משרד הקליטה וארגון "נתיב" מסייעים זו השנה הרביעית בתצוגת פסטיבל הצילום של עולים. הצילומים נשלחים לתערוכות בכל רחבי רוסיה. הצילומים המקסימים והמפתיעים באיכותם מוצגים בצפיפות, בגודל קטן מהראוי, וחבל שלא מוקדש להם חלל גדול יותר, כדי שהצילומים יוכלו להרשים בצורה הראויה להם. ייתכן שהרצון להציג מה שיותר צלמים, הביא לתוצאה זו. אך אם תדמיינו את הצילומים בגודל ראוי יותר, לבטח תוכלו להתבשם מהיופי והרעננות שהם מבטאים. כל עשרות הצלמים טרחו להציג מה קלטה עדשתם ברגעים מיוחדים, בפינות מיוחדות, ובשעות שונות של היממה. כך משחק האור תפקיד חשוב בצילומים, כמו גם האובייקטים שנבחרו. טכניקות הצילום מיוחדות ומגוונות, ובהחלט לא שגרתיות. רבים מהצילומים הם בעלי איכויות ציוריות. כך למשל איליה שאלאמאייב נוסך אווירה מיסטית בצילומיו, בהם השמיים עשירי הצבע מלאים אווירה והתרחשויות. איליה עלה לארץ ב-1990 בגיל 13. עבודותיו פורסמו בנשיונל ג'אוגרפיק ועוד. למרות שאלכסנדר מקרנקו מעדיף לצלם בשחור-לבן, הרי הצילום הציורי בתערוכה בעושר צבעיו והנושא - בית קפה ביפו [ראה תמונה מטה], עושה אותו לצלם שהיטיב מכולם לקלוט את הישראליות שבצילומי הנוף הישראלים. צבעי הקיר הישן שברקע הם יצירת אמנות. הגברים העייפים מעבודתם או מהחיים, מבטאים את הרובד העמל, מהמעמד הנמוך, היושבים על כוס קפה או תה ומנמנמים בין לבין. המלצרית הצעירה היא סמל לדור החדש שצומח פה, ומגן הדוד המבצבץ בין הכיסאות מהווה את החיבור לכולם, ומסביר למה אנחנו כאן. יוליאנה גורקורוב, סטודנטית בת 22 לתקשורת חזותית בגרמניה, משלבת צילום עם ציור וקיפולי נייר [ראה תמונה מעלה]. בכך היא יוצרת יצירות רבגוניות. במיוחד צילומה את קו הרקיע של צפון תל אביב, עם המגדלים, כשבמשטח הקדמי היא מוסיפה עצים נוטים על צידם בסערה, כשכל זה מהווה כעין נבואה אפוקליפטית. אנה רפקין בולטת בעבודה בה משולב בצילום שנעשה כנגד השמש, ובו כתמיות בהירה עד סינוור, זוג המהלך על מים ונראה כמגזרת נייר שחורה. קטעי הצילום הצדדיים עשויים בסגנון אימפרסיוניסטי מרוכך, וכל הצילום נסוך בערטילאיות ובהרבה רגישות. משהו המזכיר את הנופים הערפיליים של צפון אירופה. אלנה וינקלר מציגה את הכפר שהפך לעיר בת 40,000 איש למרגלות האוניברסיטה על הר הצופים. משם, מעיסאוויה, הגיע המחבל הרוצח לקפיטריה של "בצלאל" לפני כמה שנים. בצילום בצבעי האפור, בולט בחזית רק הפולקסווגן הצהוב, והצעיף האדום של הסטודנטית בכביש. גם צילום זה נסוך בסוריאליזם בגלל צבעיו האפורים. מלבד צילומי הנוף, מוצגים גם דיוקנאות, בתוכם גם של ידוענים - כמו דיוקן השחקנית יבגניה דודינה, שנסוך עליו עצב, ודיוקן הצייר ואיש הרוח מיכאל גרובמן עם כלבו האימתני. קשה לנקוב בשמות כל 40 הצלמים - אך כל הצלמים מציגים יצירות צילום מרתקות, ויש לברך את כל אלה שבזכותם יש ביטוי לעולים החדשים. אוצר התערוכה הוא הצלם ליאוניד פדרול, שעל תערוכתו המוצגת כעת ברחבי רוסיה נדווח בהמשך. מומלץ בחום.