אבחון וטיפול בילדי אצבעות החמאה

• הוא מרבה בתנועה, גם במצבים שאינם מתאימים: נע בכיסא, מטופף ברגליו, מתנדנד במקומו;

• הוא מרבה ללעוס חפצים - בגדים, שיער, עפרונות;

• לעיתים קרובות הוא מועך חפצים או נוגע בהם בחוזקה;

• בכתיבה - הוא מפעיל לחץ רב על העפרון, 'חורט' דרך הדפים, לעיתים עד כדי כך שהנייר נקרע; פעמים אחרות אחיזתו בעפרון רפויה והצורות או האותיות שהוא מצייר, הן גדולות ולא מדויקות;

• הוא מרבה לגעת בחפצים, קירות ואנשים סביבו. נראה כי אינו מודע ל'מרחב האישי' של אנשים אחרים ולעיתים קרובות 'פולש' אליו;

• הוא מתקשה בחיקוי תנועות או מנחים;

• שווי המשקל שלו לקוי: הוא מרבה ליפול, מתקשה לעמוד על רגל אחת או לקפוץ;

• הוא מתקשה בביצוע מטלות כגון: רכיבה על אופניים, שריכת שרוכי הנעליים, כדרור, טיפוס, עלייה בסולם, גלישה במגלשה, זריקת כדור לסל או ביצוע מטלות של מוטוריקה עדינה כמו השחלת חרוזים, גזירה, והדבקה;

• דברים נופלים מידיו לעיתים קרובות או נהרסים, משום שהוא נוגע בהם בכוח רב מדי או מפיל אותם.

כל אלו מפריעים מאוד לתפקודו של הילד בבית ובמסגרת החינוכית. הסביבה, שאינה מודעת לקושי, והילד, שאינו מסוגל להסביר אותו במילים, נמצאים ב'מאבקים' ומהר מאוד מצטברים מתח וכעסים, יחד עם תחושת חוסר ביטחון של הילד, ה'זוכה' להערות כל הזמן ומתויג כ'מסורבל' או 'נזק'.

אם אתם חוששים שלילדכם יש ליקוי במערכת הפרופרציפטיבית, מומלץ לפנות למרפאה בעיסוק המתמחה בתחום הוויסות החושי כדי לעבור אבחון מקיף שייתן תשובה מדויקת. ניתן בהחלט לטפל ולשפר את הוויסות החושי של הילד, כך שיוכל לתפקד בצורה טובה יותר. אחת מגישות הטיפול במקרים של סרבול מוטורי הינה טיפול באמצעות מים - הידרותרפיה. הידרותרפיה הינה ביצוע פעילות בבריכה טיפולית, תוך ניצול תכונות המים לצורך שיפור וקידום מטרות פונקציונליות. הטיפול ניתן על-ידי אדם בעל הכשרה בהידרותרפיה. למים ישנן תכונות ייחודיות המאפשרות לשפר את תפקודו של הילד המסורבל: צפיפות המים גבוהה פי 800 מצפיפות האוויר. כלומר, כל תנועה שהילד מבצע במים, מקבלת משוב תחושתי מיידי וברור, המאפשר לילד לזהות את מיקום חלקי הגוף בצורה מוחשית. מכיוון שהמים צפופים מן האוויר וצמיגותם גבוהה יותר, כל תנועה המבוצעת במים, הינה כנגד התנגדות. עבודה שרירית כנגד התנגדות, היא אחת הדרכים הטובות ביותר 'לעורר' את המערכת הפרופריוצפטיבית. הלחץ ההידרוסטטי של המים עוטף את גופו של הילד ומאפשר לו לחוש באופן ברור את גבולות גופו. במים הוא אינו צריך לגעת ללא הפסקה כדי להבין היכן הוא נמצא ביחס לסביבה, משום שהסביבה המימית מספקת לו מידע זה בצורה ברורה יותר. במים אין נקודות אחיזה עליהן ניתן להישען, וכל שינוי קטן מעורר חוסר שיווי משקל. על הילד לעבוד כדי לשמור על שיווי משקלו, כאשר היתרון הוא שאובדן שיווי משקל אינו מסתיים בנפילה כואבת על הרצפה, אלא לכל היותר, בראש רטוב. לימוד השחייה, גם אם אינו המטרה העיקרית, הוא דרך נהדרת לילד ללמוד לשלוט בגופו ובתנועותיו, במקביל לרכישת עצמאות במים וביטחון עצמי. השהייה במים נתפסת אצל מרבית הילדים כזמן של הנאה. בטיפול הידרותרפי שפותח במרכז ההידרותרפי שבבית איזי שפירא, מושם דגש רב על כך שהפעילות צריכה להיעשות מתוך כיף. ההנאה של הילד, יחד עם תחושת ההישג שלו על כך שהוא לומד לצוף, לצלול ולשחות, היא גורם מוטיבציה מעולה.