קרן עדי הוקמה כדי להנציח את זיכרה של עדי אגמון שרצתה ללמוד פלמנקו. היא מקיימת ומארגנת פסטיבל פלמנקו בכל שנה ובו פעילויות רבות למבוגרים, לילדים, סדנאות, שעורים ועוד. כל זה היא עושה כדי לפתח את תחום הפלמנקו בארץ. כעת זו השנה ה-18 שהפסטיבל מתקיים. השנה בין השאר, אך במרכזו, מופיעה בפסטיבל להקת המחול מגרנדה "טאורו" של מנואל לינן רקדן וכוריאוגרף בן31. ראיתי אמש את הלהקה המורכבת מ-8 איש. יש לה טכניקה מעולה ולינן הינו רקדן בחסד, מבריק עם טמפרמנט מעולה, וירטואוז בריקודיו ורוקד בצורה דרמטית מרתקת ריקוד מדויק ומרשים. כאשר הוא רוקד לוקחים חלק בריקוד כל חלקי גופו. הכוריאוגרפיה שלו כוללת את כל הצורות האפשריות בריקוד הפלמנקו אם כי בסופו של דבר הצעדים נשארים אותם צעדים. המחולות שהוא רקד היו מגוונים וכללו ריקודים בקצב שונה,איטי, מהיר ביותר, במעגל, בהליכה, רקיעות במקום כיחיד ועם הלהקה. היה גם גיוון בלווי המוסיקלי - שירה של גבר, אשה, לווי במחיאות כפיים, גיטרות ועוד. הפלמנקו אינו ריקוד אלא סיגנון של ריקוד ספרדי הנרקד בטכניקה מיוחדת, שהתפתח בדרום ספרד ובאנדלוזיה במאה 17,18. יש בו השפעות של תרבויות של עמים אחרים ביניהם צוענים, ברברים, מוסלמים וגם יהודים. מקורו בעצם בשירת רועים בהרים. לפלמנקו כמה אלמנטים קבועים והם הגיטרה, מחיאות הכפיים הקצובות, קסטניאטות, רקיעות רגליים בקצבים שונים ושירה מיוחדת.המוזיקה שהושמעה הייתה כזו שנכנסה ישר אל הלב. להקתו של ליניאן נקראת "טאורו" שפירוש הוא שור. לדברי ליניאן יש לכך כמה סיבות. השור קרוב לשורשים של הפלמנקו, לאדמה ולטבע ובנוסף הוא - ליניאן עצמו נולד במזל שור. קשה לרקוד פלמנקו. זאת עבודה קשה מלאת זיעה בלתי פוסקת, תנועות מלאות כח, אצילות, דרמטיות ונוקשות וליניאן רקד בדיוק כך. כל אחד מהריקודים שראינו הביא איתו מצב רוח שונה וצורה שונה של ריקוד בקצב שונה. ראינו ריקודים מלאי שמחה ואחרים מלאי צער, סבל, דרמטיות. חלקם היו מלאי מתח,חדים ביותר בביצוע והביעו נכונה את אופיו של הריקוד. הביצוע של כל המבצעים בכל הריקודים היה נהדר כאשר ליניאן היה המעולה והמרשים ביותר. הוא היה מרגש כאשר רקד.אפשר היה לראות בריקודו את מצב רוחו ואת רגשותיו. ליניאן אומר שהוא מביע את עצמו בצורה ריאליסטית ומובנת דרך הפלמנקו. בכוריאוגרפיות שלו שראינו הוא מחדש מבלי לחרוג מהמוסכמות והמקובל בסגנון הפלמנקו. אין בריקודים שראינו תוכן, סיפור או עלילה. ראינו ריקוד הנרקד בין רצועות אלסטיות המתוחות מהתקרה לרצפה, ריקוד הנראות בו רק צלליות ועוד רבים אחרים. ראינו ושמענו גם ריקוד שיצר במיוחד לעירו גרנדה בהשתמשו בסונטה "האהבה רדומה" מאת לורקה המתחילה כך "כמה אני אליך נכסף, את, לעולם לא מבינה כי את נמה לך בתוכי, ואת רדומה". לראות או לא לראות: חוויה מקסימה לאוהבי הפלמנקו.