אורתופדיה - הגיל השלישי

הניתוח המקובל לשיפור איכות החיים בגיל השלישי בעקבות תהליך שחיקה של מפרק הברך הוא החלפה שלמה של המפרק או total knee replacement באמצעות משתל מלאכותי. במהלך הניתוח, מסירים את שאריות הסחוס הפגוע, מתאימים את העצם לצורת המשתל ולאחר-מכן מקבעים את המשתל באמצעות חומר הקרוי צמנט. במשתל הברך יש רכיב פמורלי המודבק אל עצם הירך ורכיב טיביאלי המודבק אל עצם השוק, כשבין שני הרכיבים המתכתיים נמצא רכיב פלסטי העשוי מפוליאטילן אשר מתפקד כסחוס. לפני החלטה על ניתוח, יש לשקול את הסיכונים הכרוכים בניתוח מסוג זה, כגון: זיהום חיידקי (1%), כאבים חזקים והתרופפות מוקדמת של המשתל שמחייבת ניתוחים נוספים. שיעורי ההצלחה הגבוהים של ניתוח זה (מעל ל-90%) הפכו את הניתוח לשכיח ביותר ויחד עם ניתוחים להחלפת מפרק הירך, לאחת ההצלחות הגדולות ברפואה המודרנית, כשמעקב ארוך טווח אחר החולים, מצביע על אחוזי ההצלחה של 85% לאחר 15 שנה ויותר. בשנים הקרובות, על-רקע התפתחות טכנולוגית מואצת בתחום המחשבים, ניתן יהיה להיעזר באמצעי מחשוב מתקדמים המתבססים על בדיקת CT ו / או MRI, לאפשר דיוק רב יותר בזמן הניתוח וזאת במקום מכשירי הניווט שאיכזבו. גם משתלי הברכיים עברו תהליך של שדרוג בשנים האחרונות. עד-כה, נהגו אורתופדים לקבע את הרכיב הפלסטי אל הרכיב הטיביאלי (fixed bearing), מבנה שאיפשר תנועה של יישור וכיפוף, אך לא איפשר תנועה סיבובית. כיום מרבית החברות המובילות בתחום, מייצרות משתלים עם רכיבים פלסטים המאפשרים גם תנועה סיבובית (mobile bearing). משתלים אלו אמורים לשפר את "אורח החיים" של המשתלים לאורך זמן.

גם בתחום הניתוחים להחלפת מפרק הירך (total hip replacement) חלה התפתחות מואצת בשנים האחרונות. אם בעבר היה נהוג לקבע את המשתלים אל העצם באמצעות צמנט (כפי שנהוג עד היום בניתוחי ברכיים), הרי שבשנים האחרונות הקיבוע הינו ביולוגי - המשתלים עשויים ממתכת אצילה, טיטניום, בעלת תכונות של גמישות הדומה לעצם, כשאזורים מסויימים של המשתל הינם מחוספסים עם משטחים מחוררים הבאים במגע עם העצם. בתהליך הריפוי שלאחר הניתוח, העצם שנמצאת במגע עם המשתל חודרת אל החרירים ומעגנת אותו. תהליך זה נמשך מספר שבועות. שיטה זו הוכיחה את עצמה והינה המקובלת ביותר כיום. משתלי הירך מחקים את האנטומיה של המפרק המקורי, כלומר ראש כדורי עשוי מתכת קשיחה מול חצי כדור העשוי פוליאטילן קשיח. אחת הבעיות היא השחיקה של הפוליאטילן שחלה לאורך השנים, דבר שבעבר חייב ניתוחים חוזרים שהינם מטבע הדברים מסובכים יותר ועם תוצאות פחות טובות. כיום קיימים שני סוגים עיקריים של משטחי תנועה אשר כמעט ואינם נשחקים ולכן מאפשרים חיי המשתל ארוכים יותר; משטחי קרמיקה נגד קרמיקה (סוג של מתכת עם מקדם שחיקה מזערי) ומשטח מתכת כנגד מתכת בשל הנזק העלול להיגרם לרקמת העצם בניתוחים החוזרים, עלה הצורך במשתלים "חוסכי עצם", שהינם קטנים יותר עם פגיעה פחותה בעצם הירך מלאכותי, כך שניתוח חוזר יהיה קל יותר. בנוסף, קיים ניתוח אחר המערב רק את ראש עצם הירך ( resurfacing). למעשה, מדובר בשיטה מתקדמת לציפוי מחדש של מפרקי הירך במקרה של שחיקת המפרק, המהווה אלטרנטיבה להחלפת מפרקים קונבנציונלית ומאפשרת שמירת המבנה המקורי הטבעי. המחלקה האורטופדית ב' במרכז הרפואי תל אביב נחשבת לחלוצה בתחום זה ועושה שימוש במשתלים חוסכי עצם מסוג MAYO conservative hip כבר מזה כ-10 שנים, באנשים צעירים שיש סיכוי סביר שיזדקקו לניתוח חוזר במהלך חייהם. לסיכום, ההתקדמות הניכרת בטכניקות הניתוחיות ובמשתלים בהם נעשה שימוש כיום, מבטיחים שיפור ניכר באיכות החיים בגיל השלישי וגם באוכלוסיה צעירה יותר לאורך זמן ומאפשרים חזרה לתפקוד מלא תוך זמן קצר.