עו"ד ותיק אחר, שבמהלך השנים הופיע, לא אחת, בפני השופט
יהודה זפט, במסגרת בקשות לצווי מניעה זמניים, מסכים שלא ניתן לעבור על כך בשתיקה. "אין ספק שגם מן הצד של זפט נפל פגם, ואולי מן הראוי שמי שהחליט לחקור היטב את יחסיו של
וינרוט עם שוקי ויטה, יחקור גם את יחסיהם של וינרוט ושל השופט זפט", הוא אומר.
לדבריו, העניין מקבל משנה תוקף על-רקע הרגישות הרבה של העניינים המגיעים אל שולחנו של זפט. "שנים רבות יש לשופט זפט, בבית המשפט המחוזי בתלאביב, מונופול על הבקשות לצווי מניעה זמניים, בוודאי ברציניות וב'כבדות' שבהן".
מי שלא מצוי בעולם המשפט, עשוי לחשוב שצו מניעה הוא חלק קטן מהתיק, כך שאין בעיה, אך עורך הדין הוותיק מבהיר ש"צו מניעה זמני הוא סעד קריטי, שלעתים קרובות מכריע את גורלו של התיק כולו. קיבלת צו מניעה זמני, סלולה דרכך להשיג את רצונך בהליך העיקרי. הצד השני ימהר להגיע עמך להסדר כלשהו, ובלבד שנזקי צו המניעה הזמני לא יצטברו אצלו. לא קיבלת צו מניעה זמני, איבדת את ה'שוט'".
לכן, לדבריו, "זפט יושב בצומת משפטי קריטי מאין כמותו. ניתן לסבור שמדובר בצומת קריטי יותר מזה שבו יושב שוקי ויטה ברשות המיסים. ואם היה מי שסבר שיש ליחסים אלה היבט פלילי, לא ניתן שלא לשאול, אם כך, האם אין לומר אותו הדבר על יחסיו של וינרוט עם זפט. על-פי הפרסומים, השירות שניתן לבני הזוג זפט היה מאומץ ורב, בעניין רב חשיבות הדורש עבודה מאומצת ורבה, והשכר האמור לא שיקף ולו מקצת מן השכר הראוי בגינו".
לא מעט שאלות שנשאלו בפרשה שוקי ויטה, טרם נשאלו בעניינו של זפט. האם חלפה בראשו של וינרוט המחשבה שהוא ישלח את לחמו על פני המים, מתוך ידיעה שהוא ימשיך להופיע בפני השופט זפט, באותו צומת קריטי של בקשות לצווי מניעה זמניים? האם קיווה שלקוחותיו יזכו ליחס מועדף, במודע או שלא במודע, אצל השופט זפט ולכן גבה ממנו שכר טירחה זעום?
ומה בנוגע להלך רוחו של השופט זפט - מדוע הסכים לשלם שכר טירחה כה זעום? מדוע לא עמד על כך ששכר הטרחה שהוא ואשתו ישלמו לעו"ד וינרוט יהיה ראוי והולם, לכל הפחות על-מנת למנוע לזות שפתיים, ובוודאי על-מנת למנוע יצירת צורך "לפצות" את וינרוט, ו"להיות חייב לו"?
האם מערכת המשפט, הנהלת בתי המשפט, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ישאלו את השאלות הללו? בשלב זה התשובה לכך לא ברור, אך נראה כי הנטייה היא להקטין את הפרשה ככל שניתן (ראו מסגרת).
זפט, צריך לומר, הוא אחד מיני נושאי משרה ציבורית רבים שמופיעים ברשימת הלקוחות החושפנית של וינרוט. לא חסרים נבחרי ציבור וגורמים בעלי השפעה ברשימת הלקוחות שהגיש לבית המשפט, ובהם גם ראש ממשלה, שרים, ח"כים, ראשי עיריות, קציני צה"ל, קציני משטרה, אנשי ביטוח לאומי, רבנים ולא מעט עובדי רשות המיסים. את חלקם פגש וינרוט בכובעם המקצועי, כשייצג לקוח כזה או אחר. וכך, בן רגע, פרשת שוקי ויטה נראית פתאום כגרגר אבק על חדק של פיל, כמו בסיפורו המפורסם של ד"ר סוס.
בפתח עדותו במשפט נגדו, אמר וינרוט כי "לפי גישת הפרקליטות בתיק שלי, הייתם צריכים להכניס לכלא את כל העולם" - אז למה דווקא זפט נמצא על המוקד? קודם כל וינרוט עצמו שם אותו שם. בהמשך עדותו במשפט אמר וינרוט: "אם הדבר הזה היה מהווה שוחד, היית צריכה להכניס לבית הסוהר את השופט ז'". לכולם ברור היום למי הוא התכוון.
מעבר לכך, אומרים היום עורכי דין, אין דינו של שופט בכיר כדינו של כל עובד ציבור אחר. מהראשונים נדרש סטנדרט אתי גבוה יותר. על הרקע הזה עולות אף שאלות לגבי הכרעות של זפט, ובין השאר, השאלה האם ראוי היה שזפט יכריע בשאלת היקף חובת הגילוי הנאות של בורר בהליך מעין-שיפוטי. "
גלובס" חשף אתמול, שהשופט עומד להכריע בבקשת צ'רלטון לבטל את פסק הבוררות בעניין זכויות השידור של משחקי ליגת העל בכדורגל, שנערכה בינה לבין ההתאחדות לכדורגל. זאת, בשל "
ניגוד עניינים חמור" בו הייתה נתונה הבוררת לוי. בין היתר, כיוון שלא גילתה כי הייתה בת-זוגו של שר המשפטים לשעבר,
חיים רמון, כיום בכיר בצ'רלטון.
פסק הדין של זפט ניתן היום ובמסגרתו דחה השופט את בקשת צ'רלטון לבטל את פסק הבוררות. "אף אחת מהפרשות שהעלתה צ'רלטון, אינה מבססת חשש למשוא פנים או פגיעה במראית פני הצדק, איני סבור שהבוררת הפרה חובת גילוי שהייתה מוטלת עליה", קבע היום זפט.