באופן כללי קיימים שני סוגי תרופות:
1. תרופות שמטרתן מניעת התקפים;
2. תרופות המרחיבות את דרכי הנשימה החסומות בזמן התקף.
לכל ילד יש להקפיד על בחירת התרופות המתאימות (בהתאם לגיל החולה) ואת הצורה / הגישה הטובה ביותר שתגרום לחדירת התרופה בצורה היעילה ביותר לדרכי הנשימה.
בילדים מתחת לגיל 4 שנים מומלץ להשתמש במשאפים מסוג: Pressurized metered dose inhalers) pMDIs) + תא (Spacer) או מכשיר אינהלציה חשמלי עם מסכה.
בילדים מעל גיל 6 שנים מומלץ להשתמש ב-pMDIs ישירות מהפיה או Dry powder Inhalers) DPIs) או מכשיר אינהלציה. בחולים עם התקף חריף מומלץ להשתמש ב-pMDI עם Spacer או מכשיר אינהלציה.
טיפול תרופתי מונע התקף
חולה הסובל מהתקפים אסמתיים תכופים, זקוק לקבלת טיפול קבוע למניעת ההתקפים. הטיפולים העיקריים המשמשים כיום הינם:
1. סטרואידים בשאיפה - Inhaled corticosteroids) ICS) (בודיקורט, פליקסוטייד). הם התכשירים האנטי-דלקתיים היעילים ביותר כטיפול מונע לתקופות ארוכות. טיפול זה מקטין / מונע את התהליך הדלקתי ואת תגובתיות היתר של דרכי האוויר. בהתקפים קשים ו / או ממושכים, יהיה צורך בשימוש בסטרואידים באופן סיסטמי כגון סירופים או טבליות או זריקות למספר ימים. תופעות לוואי נדירות מאוד ותלויות במינון. מינונים גבוהים יכולים לגרום לעיכוב קל בגדילה בממוצע של 1 ס"מ בילדים. יש לציין, שהגובה הצפוי הסופי במבוגר לא אמור להיות מושפע. יש לשטוף את הפה לאחר שימוש בסטרואידים בשאיפה כדי למנוע פטרת הפה.
2. נוגדי לאויקוטריאנים: (Singulair) מקומו של הסינגולר בטיפול המניעתי באסתמה הוא לא לגמרי מוחלט. במקרים רבים הוכח כיעיל כטיפול נוסף לסטרואידים בשאיפה. באסתמה קלה מתמשכת טיפול ממושך 3-1 חודשים יכול גם להינתן לבד כטיפול מונע. לא ידועות תופעות לוואי מיוחדות לסינגולר אך הנתונים עדיין מוגבלים. הטיפול אושר מגיל שנה ואילך.
3. מרחיבי סימפונות ארוכי טווח - (LABA) Long acting β2 - agonist - ניתן לטיפול אך ורק כתוסף לטיפול אנטי דלקתי. שילוב עם סטרואידים בשאיפה יעיל יותר מאשר לעלות מינון סטרואידים. השימוש יעשה בצורה מושכלת וזהירה.
טיפול תרופתי והקלה בהתקף חריף - הטיפולים העיקריים המשמשים כיום הינם:
1. מרחיבי סימפונות קצרי טווח - Short acting β2 agonists (SABA) - (ונטולין, טרבולין, בריקלין). אלו התרופות היעילות ביותר בהתקף חריף. התרופות מרחיבות דרכי אוויר ולכן מקלות במהירות על ההתקף. קצב לב מואץ, רעד בשרירים, כאבי ראש, הפרעות במלחי הדם הינן תופעות לוואי שיכולות להופיע לאחר השימוש בתרופה.
2. טיפול אנטיכולינרגי - (Antiicholinergics (Aurovent - משמש בדרך-כלל כתוספת למרחיבי הסימפונות קצרי הטווח האחרים (β2 agonists). זמן התחלת הפעולה איטי יותר מאשר β2 agonist. יובש בפה וטעם רע הינן תופעות הלוואי.