מחקר נוסף של ד"ר וואלאש, כלל 207 מטופלים, שאובחנו אצלם בעיות התנהגותיות, כמו קשיים בריכוז, התנהגות פרועה, קשיים בחברה, הפרעות קשב ובעיות אחרות. גיל המשתתפים במחקר נע בין 3 ל-55, כשרוב הנבדקים היו בממוצע בני 11 וחצי שנים. למשתתפים נעשו בדיקות דם, בדיקות שתן ובדיקות שיער על-ידי מעבדות מוכרות. בדיקות הדם כללו בחינת אלמנטים רבים שאינם נבדקים בדרך-כלל, כמו למשל מתכות, היסטמין ועוד. בשתן נבדקו, בנוסף לבדיקות הרגילות, ריכוז של חומר הנקרא קריתופירולס. אצל כל המשתתפים נמצא חוסר איזון לפחות באחד או בשניים מהמרכיבים שנבדקו. הטיפול שניתן היה אישי, בניסיון לאזן את הכימיקלים של כל אחד.
הממצאים הנפוצים ביותר מפורטים להלן:
יחס גבוה בין נחושת לאבץ - אצל 75.4% מהמשתתפים, נמצאה רמה גבוהה של נחושת ורמה נמוכה יחסית של אבץ. ההפרעות ההתנהגותיות הקשורות לממצא כזה כוללות התפרצויות של כעס, הפרעות קשב והיפראקטיביות. הטיפול שניתן כלל אבץ, ציסטאין, מנגן, ויטמין 6B, ויטמין C וויטמין E. השיפור בהתנהגות המטופלים היה גדול.
חלק מהתוצאות על השפעתם של תוספי תזונה על המוח מובאות להלן:
ריכוז גבוה של מתכות
ריכוז גבוה של עופרת, קדמיום ומתכות רעילות אחרות, נמצאו אצל 18% מהמשתתפים. מצב זה קשור להפרעות התנהגות, הפרעות קשב והישגיות נמוכה בלימודים. הטיפול כלל הוספת ויטמין E וויטמין C.
ריכוז נמוך של גלוקוז
אצל כ-30% מהמשתתפים, נמצא ריכוז נמוך של גלוקוז בדם. הביטוי החיצוני לכך עלול להיות סחרחורת, חוסר שקט, תשוקה לדברים מתוקים, רעד, קושי להתרכז. הטיפול כלל תוספת של כרום ושל מנגן, והמלצה לאכול כמה ארוחות קטנות של פחמימות מורכבות וחלבון.
תת-מתילציה
אצל כ-38% מהמשתתפים נמצא חוסר במתיל. התוצאה - ריכוז גבוה של היסטמין בדם ושל חומצה פולית, וריכוז נמוך של סרוטונין, קטכול - אמינים, מגנזיום, סידן ומתיונין. התופעות הקשורות לכך הן: דיכאון, אלרגיות עונתיות, נטייה לכפייתיות וליבידו גבוה. הטיפול כלל הוספת מתיונין, סידן, מגנזיום, ויטמין D, היפריקום וקאוה - קאוה.
עודף מתיל ורמה גבוהה של קטכול - אמינים
אצל כ-30% מהמשתתפים נמצא ריכוז נמוך של היסטמין בדם, יחס גבוה בין מתיל לפולט, ורמה גבוהה של קטכול - אמינים. כשיש ריכוז גבוה של קבוצות מתיליות, עולה הריכוז של הדופמין, נור-אדרנלין וסורוטונין. התופעות הקשורות לכך הן: חרדה, פרנויה, דיכאון, חוסר השגיות, רגישות למזון, ריכוז פולאט נמוך וריכוז נחושת גבוה. הטיפול כלל הוספת חומצה פולית, קובלאמין וויטמין B3 (ניאצין).
חוסר ספיגה
אצל כ-16% מהמשתתפים הייתה תופעה של חוסר ספיגה, שהתבטאה ברמות נמוכות של חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. ישנם כמה סוגים של חוסר ספיגה: חומציות נמוכה בקיבה, עיכול בלתי מושלם במעי הדק, קנדידה, והפרעות במעי הדק, שממנו נספג המזון המעוכל אל הדם. התופעות הקשורות לכך הן חוסר שקט, אימפולסיביות, תת-השגיות. הטיפול משתנה לפי המיקום של חוסר הספיגה.
חומצות שומניות חיוניות
השומן מהווה 20% מהמשקל היבש של המוח. לחומצות השומניות יש תפקיד חשוב במוח. המיילין מיוצר מהחומצות השומניות. יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 ולחומצות אומגה 6 גמא - חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דיכאון וסכיזופרניה. הטיפול כלל הוספת חומצות שומניות אומגה 3 ואומגה 6.
סיכום הממצאים
רק 50% מהמשתתפים סיימו את כל הטיפול. אלה שהפסיקו אותו לא עמדו בדרישות של לקיחת התוספים וויתרו על דברים אחרים. 92% מהמשתתפים שמתחת לגיל 14, ואצל 79% מהמשתתפים המבוגרים יותר שסיימו את הטיפול, הורגש שיפור בבעיות השונות. לא ניכר הבדל בין הגברים לנשים. הקושי העיקרי היה במשמעת העצמית של האנשים ובנכונות לעמוד בדרישות הטיפול. המזון ממלא תפקיד חשוב כאבני בניין למערכת העצבים. קיימת חשיבות רבה לתזונה של אישה בהריון ולחומצות השומן שהיא מספקת לבניית מערכת העצבים של העובר.
ניתן לתקן חוסר גנטי על-ידי תזונה מתאימה ואורח חיים בריא. המזון שאוכלים ילדים, משפיע על התנהגותם וכושר הריכוז שלהם בלימודים. חשוב להימנע ממזון שאינו מתאים להם. מחקרים הראו, שרגישות לגלוטן נפוצה באוכלוסיה הרבה מעבר לביטוי שלה כמחלת צליאק. ארוחת בוקר הכוללת דגנים מתוקים בתוך חלב קר היא אחת הסיבות לקושי של הילד להתרכז בלימודים. הרגישות לגלוטן עלולה לגרום לירידה בזרימת הדם אל המוח, דלקת במוח, בעיות התנהגותיות, הפרעות קשב, כאב ראש כרוני וניוון של תאי עצב. כל מזון שאינו מתאים לאדם עלול לגרום לו לתופעות אלה, ולהוביל בהמשך להתפתחות של טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או אלצהיימר.