייתה האתר של אחד האירועים הבולטים ביותר: הפוגרום ביולי 1946  ▪  חלק ראשון
פלנטי 7 קיילצה. האתר העיקרי של הפוגרום
+יום הזיכרון הבינ"ל לשואה: העולם מתמקד במצילים, החוקרים מזהירים מטשטוש ההקשר ההיסטורי 07:06 27/01/26  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
דוח המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת ת"א מצביע על מגמה גוברת של הנצחה באמצעות סיפורי חסידי אומות העולם, לצד חשש ממשי לטשטוש המציאות ההיסטורית  ▪  הדוח מנתח גם את החלטת צרפת לקבוע יום לאומי לפרשת דרייפוס ומזהיר שהמאבק באנטישמיות רחוק מסיום  ▪  החוקרים מציעים כיוון למדיניות חינוך בישראל: הכרת הטוב, אבל רק בתוך הקשר
מיצג של צ'יאונה סוגיהרה במרכז לחינוך לשואה בפוקויאמה, יפן, אוגוסט 2025 [צילום: אוניברסיטת ת"א]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עלילת דם באירופה של 1946 הובילה לרציחתם של 47 ניצולי שואה
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הטבח בכפר עציון 1948 גדול יותר
חזקי שנאן  |  27/01/26 12:14
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
איתמר לוין
יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות לבחון את יחסו של העולם לעם היהודי לאחר השואה, כאשר הזוועות נודעו והחשש מהנאצים נעלם    קיילצה הייתה האתר של אחד האירועים הבולטים ביותר: הפוגרום ביולי 1946    חלק ראשון
עידן יוסף
דוח המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת ת"א מצביע על מגמה גוברת של הנצחה באמצעות סיפורי חסידי אומות העולם, לצד חשש ממשי לטשטוש המציאות ההיסטורית    הדוח מנתח גם את החלטת צרפת לקבוע יום לאומי לפרשת דרייפוס ומזהיר שהמאבק באנטישמיות רחוק מסיום    החוקרים מציעים כיוון למדיניות חינוך בישראל: הכרת הטוב, אבל רק בתוך הקשר
יצחק עמית
דברי נשיא בית המשפט העליון בכנס המרכזי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה במכון משואה, קיבוץ תל-יצחק [ז' בשבט תשפ"ו, 25.01.2026]
יהודית דורי-דסטון
דברי סיכום בערב השקה לספר "המשפט האחרון: משפט דמיאניוק והסוף לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם במדינת ישראל"    האוניברסיטה העברית, י"ט טבת תשפ"ו - 8 בינואר 2026
עידן יוסף
התוכנית הלאומית לדמנציה פועלת ללא ניהול ותקציב מאז 2013    מחסור חמור בנירולוגים ובצוותים טיפוליים    חולים סיעודיים נדרשים לוותר על שעות סיעוד כדי להגיע למרכזי יום    יו"ר הוועדה דורשת הערכה תקציבית ומבטיחה לפעול להגדלת התקציבים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il