|
|
|
|
|
|
| את כינוס הלשכה היה צריך להמציא רק כדי לשמוע את חסאן ג'ברין, המנכ"ל והמייסד של ארגון עדאלה. הפסוק "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" מקבל אצל ג'ברין משמעות חדשה. מה שמדהים בעורך הדין המתוחכם והרטורי הזה הוא הכישרון שלו להלביש את האג'נדה הלאומנית-ערבית בשפה של תקינות פוליטית שאי-אפשר להתנגד לה | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| את תפקיד הקדושה המעונה לקחה השנה דורית ביניש. בנאום נרגש ומכמיר לב התאוננה כבוד הנשיאה על הפגיעה המתמשכת במעמדו של בית המשפט העליון. ביניש לא מבינה מדוע סוגיית הפרדת הרשויות ושיטת בחירת השופטים נמצאת על סדר היום הציבורי ("אין הצדקה לפתוח את הדברים האלה פעם אחר פעם"). היא לא מצליחה להסביר לעצמה מדוע בג"ץ חשוף בכלל לביקורת ("תופעה זו מהווה חתירה תחת אושיות השיטה שלנו שעד כה הוכיחה את עצמה. עם הצלחה אין להתווכח"). ולא, היא לא חושבת שבית המשפט אמור לייצג את הגיוון של החברה הישראלית ("בית המשפט אינו גוף ייצוגי, ואסור שיבטא כתמונת ראי את הרכב הכנסת והממשלה") | |
|
|
|