בסוף מרס 2011 המשטר בעזה ירה לעבר הנגב המערבי יותר מ-200 מתקפות טילים. במקביל, ארגון CAMERA הזמין אותי להרצות בקמפוסים בצפון אמריקה מתוקף תפקידי כמנהל מרכז התקשורת של שדרות ויישובי הנגב המערבי, במטרה להסביר את מהותה של הלוחמה המתמשכת בשדרות ובסביבתה.
זהו סבב ההרצאות השישי שלי ועד כה הרציתי בפני יותר ממאה קמפוסים ברחבי ארה"ב, קנדה, אנגליה, נורבגיה, דרום אפריקה ואוסטרליה. אך זוהי הפעם הראשונה בה נחשפתי לנוכחות ארגון 'J Street' בקמפוסים ולפופולריות הרבה לה הוא זוכה בקרב הסטודנטים היהודיים ולניסיונותיו למזער ולשלול את הלגיטימציה לקיומה של ישראל, תוך קבלת עזרה מארגונים אנטי-ישראלים נוספים ברחבי הקמפוסים.
לדוגמה, Sderot Media Center (מרכז תקשורת חברתית שדרות) מקפיד תמיד לבחון את הסכסוך המתמשך נגד ישראל בהקשר של תוכן דבריה ומעשיה של ההנהגה הפלשתינית והתוכן הלימודי הנלמד במחנות אונר"א בעזה. בכל שלב, חלק גדול ומהותי מהתוכן הלימודי במחנות שולל את זכותה של ישראל להתקיים. במקום להתייחס לבעיה הגדולה הזאת, 'J Street' מנהל מסע תעמולה ברחבי הקמפוסים, כדי למנוע ולחבל בניסיונותיו של הקונגרס האמריקני לגנות את צורת החינוך הזו שמבטיחה שלעולם לא יהיה פתרון שלום לסכסוך.
נדמה כי ארגון 'J Street' אינו מאמין כי תוכן הלימוד של הרשות הפלשתינית (שלא לדבר על חמאס) במחנות אונר"א, שבהם כל ילד פלשתיני לומד שכל האזורים בנגב המערבי הם שטחים כבושים, ולכן יש לתקוף את התושבים היושבים בהם - הוא בעייתי. ילדים פלשתינים לומדים ששמה של שדרות הוא נאג'יד, של אשקלון מאג'דל ושבאר שבע היא 'באר א-סיבא' - שמותיהם של הכפרים שישבו באזורים אלו לפני שהליגה הערבית פלשה לשטחה של מדינת ישראל הצעירה בשנת 1948. זהו עיוות היסטורי ולא מדויק שאותו הילדים הפלשתינים לומדים, וארגון 'J Street' רוצה שימשיך.