ערב בחירות 1992
אריה דרעי התחייב: שס תמליץ לנשיא על
יצחק שמיר כמועמד להרכבת ה
ממשלה ותשתתף בקואליציה עם הליכוד. בבחירות קיבלה שס שישה מנדטים. כעבור קצת יותר מחודש נכנסה לממשלה בראשות
יצחק רבין. דרעי הסביר שלא הייתה ברירה. שלעבודה ומרצ יחד עם הסיעות הערביות היה גוש חוסם של 61.
זו הייתה מערכת הבחירות האחרונה בה הסיעות הערביות המליצו לנשיא המדינה על מנהיג מפלגה ציונית כמועמד לראשות הממשלה. מאז ידעו למצב את עצמן מחוץ למשחק. אבל גם בשנים ההן, השנים הפסטורליות שאחרי מלחמת המפרץ הראשונה, לפני אוסלו ולפני בשארה וחנין זועבי, יו"ר העבודה לא היה יכול להרשות לעצמו להקים ממשלה של 61 שנשענת על חמישה ח"כים מהסיעות הערביות. אלמלא זכה רבין לתמיכת שס, היה נאלץ להקים ממשלת אחדות עם הליכוד, או לצרף לקואליציה מפלגות ימין מובהקות - צומת והמפד"ל. בכך היה נסתם הגולל על האופציה של אוסלו. אך לא כך קרה. תמיכתו של דרעי אפשרה לרבין להקים ממשלת שמאל צרה שדהרה להרפתקה המדינית שישראל משלמת את מחיר הדמים שלה עד היום.
כעת חוזר אריה דרעי לפוליטיקה, כשהוא התקווה הגדולה של השמאל. מאז 1992 מחנה השמאל לא זכה אף פעם בניצחון בבחירות בלי שיריץ סוס פוליטי טרויאני שהעביר אליו את קולות הימין. בבחירות 1999 מילאה את התפקיד 'שינוי', שהצניעה את העדפותיה המדיניות. בבחירות 2006, מפלגת הגמלאים. הפעם מוטלת המשימה על אריה דרעי.
מדובר, בל נשכח, לא רק בפוליטיקאי שסלל את הדרך לאוסלו. מדובר באיש ציבור שהורשע וריצה עונש מאסר בגלל עבירות שחיתות שביצע תוך ניצול מעמדו כנבחר ציבור – כח"כ וכשר.
בינואר 2010 הניחה
ציפי חוטובלי הצעת חוק על שולחן הכנסת. הצעת החוק ששותפים לה גם
יריב לוין מסיעתה שלה, שלי יחימוביץ מהעבודה ו
מרינה סולודקין מקדימה, קובעת שמי שהורשע בגין עבירות שביצע בהיותו שר או ח"כ, נגזר עליו עונש מאסר והוטל עליו קלון, לא יוכל לחזור ולהיבחר לכנסת וגם לא יוכל להתמנות לשר בממשלה. ההצעה מכונה כבר "חוק דרעי".
חלפה שנה וההצעה לא עלתה לוועדת שרים לחקיקה. הסיבה: על-פי ההסכם הקואליציוני כל אחת מהשותפות בקואליציה רשאית להטיל וטו על הצעת חוק יסוד. וכאן מדובר בהצעה שמכניסה שינוי לחוק יסוד הממשלה ולחוק יסוד הכנסת.
אילו עלתה הצעת החוק להצבעה במליאה והח"כים היו מקבלים חופש הצבעה, אומרת חוטובלי, היא הייתה ללא ספק זוכה לרוב. בכנסת, היא מסבירה, דבק דימוי של מקום מושחת, והצעה שחוסמת את דרכם חזרה לכנסת של אנשים שניצלו לרעה את מעמדם כנבחרי ציבור, והדביקו בכנסת את כתם השחיתות, היא הצעה ערכית ומוצדקת.
אם יתקבל החוק, הוא לא יפגע בדרעי בלבד. לרשימת נבחרי הציבור שדרכם חזרה לפוליטיקה תיחסם לצמיתות צפויים להיכנס
אברהם הירשזון ו
שלמה בניזרי המרצים עונשי מאסר,
אהוד אולמרט אם יורשע, וכמובן
משה קצב.
צחי הנגבי לא, משום שלא נגזר עליו מאסר בפועל.
עניינית, בישראל ביתנו טוענים שההצעה אינה במקומה. שיש לאפשר לציבור לבחור. בבקשה, אומרת חוטובלי, שהציבור יבחר. אם מישהו עבר עבירות לפני שהיה ח"כ ולמצביעים זה לא מפריע, אין בעיה. הבעיה נוצרת כשהוא מנצל לרעה את מעמדו כנבחר ציבור.
אין זה סוד שבפוליטיקה לא מספיק להיות צודק. קודם כל צריך להיות חכם. יותר מאשר בכביש. בכביש גם אם אתה לא הכי חכם יש לך סיכוי סביר לשרוד. בפוליטיקה, התאונה מובטחת.
מכיוון שלכל שותפה בקואליציה זכות וטו, על חוטובלי לדאוג להחריג את
אביגדור ליברמן מהצעת החוק. לא מן הנמנע שהדבר אפשרי, כי על-פי השמועות כתב האישום נגד שר החוץ, שטרם הוגש כמובטח אף שחודש פברואר חלף עבר, לא יכלול את הסעיף הכבד של שוחד.
חוטובלי לא צריכה את תמיכת ישראל ביתנו; היא רק חייבת שהסיעה לא תשתמש בזכות הווטו המוקנית לה. אם ההצעה תעלה היא צפויה לזכות לרוב: לליכוד, לסיעתו של ברק ולבית היהודי אין סיבה שלא לתמוך. לשס אינטרס ברור לתמוך. העבודה ומרצ חייבות להצטייר כלוחמות למען טוהר המידות. ואשר לקדימה, זו שזקוקה לדרעי שיעביר לראשה את כתר השלטון – מחד-גיסא, אותן אליטות שתקפו את דרעי ב-1999 מציגות אותו היום כצח כשלג, שכן סוס טרויאני אמור להיות סוס לבן; סוס שדבק בו כתם לאו-דווקא הולם את התפקיד. מאידך-גיסא, קדימה, שבלשון המעטה אינה נקייה (והרשימה אינה מסתכמת בהירשזון ובאולמרט), אינה יכולה להרשות לעצמה להתנגד להצעה בריש גלי.
בשלהי הקדנציה הקצרה של
אהוד ברק בראשות הממשלה, נכחתי באירוע של שס באצטדיון יד-אליהו בתל אביב. בדרכי חזרה לירושלים לקחתי טרמפ פעיל שס. קשרנו שיחה שהתגלגלה כמובן אל הסכמי אוסלו. "שס לא ישבה בממשלת רבין ולא הייתה שותפה להסכם", קבע הבחור בביטחון מוחלט. מצאתי את עצמו אובדת עצות. "מה זאת אומרת", מלמלתי, "כולם יודעים שישבה בממשלה. זו בכלל לא שאלה. מה זאת אומרת איך אני יודעת? כולם יודעים. זה היה כתוב בכל העיתונים". הטרמפיסט השיב, "מאז שחזרתי בתשובה, אני לא קורא עיתונים".
אריה דרעי חוזר למערכת הפוליטית כסוס טרויאני של השמאל, והכוחות שהוכנסו אל כרסו אפילו לא דואגים להקפיד על הסוואה הולמת. הבטן של הסוס פרומה, ושריונם וכידוניהם של החיילים נצפים היטב ואף צצים החוצה. לבוחרים הפוטנציאליים של המפלגה שיקים זה לא כל כך מזיז. הם לבטח אינם זוכרים מה נכתב בעיתונים, לא בתקופת אוסלו ולא כשדרעי הורשע ונשלח למעשיהו. בלי קשר לשאלה אם חזרו או לא חזרו בתשובה.