שנת 2010 הסתיימה עם נתונים מרשימים ששמחו את משרד התיירות: עם הכנסות הנאמדות בכ-4.4 מיליארד דולרים (לעומת 3.3 מיליארד דולרים ב-2009 - על-פי נתוני 'התאחדות המלונות בישראל') נרשמה השנה האחרונה כאחת השנים הטובות ביותר שידע שוק התיירות הישראלי. כולנו יודעים את הפוטנציאל שטמון בענף התיירות הישראלי, ורואים בו מנוע צמיחה מרכזי של המשק, ולכן חשוב לבדוק את הסיבות שהקפיצו את מדדי התיירות בשנה האחרונה - כנתיב השקעה רווחי ועולה למשק הישראלי.
ענף חדש בתיירות
כשאנחנו בוחנים את הנתונים הללו חשוב לשים לב למקום האדיר שתופסת התיירות הנלווית לכנסים, ועידות, ירידים לתערוכות בינלאומיות. מפתיע כי קברניטי המדינה, ובמיוחד מהעומדים בראש משרד התיירות, ממשיכים להתעלם מאחד ממנועי הצמיחה החזקים והאיכותיים ביותר של שוק התיירות הישראלי, התופס מקום נכבד וזוכה לעידוד מרשים בכל משרדי התיירות ברחבי העולם. עם קצת תשומת לב לנתח השוק הזה המתפתח, והשקעה לא גדולה במיתקנים הולמים ומערכת תומכת, ישראל יכולה להגדיל דרמטית את הכנסות המדינה מהתיירות - תוך זמן קצר יחסית לענפי תיירות נוספים.
בעולם רואים בענף כבר חלק אינטגראלי מענפיי התיירות השונים, ובמדינות אירופאיות, דוגמת גרמניה, צרפת ואיטליה, תיירות הכנסים והוועידות הבינלאומיות הפכה בסיס לתחרות עזה בין המדינות - בהתבסס על הנתונים הרווחיים המרשימים, שכוללים תיירות איכותית המכניסה את התמורה הגבוהה ביותר על שכירת חדרי מלון ושירותי תיירות נלווים, בהשוואה לתיירות רגילה.
כמי שעומד בראש חברה המארגנת כנסים ועידות ותערוכות בינלאומיות בנושאי חקלאות וקלינטק בגני התערוכה בתל אביב כבר מעל שני עשורים, אני יכול להעיד ממקור ראשון על הנתונים בשטח. אין תיירות טובה ומשתלמת יותר לענף התיירות בישראל מאורחי הכנסים והתערוכות הבינלאומיים. בניגוד לתיירות הרגילה שמחייבת 'מבצעים' והוזלות כדי למשוך את מאסות המבקרים, הרי שתיירות הכנסים היא תיירות 'שבויה' של אנשי עסקים שמגיעים להשתתף בתערוכות ומשלמים מחיר מלא על החדרים והשירותים הנלווים. הם משאירים אחריהם הרבה יותר כסף בקופות של נותני השירות הישראלים מאשר חבריהם התיירים הרגילים. על כך ישמחו להעיד מנהלי בתי המלון בתל אביב, מנהלי חברות להשכרת הרכב ובעלי המסעדות בעיר. כל תערוכה בינלאומית גורמת להעלאת מחירי החדרים במלונות תל אביב ומגבירה את התעסוקה בענפים הנלווים לתיירות - וככל שהתערוכה גדולה ומושכת יותר תיירים כך כולנו מרוויחים יותר.
מקדמים את התעשיה
ערך נוסף הטמון בתיירות הכנסים והתערוכות מתגלם בהזדמנויות והפיתוח העסקי של התעשיה בישראלי. זה לא סוד כי התערוכות הבינלאומיות הינן מנוף אדיר לקידום התעשיה המקומית, וסוללים בפני יזמים, משקיעים וחברות ישראליות מסלול ישיר לרקימת שיתופי פעולה, סגירת עסקות עם פרטנרים מחו'ל ויצירת נטוורקינג בינלאומי. בנוסף לכך, לא מעט חברות מקומיות מתפרנסות מעצם קיום התערוכות, כאשר מלבד מארגני האירוע זוכים להשתתף בפרויקט גם חברות עיצוב, הפקה, בתי דפס, יחסי ציבור ועוד. לכך יש להוסיף את הכמות הנכבדה של עיתונאים ואנשי תקשורת הבאים לסקר את התערוכות, ומאפשרים לקהל ברחבי העולם לגלות פן חדש של ישראל, שהוא שונה מהתמונה הפוליטית והמציאות הביטחונית בשטח, ומציג אותנו באור חיובי בתחומי הפיתוח, היוזמה והתעשיה. לא בכל יום אנו זוכים להיכנס לחדשות ולקבל סיקור תקשורתי בתחומים אלו, ואת השירות שעושים הכנסים והתערוכות לתדמית הישראלית בעולם לא ניתן לאמוד במחיר.
הגיע הזמן להרים את הכפפה
מדהים לגלות כי בארץ מתרכז ענף התערוכות והכנסים בעיקר בעיר תל אביב, שהקימה בתחומה מרכז קונגרסים ברמה בינלאומית שנותן מענה הולם לצרכי התעשיה הזאת. זה הזמן לעודד את ראשי העיריות הנוספות בארץ להרים את הכפפה, ולאפשר ליוזמי התערוכות והירידים לנצל את הרבגוניות של הארץ כדי לקדם תיירות גם בצפון ובדרום. במדינות אירופאיות שונות אנו רואים מרכזי כנסים וועידות בכל עיר גדולה. כך למשל בגרמניה, מציעים מתקני אירוח לכנסים בינלאומיים ב-15 ערים שונות, כולל נירנברג, אסן, קלן, פרנקפורט, ברלין, מינכן ועוד. אם נסתכל על התמונה השלמה, אין סיבה שבישראל לא יוקמו לפחות עוד שני מתקנים ברמה בינלאומית.
אסיים את המאמר בקריאה אישית לאוצר, להחיל את חוק עידוד השקעות ההון על מארגני תערוכות בינלאומיות או על מי שישקיעו במרכזי קונגרסים איכותיים שכאלה. השקעה מסוג זה תניב צמיחה כלכלית חזקה ומהירה, תיצור אלפי מקומות תעסוקה חדשים ותעלה בצורה שוטפת את ההכנסות של מטבע זר למשק הישראלי. הגיע העת שראשי ערים יעדיפו הקמת מרכזי קונגרסים בינלאומיים על פני עוד קניון חדש (שוק שכבר סובל מרבייה ומצטמצם בעקבות התחרות העזה), וייהנו מהכנסות רבות למוקדי התיירות בעיר, יצירת מקומות עבודה חדשים וכמובן: בנייה של תדמית בינלאומית חיובית לעיר המארחת.