פעילי השמאל הנלווים אל המסיק הפכו בשנים האחרונות לחלק קבוע מהנוף הסתווי באזור. אך מי שסבור שהסיוע הזה למוסקים הערבים הוא יוזמה ספונטנית טובת לב של אזרחים פשוטים, עשוי להתבדות. מאז שנת 2002, התאגדו כמה וכמה ארגוני שמאל קיצוני ואחרים תחת מטרייה המכונה 'קואליציית המסיק'. ביניהם: 'גוש שלום', 'יש גבול', 'יש דין', 'מחסום ווטש', 'קואליציית נשים לשלום', 'שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם' ו'תעאיוש'. כושר הארגון של הקואליציה מעורר קנאה: פרסומים באינטרנט, הרשמה מסודרת להגעה לפעילות, שכירת אוטובוסים, ומערך משפטי ותקשורתי משומן המלווה את כל הפרויקט.
הקואליציה מצטיינת גם בחלוקת גזרות הפעולה וביצירת תיאום בין הארגונים. כך למשל, ברשימת הפעילויות המתפרסמת באתר 'על צד שמאל' מפורסמים מספרי טלפון לתיאום השתתפות במסיק הזיתים, לצד מספר שאפשר לתאם דרכו הסעה להפגנה השבועית בבילעין. באתר נוסף נמסר כי נושא פלשתינים מנועי מעבר "ובעיות הקשורות בשערים" מטופלים בידי נשות מחסום ווטש. נושאים של התנכלויות וסכסוכי בעלות יטופלו על-ידי 'שומרי משפט' ו'יש דין', והתיאום עם גורמי הביטחון מופקד בידי אריק אשרמן מ'רבנים למען' ואורי פינקרפלד, פעיל שמאל תושב קיבוץ רבדים.
אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, בראשותו של יואל מרשק, נמצא גם הוא בין ארגוני הקואליציה, אך בשנה האחרונה מנסים גורמים בקואליציה להדיחו ממנה. הסיבות: תמיכתו של מרשק ואגף המשימות שלו במבצע '
עופרת יצוקה' ובחרם הכלכלי על עזה, ומאבקיו לשחרור גלעד שליט, לא פחות.
בדיון הסוער שהתחולל בנושא, כתבה למשל פעילה מקואליציית נשים לשלום כי "פעולותיו האחרונות של יואל מרשק משמעותן תמיכה אקטיבית בתקיפה הישראלית בעזה. קואליציית נשים לשלום היא ארגון פוליטי, עם יעדים פוליטיים ברורים וקו פוליטי ברור – ולא ארגון
הומניטרי. אין לנו כוונה להראות לעולם את 'פניה היפות של ישראל' בזמן שמתבצעים
פשעי מלחמה. על כן כל פעולה שיש לה היבט הומניטרי צריכה לדעתנו לבוא בד-בבד עם אמירה פוליטית ברורה ונחרצת נגד הכיבוש, החד-צדדיות והדיכוי. הפעולות של מרשק בעת הזו חותרות באופן חריף תחת גישה זו, ולכך לא נוכל להסכים. לפיכך אני תומכת באי שיתוף פעולה בשלב זה עם פעולותיו של אגף המשימות".
מרשק עצמו מפרסם, בדוחות החודשיים שהוא מפיץ, הודעות שקיבל בעד ונגד אגף המשימות שלו. ניסיונות ההדחה לא ריפו את ידיו, ובימים אלו הוא מתכונן במרץ למסיק הנוכחי. "בעשרה בחודש, אנחנו, חברי התנועה הקיבוצית, נהיה ליד גדרות ההתנחלויות", אומר מרשק, וסביר כי "זהו המקום הקשה ביותר לפלשתינים, כי לשם הם פוחדים לצאת. נהיה על יד חוות סקאלי באלון-מורה, ובכפרים של סאלם".
אתה לא מרגיש שהארגונים הקיצוניים יותר משתמשים בכם כבעלה תאנה לדעת הקהל?
"את צודקת. אני העליתי את הנושא ביוזמתי, וקראתי לכל ארגוני השמאל לעצור רגע את הוויכוח, ולבוא לסייע לפלשתיני שהזית משמש לו מקור פרנסה יחיד", מתעקש מרשק על הגישה הסוציאליסטית.
לגבי ההכנות המעשיות מספר מרשק: "נפגשנו עם ראשי המועצות והכפרים הפלשתינים לפני שבוע, והשבוע אנחנו נפגשים עם צה"ל, עם מפקדת התיאום והקישור בבית-אל".
איך השמאל הקיצוני מגיב לכך?
"יש גופי שמאל שכשהם שומעים צבא, הם דווקא עושים ההפך ממה שהוא אומר. זו טעות. אנחנו באים כדי לסייע, לא כדי לחפש מלחמות מיותרות. כש
עמיר פרץ היה שר הביטחון הוא נענה לבקשות להעביר גדוד שלם נוסף למסיק, ומאז צה"ל נערך בצורה רצינית".
במאמר פרשני שפורסם באתר 'מגזין הכיבוש' מסבירה הכותבת מדוע שיתוף פעולה כזה עם צה"ל הוא פסול. "יש החושבים שבקשת אישורים מהצבא היא לגיטימית – תחת חסות הצבא יכול המסיק באזורים המאושרים להיות אפקטיבי יותר. אבל זה לא כל כך פשוט. בסופו של דבר, מגעים עם הצבא יכולים להשאיר טעם לוואי של שיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש ושל 'כביסה' של הכיבוש בדעת הקהל".
בשנים האחרונות מתואם המסיק באופן מדוקדק עם כוחות הביטחון: מוגדרים תאריכים ומקומות שבהם מותר למסוק, וכוח צבאי מוצב בדרך כלל סמוך למוסקים, בנקודות שבהן חוששים כוחות הביטחון כי עלולים להתפתח חיכוכים או סיכונים ביטחוניים. השנה, צופה מרשק, "המצב הפוליטי מזמין הרבה חיכוכים".