בשבוע שעבר פרסמנו ב'מקור ראשון' לראשונה עדות של הנספח הצבאי הבריטי בדמשק ב-1982, לפיה ראה את נעדרי קרב סולטן יעקוב על טנק ברחובות דמשק. הנספח, קולונל אדריאן פק, רואיין, ועדותו תועדה על-ידי ד"ר בוב קארול, כומר אוונגליסטי המכהן כראש MIA UK, ארגון
הומניטרי הפועל להשגת מידע על נעדרי קרב סולטן יעקוב.
קארול פנה למי שהיה שגריר בריטניה בדמשק באותה עת, אייבור לוקאס, כיוון שהוא זוהה על-ידי כתב 'טיים' דין ברליס, כאחד האנשים שצפו במצעד בחוצות דמשק. לוקאס היה מסויג, אולם הייתה לו הצעה. "דבר עם הקולונל פק", אמר לכומר קארול. פק, התברר, הוא קולונל אדריאן פק - שהיה אז הנספח הצבאי הבריטי בדמשק. הוא גם אותו איש המכונה בתצהיר של עיתונאי 'טיים' כ"מקור בשגרירות הבריטית, שאמר לו כי הטנק נפגע וכי צוותו נכנע ברגע שכותר בידי הסורים".
איך יכול היה הנספח לדעת דבר כזה? בשיחה עם הכומר קארול סיפר הקולונל פק כי באותו יום יצא עם נהגו לשטח, מחוץ לדמשק, לצפות בקרב בסולטן יעקוב הנמצא לא הרחק מהגבול הסורי-לבנוני. כאשר שב לדמשק, הצטרף פק לשגריר לוקאס.
לדברי הכומר קארול, הקולונל פק אמר לו כי הוא זוכר בבירור את הטנק הישראלי וכי היו עליו שבויים ישראלים. פק זכר כי "חייל אחד היה שרוע על הטנק, וככל הנראה היה ללא רוח חיים". עוד אמר הקולונל פק: "אותו יום נצפה בדמשק טנק ישראלי נוסף. אחד הטנקים הועלה על סיפונו של מטוס תובלה סובייטי, שנחת בדמשק והועבר למוסקבה".
הקולונל פק מת בשנה שעברה. אולם הכומר קארול תיעד את הפגישה עמו, ואף שלח דוח מפגישתו ליונה באומל ז"ל, אביו של החייל זכריה באומל, זמן קצר לפני פטירתו.
בעקבות המפגש עם השגריר לוקאס והקולונל פק, הוגשה למשרד החוץ הבריטי בקשה לחשיפת המסמכים על-פי חוק חופש המידע הבריטי. המסע הזה מתנהל כבר יותר משנתיים.
העיתון 'ג'ואיש כרוניקל' פרסם ידיעה לפיה ממשלת בריטניה מסרבת לבקשת מרים באומל, אמו של החייל הנעדר זכריה באומל, להתיר פרסום מסמכים היכולים לשפוך אור על גורלם של שלושת נעדרי קרב סולטן יעקוב. זאת מתוך חשש שהמידע הרגיש האצור במסמכים יפגע ביחסיה הדיפלומטיים של בריטניה עם סוריה. על-פי החשיפה ב'ג'ואיש כרוניקל', המידע הסודי נמצא בדוח ששיגר השגריר לוקאס למשרד החוץ הבריטי, ביום האחרון של מלחמת של"ג.
בעקבות הידיעה ב'ג'ואיש כרוניקל', הוציאה שגרירות בריטניה בתל אביב הודעה: "הטענה כי משרד החוץ הבריטי אינו מוסר מידע שבידיו אודות מקום הימצאותם של זכריה באומל, יהודה כ"ץ וצבי פלדמן מופרכת מהיסוד. אנו מזדהים עם כאב משפחות הנעדרים ושואפים להבין מה קרה לאהוביהם. המידע המוחזק על-ידי משרד החוץ במקרה זה אינו מכיל מידע הקשור לנעדרים".
אולם על-פי מסמך שהגיע לידי 'מקור ראשון', דווקא יש בידי משרד החוץ הבריטי מידע הקשור לנעדרי קרב סולטן יעקוב, לפחות נכון לשנת 1985.
מסמך של משרד החוץ הבריטי מן הימים האחרונים חוזר על הטענה כי בעקבות בקשת חיפוש מידע שהוגשה באפריל 2008 לאתר מסמכים שכתב השגריר לוקאס בין 11 ל-18 ביוני 1982 לא נמצאה כל התייחסות לנעדרי סולטן יעקב, והסיבה שהחומר לא הוצג לכומר קארול היא מכיוון שכלול בו חומר שעלול לפגוע ביחסים עם סוריה. את זה אנחנו כאמור כבר יודעים. החידוש הוא במשפט הבא: אם תבקש להרחיב את טווח חיפושיך, המסמך המוקדם ביותר המכיל מידע רלוונטי הוא מ-1985. כלומר, תגובה ביורוקרטית מעצבנת למדי. יש מידע רלוונטי אלא שהוא מתאריך שלא כלול בבקשה שלך. כדי לקבל את המידע, יש על-פי המסמך להגיש שוב בקשה לקבלת מידע. הכומר קארול אומר כי הנושא לא הועלה בפניו מעולם קודם לכן ואין לו מושג במה מדובר, אולם הוא מוכן לבדוק כל דבר שיוצע.
כעבור עוד יומיים גם דוברת השגרירות בתל אביב משנה כיוון ואומרת כי "הדוח של השגריר לוקאס עם ההתיחסות לאירוע עם הטנק אומנם לא נמצא עדיין - אך אין זה אומר שהדוח לא קיים. מדובר במסמכים היסטוריים לפני עידן האינטרנט, שצריך לאסוף ממקומות רבים ואנו ממשיכים בחיפושים".
הכומר קארול אומר כי הוא מתקשה להבין את צורת ההתנהלות של משרד החוץ הבריטי. "כאיש צבא לשעבר", הוא אומר, "אני מחויב לפקודת הסודיות. גם ככומר. אין שום סכנה שאלך ואפרסם מידע חסוי בראש חוצות. כל מה שצריך הוא לאפשר לנו לבחון את המסמכים בעצמנו, בלי תהליכים מורכבים ומייגעים. איני מבין מדוע פשוט לא עושים זאת".
הנספח הצבאי קולונל פק כבר נפטר אבל השגריר לוקאס עדיין חי. בשגרירות לא ידעו לומר אם הוגשה במהלך השנתיים האחרונות פניה לשגריר לוקאס כדי לקבל ממנו דיווח ישיר על אירוע הטנק, כברירת מחדל כל עוד הדוח שלו לא אותר. עוד אומרים בשגרירות כי יתכן שקיים דוח של הנספח הצבאי, קולונל פק, במשרד ההגנה אך לא הוגשה בקשה לקבלו.
ניסיון לברר עם צה"ל אם המידע ממשרד החוץ הבריטי עמד לנגד עיניו בשעה שהתקבלה ההחלטה להכריז על חיילי קרב סולטן יעקוב חללים שמקום קבורתם לא נודע, לא נענה.