חלפו שנתיים, וסער הוכיח יכולת ללכת על ביצים כשבידיו מגש עמוס מטלות. לעבור בשלום את שדה המוקשים של ארגוני המורים ואף להשיג מהאוצר הגדלה של תקציב משרדו. אנחנו נפגשים בלשכתו בתל אביב יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, ללא שביתה באופק.
איך אתה מצליח להתחיל שנה שלישית כשר החינוך ללא איומים בשביתה?
"הצלחתי ליצור מערכת יחסי עבודה טובים עם שני ארגוני המורים, עם השלטון המקומי שהוא השותף שלנו להפעלת המערכת, ועם גורמים אחרים כמו למשל משרד האוצר".
בשנה שעברה העניין הוכרע בדקה התשעים. יו"ר ארגון המורים הנצחי רן ארז ביקש להשבית את התיכונים. ב-31 באוגוסט קבע בית הדין לעבודה כי על הצדדים להידבר, אך שנת הלימודים תיפתח במועדה. במהלך המו"מ יזם סער את הרפורמה הקרויה 'עוז לתמורה', שתמציתה כידוע היא הגדלת שבוע העבודה של המורים מ-24 שעות ל-40, והעלאת המשכורת ב-51 אחוזים. השנה יחל יישום הרפורמה ב-50 בתי ספר תיכוניים. בבתי ספר אחרים תחל הרפורמה בפעימות של 5-6 שעות מדי שנה.
הרפורמה מיושמת השנה רק בבתי ספר שבהם לפחות 75 אחוזים מהמורים הביעו נכונות לשינוי. בשנה הבאה ישולבו כולם. המשמעות המעשית - מורה שהרוויחה עד עתה 6,000 שקלים בחודש תרוויח במסלול החדש 9,000. זו שהשתכרה 10,000 תשתכר 15,000. המטרה היא הוראה פחות פרונטלית ויותר פרטנית, בהתמקדות בצורכיהם של התלמידים. הכיוון של סער הוא לקדם מצטיינים, פלח שלאורך שנים לא זכה להשקעה משום שלא היווה בעיה. המערכת למחוננים הורחבה. בשנה שעברה, בין היתר, נפתח בית ספר למחוננים בגוש עציון. סער מקפיד לציין שהוא "דואג גם לחלשים". השקעה בחלשים היא בגדר של פוליטיקלי קורקט, אבל ברור שבלי לטפח מצטיינים תדמה מערכת החינוך לכלב שרודף אחר הזנב שלו במקום לזנק קדימה.
כשלימור לבנת ניסתה להכניס תכנים ערכיים לתוכניות הלימודים זה לא עבר חלק. אתה נתקל בפחות קשיים?
"כל המהלכים שהובלתי בצד הערכי זכו לתמיכה רחבה מאוד".
באמת? גם הסיורים למערת המכפלה?
"התלוויתי בקיץ לטיול של תלמידי תיכון מבית-שמש. 95 אחוזים מההורים חתמו על הסכמתם שהתלמידים יצאו לסיור. אני לא אוהב לתת לעצמי צל"שים, אבל נכון גם לומר שיש דברים שהשתנו בחברה הישראלית. היום הורים רבים מרגישים שהם לא יכולים להעביר לילדיהם מסרים בסיסיים בציונות וביהדות מבחינת ידע, ויש להם ציפיות ממערכת החינוך".
הם לא יכולים כי לדור ההורים הנוכחי שלמד בבתי ספר חילוניים חסר ידע בציונות וביהדות?
"אנחנו קוראים לבתי ספר אלה החינוך הממלכתי", הוא מתקן. "התשובה היא כן, אבל לא רק זה. חל שינוי באווירה במדינה. התנועה הציונית קמה תוך התנגדות של הממסד הרבני ולכן היו גורמים בתוך התנועה הציונית שהתנגדו לכניסת הנושא הדתי למערכת החינוך. היום גם הגישה של המפלגות החרדיות אחרת. אין יותר רטוריקה של התנגדות ל'דחיקת הקץ'. לכן גם האנטי לנושא היהודי ירד. פעם זה נתפש ככפייה דתית, היום יש כמיהה בציבור שהנוער ידע יותר ויטפח את זהותו היהודית".
והציונית?
"גם וגם. לכן הרחבנו את לימודי המורשת ותרבות ישראל לכיתות ה'-ח', שעתיים בכל שבוע. אני מדבר על בתי ספר ממלכתיים. לממ"ד יש מספיק שעות של מורשת ותרבות ישראל גם כך".
ובתי הספר הממלכתיים רוצים בכך?
"אני חושב שכן. יש כמובן גורמים שתוקפים, אבל רן ארז סיפר לי שארגונו ערך משאל באתר האינטרנט בקרב המורים. אין להם נטייה ימינה, אבל 72 אחוזים תמכו בסיורים במערת המכפלה".
על נושא הביקורים במערת המכפלה חטף סער לא מעט ביקורת משמאל, אך לא רק עליו. יוזמתו שלפיה תלמידי כיתות י"א-י"ב יאמצו אנדרטאות וקברים של חללי צה"ל הוצגה כ"פולחן המוות". גם הנחייתו לשיר את ההמנון הלאומי בגני ילדים עוררה התנגדות.
"קיבלתי מכתב מאחת העמותות שטוענת כי הנפת הדגל ושירת ההמנון באות לשרת צד פוליטי מסוים", אומר סער, "אך זה משקף קבוצה מצומצמת מאוד. גם הציבור שנמצא משמאל למרכז מזדהה ברובו המכריע עם הסמלים הלאומיים. משהו השתנה במדינה. תקפו את שלי יחימוביץ' על שהגנה על סיורי התלמידים במערת המכפלה, אבל היא חשה את הציבור".