במכתב שנשלח לשר לביטחון פנים, למפכ"ל המשטרה ולמפקד מחוז ש"י, הם מפרטים את שלל הממצאים שדורשים לדבריהם המשך חקירה של המקרה. עו"ד שמעון לנקרי, אחיה של האלמנה ברוריה טלבי, קיבל על עצמו לנהל את הפן הציבורי של הדרישה לחקירה. "הטענה הבסיסית שלנו היא שהזירה הזאת ממש זועקת לשמים. לא יכול להיות שתוך רבע שעה או עשרים דקות המשטרה מחליטה שמה שקרה כאן הוא שאדם נטל את חייו. להחליט כך במהירות כזו אפשר רק במקרה שבו אדם השאיר מכתב התאבדות או ירה לעצמו כדור אחד בפה. זה ממש לא המקרה כאן", אמר לנקרי ל'מקור ראשון'.
לדרישת המשפחה לחקירה מחדש נוספו בימים האחרונים בקשותיהם של ראש מועצת שומרון גרשון מסיקה ושל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.
"על-פי המשטרה", אומר לנקרי, "מדובר באדם שעצר את רכבו, יצא מהרכב המונע, ירה ירייה אחת באזור הכביש, עוד 3-2 יריות בזירה (בצד הכביש), אחר כך דרך את האקדח וגרם לפליטת כדור, קיפל את משקפיו והניח אותם בצד, ירה ירייה בראשו מימין בעמידה, נפל על פניו בצד ימין ונחבל קשות בצד זה של הפנים ובברך, סיבך את הרגליים זו בזו, הצליח להניח את שתי ידיו מתחת לגוף, כולל היד הימנית שירתה, והצליח גם להעביר את האקדח לצד שמאל של הראש. זה אבסורד. פשוט אבסורד".
בני המשפחה טרם קיבלו תגובה רשמית למכתב, אולם ל'מקור ראשון' נודע שעל-אף שהמשטרה עדיין דבקה בגרסה הרשמית של מעשה אובדני, בני המשפחה זומנו לפגישת עידכון במשטרת אריאל בנוגע לחקירה.
העובדות הידועות ומקובלות על כולם, הן אלו: ביום רביעי לפני שלושה שבועות יצא הרב משה טלבי, בן 54, נשוי, אב לשבעה וסב לארבעה, מביתו בחספין שברמת הגולן. הוא נסע יחד עם בנו, וזה ירד באריאל בשעה 11:56 בדרך ללימודיו ביישוב עטרת. הוא סיכם עם אביו שיאסוף אותו בשעות הערב, לאחר שהבן יסיים ללמוד. לדברי בני המשפחה הבן זוכר נסיעה עליזה, שבמהלכה התבדח עם אביו ושוחח עמו כהרגלו.
טלבי אמר לבנו שבכוונתו להפתיע בביקור את בתו המתגוררת ביישוב רבבה, שילדה תינוקת כמה שבועות קודם לכן. ואכן, טלבי המשיך בנסיעה בדרך הלא-ארוכה מאריאל לרבבה, והגיע עד הפנייה מהכביש לכיוון היישוב.
בשעה 12:23 בצהריים נמצאה גופתו במרחק של כמאה מטרים מעמדת הש"ג של היישוב, במקום שאינו נראה מהעמדה, שרועה על הקרקע בסמוך לרכב. רכבו של טלבי נותר בסמוך, חונה עם גלגל על המדרכה, המנוע פועל והאורות דולקים.
עו"ד לנקרי מוסיף ומתאר: "עובר אורח שנסע על הציר הבחין בגופה הירויה. למזלנו הרב הוא צילם אותה. התמונה הזאת מאוד משמעותית. משטרת שומרון הגיעה לשטח ותוך זמן קצר החליטה והוציאה הודעה לתקשורת שמדובר בהתאבדות. המחסומים שהוצבו לאחר הידיעה על מציאת הגופה הוסרו, ולא בוצע כל מרדף. המשטרה ננעלה בקונספציה".
"בתמונה רואים את גופתו של גיסי שכובה על הפנים כשידיו נמצאות מתחת לגופו, מתחת לבטנו. האקדח מונח מצד שמאל, ואילו גיסי נורה מצד ימין במרחק של כשני סנטימטרים מהאוזן. אני רוצה לציין שעוד לפני ההלוויה שכרנו את שירותיו של הפתולוג הפרטי ד"ר חן קוגל. הוא בדק את הגופה, וגם הוא העלה תמיהות רבות. הוא התייעץ עם מומחה לבליסטיקה, ואמר שקשה להבין איך האקדח הגיע לצד שמאל כשהירי היה מימין. לפי הפתולוג, משה נחבט קשות בפנים, בארובת העין, ויש באזור הפנים גם סימנים שמעידים על גרירה. על-פי הידוע לנו, לא נמצא על כף היד מספיק אבק שריפה, בכמות המתאימה למספר התרמילים שהיו בזירה.
"לא ייתכן שמי שיורה בעצמו נופל על ידיו, כי בדרך כלל היד היורה נותרת שמוטה מחוץ לגוף. בנוסף, נאמר לנו שבדרך כלל מתאבדים אינם עושים זאת בעמידה. מעשה אובדני נעשה בדרך כלל בישיבה או בשכיבה, שכן יש לאנשים, גם למתאבדים, פחד אינסטינקטיבי מהנפילה".