עם תום מלחמת העצמאות, ולאחר שפרסם את הפואמה השניה שלו, 'פרידה מהדרום', 1949, ניגש אבא קובנר לכתיבת רומן על המלחמה. הייתה זו הפעם הראשונה אבל גם האחרונה בחיי היצירה שלו, שניסה כוחו בכתיבת פרוזה רומניסטית, ברומן 'פנים אל פנים' שאמור היה לצאת בשלושה ספרים. הוא לא סיים את הטרילוגיה שחשב לכתוב, ועל-אף ההצלחה הראשונית הגדולה של הספר הראשון, 'שעת האפס', 1953, נגמרה התקופה הרומניסטית בחייו בתחושת אכזבה.
הוא לא שב יותר לכתיבת סיפורת רומניסטית. הספר השני, 'הצומת', 1955, כבר לא זכה לאותה ההצלחה כמו הראשון, ומשקלם של דברי הביקורת על כתיבתו הלך וגבר. אין ספק שבין שאר סיבות שהביאוהו להשמדת כתב היד של הספר השלישי, שמור לביקורת הלא אוהדת מקום חשוב. להשלמת התמונה ראו בבקשה את הקטעים הנוגעים לעניין בספרה המצוין של דינה פורת, 'מעבר לגשמי, פרשת חייו של אבא קובנר', עם עובד ויד ושם, 2000. וכן ראו מסתי 'הכרך שנשרף', שנדפסה לראשונה כאן, ב'
עיתון 77,' 1999. וכונסה לאחרונה בספרי 'קריאה מאוחרת', גוונים, 2008.
מכתבים לא ידועים אלה, המתפרסמים כאן לראשונה, עוסקים בצד המעשי של הטיפול בספרי 'פנים אל פנים', ששלח אבא קובנר למנהלי ספרית פועלים, מאירים באור נוסף את הפרק הקצר שבו הקדיש את יצירתו לכתיבת רומן. יש לקרוא בהם בזהירות, על-פי המוסכמות של התקופה, ולא לפרשם על-פי הנהוג והמקובל היום.
מכתב ראשון
ללא תאריך
צבי שלום,
עם הגלופה לשער אירע לי דבר משונה: שלחתי בידי חבר אחד והלה שכח והביאה חזרה הביתה. בין כה-וכה איני שבע-רצון ממה שעשה פרופס לשער הפנימי, ואני מבקש להדפיס את השם ושם המחבר באותיות דפוס ודי...
אגב, סבור הייתי שאם הרישום לא הגיע לידכם עד כה תעשו על דעתכם את הדבר הנ"ל.צבי, הודע לי מתי אני יכול לקבל מספר ספרים ראשונים - הבטחתי ספר ל
אורי אבנרי מ'העולם הזה' בהקדם האפשרי. אם זה לא קשה לך, מסור לי בטלפון, כי אני רוצה לכוון את יום נסיעתי לת"א השבוע, לשעה שאוכל לקבל את הספר.
בברכה
אבא קובנר.
מדובר ב'פנים אל פנים', הספר הראשון 'שעת האפס', 1953. צבי רייז ז'ל - איש עין המפרץ ממנהלי ההוצאה. משה פרופס ז'ל - צייר ורשם, ידיד קרוב של קובנר מימי חטיבת גבעתי, שאף הלך אחריו לקיבוץ עין החורש בתום מלחמת העצמאות, התקבל לחברות ואף הקים משפחה וחי בקיבוץ כמה שנים. לימים התפרסם כצייר מעולה וכמורה מסור במכון אבני. בעיקר יצא שם לאיורי ההגדות שעשה, הן להגדה הקיבוצית של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, והן להגדה המסורתית, שיצאה לאור בהוצאת ש. זימזון.
הרישום הוא כנראה רישום הסקיצה שהכין משה פרופס לעטיפת הספר. ואמנם המהדורה הראשונה לא יצאה עם ציור עטיפה של משה פרופס. החבר ששכח - משפט זה מעיד על קשיי התקשורת של ראשית שנות החמישים, שהיו מסורבלים ולא סדירים אפילו במרחק קטן כמו מעין החורש לתל אביב.
אורי אבנרי - היה מלוחמי שועלי שמשון יחידת הסיור של חטיבת גבעתי וידיד מקורב אז לקובנר. הוא דאג לתת פרסום נרחב לכל ספריו מעל דפי העולם הזה, עד שיחסיהם הצטננו בשל מחלוקת פוליטית.
מכתב שני
ללא תאריך
צבי, שלום רב לך.
חליתי קצת ולפיכך אני מבקש ממך בדרך מכתב מה שלא הספקתי לסדר בהיותי בת"א לאחרונה: אני רוצה שתשלחו לי עוד 10 ספרים, 'פנים אל פנים', כי איני יכול להיחלץ מן המיצר. עד כמה שבדקתי ענין זה אצל מולי"ם אחרים מגיע לי הדבר ואינני מפריז בדרישתי.
אודה לך אם תסדר את משלוח הספרים בדאר הקרוב. אגב, מסור בבקשה לבוציאן (החבר = הסוכן שנסע עמי לכנס החטיבה) שדיבר עמי מפקד חטיבה 5 והוא יודיע לו מתי לבוא לקבל את הכסף. כמו-כן הוא הציע שיביאו לו כמה פלקטים בשביל חדרי האוכל של הגדודים, והם יארגנו הרשמה נוספת לקנייה מרוכזת.
עין החורש
בברכה
אבא קובנר
מדובר ב'פנים אל פנים', הספר הראשון 'שעת האפס', 1953. הספר השני, 'הצומת', נדפס כזכור רק בשנת 1955. צבי רייז ז'ל איש עין המפרץ. ממנהלי ההוצאה, מתבקש לסייע לקובנר להיחלץ מן המיצר - עותקים שהבטיח לידידים ולא היו תחת ידו. בוציאן? כנראה סוכן ההפצה של ההוצאה. החטיבה היא כמובן חטיבת גבעתי לשעבר שהוסבה לחטיבה 5.
במלאת חמש שנים למלחמת העצמאות, קיץ 1953, נערך כנס חגיגי של החטיבה וקובנר רצה לנצלו להפצת הספר. עד מותו הוא שמר לחטיבה "היה שמה גבעתי" כפי שניסח, יחס חם ומיוחד. פלקטים, הכוונה לכרזות.
מכתב שלישי
ללא תאריך
צבי שלום!
חפשתיך במשרד היום (הואיל והלילה אני נכנס לשמירה בקבוץ ולא אוכל לבוא שבוע ימים לת"א) ולבי מלא עליך. כלום הוגן הדבר שמ'על המשמר' עלי להודע על המהדורה השניה? לא יכולתם לכתוב לי שתי מלים בנדון? ואף עתה איני יודע אם מסרת לדפוס את המהדורה השניה או לא - ויש לי מה להגיד בעניין הוצאתה! אני מבקש ממך, איפוא, להתקשר עמי בטלפון מחר-מחרתיים, רצוי בין 12 ל-1, לאחר שאקום מן השמירה, כי מהקבוץ אליך קשה יותר לקבל קשר.
2). אי לזאת אני רוצה שתמסור הודעות בכל העיתונות - ולא ב'על המשמר' בלבד - שהספר אזל והמהדורה השניה עומדת להופיע. לא יתכן שאלי יגיעו מכתבים ששואלים מה עם הספר ואיפה אפשר לקבלו.
אני מכל מקום לא ראיתי - חוץ מ'על המשמר' באף עיתון הודעה מטעם ספרית הפועלים!. אני רוצה שתתפרסם הודעה: ב'דבר'; 'הארץ'; 'במחנה'; 'העולם הזה';'
מעריב'.
בברכת שנה טובה!
אבא קובנר
יום א'
צבי רייז, איש עין המפרץ. שוב על 'פנים אל פנים'. המכתב מוכיח עד כמה היה קובנר מסור לסידור העבודה בקיבוצו, ועשה באדיקות כל מה שהוטל עליו מטעמו. שמירות ותורנויות ללא תיאום עם הקריירה שלו כסופר. ובאילו קשיים הוא נתקל, בין השאר, בתקשורת עם מוציאי ספריו. והוא מתלונן, כמו במכתבים אחרים, על ההוצאה ומחדליה בעניין ההפצה והפרסום של ספריו.
מכתב רביעי
צבי שלום רב!
מההזמנה שקיבלתי אמש נודע לי שחטיבת גבעתי הקימת (היינו: חטיבה מספר 5) מארגנת כינוס החטיבה בחורשת חולדה ביום א', 30.7. אני מציע לכם להתקשר מיד עם המפקד -
עודד מסר - ולבדוק את האפשרות של מכירת הספר 'פנים אל פנים' באותו מעמד. לשם כך כדאי היה לפרסם תחילה מודעה (בהסכמתו כמובן), שבכינוס אפשר יהיה לרכוש את הספר בחתימת המחבר ושמעון אבידן.
כיצד להתקשר עם המפקד ודאי ידוע לך או לשייקה, ולא - בקשו דרך המרכזיה הצבאית את חטיבה 5 בטלפון. מבחינה טכנית אין הדבר קשה לביצוע: מכונית ספרית=הפועלים יכולה לשמש שם קיוסק נייד...אי לזאת הודיעוני בטלפון תשובתכם.
בברכה
אבא קובנר
25.7.53
צבי רייז מקיבוץ עין המפרץ, ממנהלי ההוצאה אז. הספר הוא הספר ראשון 'שעת האפס'. חטיבת גבעתי הקיימת - כלומר החטיבה המחודשת, מס' 5,שנשארה בצה"ל לאחר השינויים הגדולים שלאחר תום מלחמת העצמאות. עודד מסר, איש פלמ"ח, מפקד פלוגה ב'ליל הגשרים', קצין המבצעים של חטיבת הנגב, לימים המפקח על הבנקים. שמעון אבידן מקיבוץ עין השופט, איש המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח, הבריגדה, ומח"ט גבעתי בעת מלחמת העצמאות.
כדרכו לאורך כל חייו, ממש עד פטירתו, לא השאיר אבא קובנר שום תחום שלא התערב בו, תיכנן אותו ופיקח עליו. כולל כמובן תחום פרסום ספריו והפצתם. הירידה לפרטי הפרטים של הטיפול בספריו עשויה להתמיה רק את מי שלא הכיר אותו. מי שהיה קרוב אליו זוכר ויודע תכונה אופיינית זו שלו.
מכתב חמישי
מכתבו של עזריאל אוכמני אל אבא קובנר, מתאריך 6 בנובמבר, 1953.
לאבא קובנר
שלום!
איני יודע מה התקדמותך בעבודה. אך בינתיים קרב מועד פרסום הקאטאלוג לשנה החדשה(1954), ודרוש לי שם הספר! גם אם עדיין אינו עמך סופי - אנא העבר לי אותו ונפרסמו - ברור מתוך קשר לשם "פנים אל פנים". מכל מקום לא נראה לי פרסום בנוסח "כרך ב' של פנים אל פנים". ובכלל, תן סימן חיים.
בברכה
ע. אוכמני
מכתב זה של עזריאל אוכמני, מסוף שנת 1953, משלים את מכתביו של אבא קובנר אל ההוצאה. עזריאל אוכמני, מבקר ועורך, ממייסדי ההוצאה, ומקובעי המדיניות והטעם של ספרית פועלים במשך שנים רבות. שהיה גם משורר בסוף ימיו, איש קיבוץ עין שמר. במכתב מדובר בהכנות ליציאתו לאור של "הצומת", ספר שני של "פנים אל פנים", שיצא לבסוף רק בשנת 1955. הספר השלישי המיועד של הטרילוגיה לא נדפס מעולם כידוע. וראו על כך במסתי 'הכרך שנשרף', בספרי 'קריאה מאוחרת'.
מכתב שישי
נתן שלום,
מבקש אני ממך להודיעני במועד, שיצא הספר מהכריכיה, לפני שאתם מחלקים את הספרים לאנשי הגרטיס. אני רוצה לחתום על אלה מהם. אגב, 'פנים אל פנים' חלק א' פירסמוהו בשעתו במודעות נוסף לעתונים היומיים, גם באלו שבועונים כגון: 'העולם הזה'; 'במחנה'; 'דבר השבוע'; 'משא'. אל תשכח לעשות זאת גם הפעם, וככל שתוסיף יצא ההפסד בשכר.
בברכה
אבא קובנר
התאריך 1955, עם הופעת הספר השני של 'פנים אל פנים', 'הצומת'. ונתן הנזכר, כנראה נתן בדק ז'ל, מקיבוץ מענית. גרטיס - משלוח של עותקי החינם של הספרים החדשים לעיתונאים ומבקרים ועסקני המפלגה והקיבוץ הארצי הבכירים. אבל רוב ספרי החינם היו נשלחים ללא חתימות המחבר. קובנר מבקש כאן לכבד את מקורביו בחתימת ידו על הספרים.