רמי, בן 31, ניגש אליי יומיים לאחר שנקע את הקרסול במשחק כדורגל בחו"ל. מיד לאחר האירוע החל הקרסול להתנפח, גרם לכאבים עזים ומנע כמעט לגמרי את רמי מללכת. במהלך הטיסה ארצה המצב החמיר, הנפיחות קיבלה גוון של כחול חזק ושחור, הכאבים לא פחתו ורמי ניגש אליי מייד עם הגעתו ארצה.
לאחר שלקחתי את המקרה נתתי לו תרופה הומיאופתית בשם Arnica Montana, מנה אחת, וביקשתי שיעדכן אותי על מצבו כל כמה שעות.
כבר באותו ערב הוא דיווח על הקלה בכאבים וירידה בנפיחות ולמחרת שמחתי לשמוע ממנו כי הנפיחות ירדה ב-60 אחוז, הכאב פחת משמעותית והוא מצליח ללכת מרחקים קצרים. השיפור נמשך במהלך הימים הבאים ורמי, שאין זו הפציעה הראשונה שלו, סיפר לי שלא נתקל בשיפור כה דרמטי בזמן כה קצר.
הטיפול האקוטי ברמי היה מוצלח אולם אחד הגורמים שמקשה עלינו בבעיות כרוניות (בעיות ממושכות) הוא שלא תמיד אנו יודעים את מקור הבעיה, אנו נוטים לשייך כל בעיית שלד לפעילות הספורטיבית בה אנו עוסקים על-אף שידוע שגם אנשים שאינם עוסקים בספורט נוטים לסבול מכאבים למיניהם. גם בעיות כגון אנמיה, תשישות כרונית ומחלת הנשיקה יכולות להיות קשורות לעיסוק בספורט אך לא בהכרח.
עוד טרם הפניה לטיפול הומאופתי חשוב להימנע משיטות הריפוי הנהוגות כיום אשר למעשה מפריעות לגוף במהלך הריפוי. לדוגמא, תהליך דלקת היא תהליך טבעי של הגוף ובאופן זה הוא מזרים דם רב למקום הפגיעה, שולח תאי דם לבנים של מערכת החיסון, מונע מאיתנו מאמץ ממושך של אותו אזור וכופה עלינו מנוחה על-מנת שהגוף יוכל להתאושש בצורה האידיאלית מהפגיעה.
הנחת קרח על מקום הפציעה, חבישה הדוקה והגבהה לפרק זמן ממושך מונעים מהדם להגיע למקום הפגיעה, מעכבים את תהליך הדלקת ומכינים אותנו במהירות לאימון או לתחרות הקרובה אולם זה נעשה על חשבון תהליך החלמה נכון, גם אם מעט ממושך.
שימוש בכדורים ומשחות אנטי דלקתיים כגון אביטרן, וולטרן ג'ל ודומיהם גורם לאותה פעולה ולפיכך גם הוא אינו מומלץ. מכיוון שרובנו רצים חובבים ואיננו מוכנים לוותר על הבריאות על-מנת להגיע לתוצאה טובה עדיף להיעזר בסבלנות ולתת לגוף לעשות את שלו.
מתי ואיך ההומאופתיה יכולה לעזור?
בכל בעיה שאינה בעיה טכנית נטו (כגון: כאבי גב בגלל שאנחנו רצים עם אותן נעליים שחוקות) ההומאופתיה יכולה לעזור על-ידי החזרת האיזון לגוף וכיוון נכון של כוחותיו לטובת הריפוי. בהשוואה לשאר השיטות, הטיפול ההומאופתי הופך את תהליך ההחלמה ליעיל יותר, מקצר את משך תקופת ההחלמה, מקל על הכאבים במהלכה, חוסך בזמן, כאב וכסף.
תוך כמה זמן נראה שיפור?
מהירות התגובה נגזרת ממספר גורמים, החשוב ביניהם הוא מידת האקוטיות של הבעיה.
במקרה של נקע בקרסול המלווה בכאבים עזים אנו נצפה לראות שיפור תוך כמה שעות, לעתים אפילו פחות, ואילו במקרה של כאבים כרוניים של שנים ארוכות יש להיעזר ביותר סבלנות, לעיתים 3-4 פגישות עד שנראה שיפור.
תרופות נפוצות לפציעות ספורט
Arnica Montana - התרופה הנפוצה ביותר לפציעות ספורט. התרופה מופקת מפרח הארניקה והיא יעילה מאוד למקרי טראומה כהה ושימושית מאוד במקרים של נקעים, חבלות, מתיחות חזקות ודימומים פנימיים.
Rhus Toxicodendron - תרופה המופקת מצמח הקיקוס, מתאימה למקרים בהם הכאב מחמיר בזמן מנוחה יחד עם הטבה בזמן תנועה ומאמץ. בנוסף מתאפיינת התרופה בהטבה מחום על כל צורותיו, לבוש חם, אפליקציות חמות ועוד.
Hypericum - שנקראת גם St. John's Wort - תרופה יעילה לפגיעות באזורים עשירים בעצבים כגון קצות האצבעות.
חשוב לציין שבחירת התרופה נקבעת לא רק בהתאם לסוג הפציעה אלא גם לפי תגובת המטופל. למשל, במקרה שנטרקה דלת על קצה האצבע כמעט כולנו נגיב באותה דרך, נתפוס את האצבע ונצעק לשמיים ובהתאמה כמעט כולנו גם נקבל אותה התרופה, Hypericum.
אולם במקרה שהמטופל דווקא מסתכל בשיווין נפש על האצבע וטוען שהוא לא מבין למה היא נפוחה ושלא כואב לו בכלל - מטופל כזה יקבל תרופה אחרת, כנראה Opium.
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הומאופת מוסמך לצורך בחירת התרופה ומעקב אחר המקרה.