ברור שהמפתח להבנת האתר נמצא בסמליות של צורתו. זרטל וצוותו עסקו בפענוח התעלומה זמן רב, עד שמצאו את הכיוון האפשרי מאוד להסבר. הם פנו למצרים, המקום שממנו הגיעו, לפי המקרא, השבטים הישראלים. הספרות המצרית הקדומה עשירה בסמלי שלטון בצורת כף רגל או סנדל, שבאמצעותם דורך המלך המצרי על נתיניו או אויביו ובכך שולט בהם. הביטוי הקדום מאוד - "היות לרגליו" של מישהו, פירושו בעלות עליו. כבר החל מ'כתבי הפירמידות' (האלף השלישי לפני הספירה) מקבל המונח משמעות פוליטית ושלטונית.
קברו של תות ענח'-אמון מהמאה ה-14 לפנה"ס סיפק ממצאים רבים. בין השאר אפשר לראות את סנדלי המלך, שעל חלקם הפנימי צוירו שבויים בני עמים שונים ביחד עם "תשע הקשתות", המסמנות את הארצות הזרות. כשהמלך צעד עם סנדליו, הוא דרך על אויביו ועל הארצות הזרות ובכך ביטא את שלטונו עליהם. ציורים דומים נמצאים גם על הדום הרגליים של השליט המצרי. בתרבויות רבות נוספות שימשה כף הרגל הן סמל לקיום האנושי (העקבות הן הסימן היחיד שהאדם משאיר אחריו, ולכן הן ביטוי ל"אני" שלו), והן סמל לרגלי האלוהות.
כמו רעיונות נוספים, נראה שהשבטים הישראלים אימצו את רעיון כף הרגל ושכללו אותו. בתנ"ך יש לכף הרגל משמעות רבה. אפשר לחלק אותה לארבע קבוצות עיקריות: בעלות על טריטוריה (למשל: "כל מקום אשר
תדרוך כף רגלכם בו - לכם יהיה, מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם". דברים י"א); קשר בין העם לארץ-ישראל באמצעות כף הרגל (למשל: "ולא
אוסיף להניד רגל ישראל מעל האדמה אשר נתתי לאבותם...". מלכים ב', כ"א); הכנעת האויבים על-ידי כף הרגל (למשל: "אתה ידעת את דוד אבי, כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלהיו, מפני המלחמה אשר סבבוהו, עד תת ה' אותם
תחת כפות רגליו". מלכים א', ה'); דימוי המקדש לכף רגליו של האל ("כה אמר ה',
השמים כִּסאי והארץ הדום רגלַי, אי זה בית אשר תבנו לי, ואי-זה מקום מנוחתי". ישעיהו ס"ו).
הקבוצה הרביעית היא החשובה ביותר, שכן היא מסבירה מדוע בחרו בכף הרגל כסמל לאומי דתי - משם שזו כף רגלו של האל, דהיינו, נוכחותו של האלהים על הארץ. השבטים הישראלים חוצים את הירדן ומתחילים להתנחל בכנען, וכף הרגל מבטאת את בעלותם על הטריטוריה החדשה וניצחונם על אויביהם - הסמל הזה נלקח ישירות מהעולם הרוחני המצרי, אך במקור המקראי הוא מתפתח ומשנה את צורתו. במצרים סימן מדרך הרגל בעלות ושליטה בלבד, ואילו במקרא הישראלי מקבלת הבעלות ערך אלוהי מקודש - נוכחות האל בעולם באמצעות הנחת כפות רגליו על הארץ היא זו המחברת בין העם לארצו.