טוב שכן קרוב?

מעבר למתח על-רקע לאומי-דתי, בלוד בוחשים גם גורמי שמאל ישראלים, שלפי הטענה מסיתים את הערבים נגד היהודים שמגיעים באחרונה ללוד. "אלה נציגיו של התמנון הגדול שנקרא 'הקרן החדשה'", אומר אטיאס, "שגרורותיו מסיתות ערבים מקומיים גם בלוד וגם ברמלה. הם מקלקלים עוד יותר את היחסים, שגם כך די מתוחים". בין פעולות ההסתה של השמאל אפשר למנות את ההפגנות המאורגנות מבחוץ בכל יום עצמאות, שמשתתפיהן צועדים וקוראים קריאות אבל על "יום הנכבה". השנה הוסעו להפגנות הללו בלוד פעילים מתנועות שמאל יהודיות, המזוהות עם השוליים האנרכיסטיים. נראה כי השגשוג של הגרעין התורני בלוד מפחיד לא רק את הציבור הערבי, שחשב שיצליח להבריח את היהודים מהעיר ולהשתלט עליה, אלא גם את תומכיו בשמאל הקיצוני. לדברי אהרון אטיאס, הגידול האדיר של הגרעין התורני בלוד אכן מפחיד את הציבור הערבי. "בכל אזורי החיץ ובכל המקומות שבהם הם רואים שהגרעין גדל, וברוך ה' יש כניסה גדולה מאוד של מאות משפחות לגרעין, הם מאוימים", הוא אומר. בשנה האחרונה התבטאה "תחושת האיום" הזו בפגיעה ברכבי התושבים היהודים החדשים בשכונת נווה-נוף. לאחרונה נמכרו מאות יחידות דיור חדשות בפרויקט של הגרעין התורני בעיר, ולשכונה נכנסו 64 משפחות דתיות-לאומיות צעירות. כבר בחודש הראשון לכניסתן נופצו שמשות וליד משרדי חברת המכירות פנצ'רה יד אלמונית גלגלים של חמישה כלי רכב.

מעבר לפניות לאישי ציבור, מה המשטרה עושה בנידון?

אטיאס: "אני בקשר רציף עם המשטרה. אנחנו כל הזמן מתלוננים וזה גורם למשטרה להיות מאוד קשובה לעניין. כך למשל, הפעם הם הגיעו מהר מאוד למי שהצית את הרכב של הרב אלעד בן-שלומי. אלא שזה לא מספק אותי. אני רוצה נוכחות פיזית יומיומית של כוחות סיור בשכונה, כדי שיראו מי בעל הבית. אגב, מעבר למשטרה עירבתי גם גורמי ביטחון נוספים כיון שמדובר כאן בפעילות לאומנית. הגורמים הללו בתמונה כל הזמן והם הבטיחו לסייע למשטרה ולמכינה ככל שיידרש".

מאחורי תגבורה של שכונת רמת-אשכול במשפחות יהודיות, עומדת כאמור המכינה הקדם-צבאית במקום. מייסד המכינה ומנכ"לה, אהרון אטיאס, מספר שבחלק מהמסגדים ניתן לשמוע הסתה קשה נגד היהודים שחזרו לשכונה. "אמנם רק אדם אחד שרף את הרכב של הרב בן-שלומי, אבל יש אנשים רבים שעומדים מאחור, מוחאים כפיים ומסיתים", הוא אומר. לדברי אטיאס, הפעילות הרבה של המכינה, שכוללת סיוע מסיבי למעט התושבים היהודים בשכונה, מהווה סדין אדום לחלק מהציבור הערבי שעוין את ניסיונות חידוש הנוכחות היהודית במקום. "גם לגרעין ביפו עשו בעיות קשות וגם לנו עושים כעת. האלימות הזו התגברה בעיקר לאור העובדה שהם הבינו שאנחנו לא מתכוונים לברוח. מאז שהתחלנו לחזק את בני העדה האתיופית שבמקום והתחלנו להפעיל גן, מעון יום, מדרשת טיולים ומתנ"ס, הם התחילו להתמקד במכינה ובפעילות שלה. זה מתבטא בין השאר באיומים מילוליים ולעתים גם ביותר מכך, כפי שקרה לרב אלעד". אטיאס מספר כי התגברות הפעילות הערבית נגד היהודים בשכונה נוגעת ישירות לאירועי חודש ספטמבר ולמתח שבין ישראל לטורקיה. "אפשר לזהות קורלציה ברורה בין התגברות המתח העולמי סביב מדינת ישראל להטרדות היום-יומית בשכונה. למשל, בעת עופרת יצוקה נזרקו מטעני צינור על שכונת רמת-אלישיב, אחת השכונות של הגרעין התורני בעיר. כלומר, בכל פעם שהמתח בין הערבים ליהודים בעולם גובר, זה ישר משפיע גם על המתח אצלנו ומיתרגם למעשים אלימים".

איך נוצר הקשר הזה? למה המתח החיצוני משפיע על הרחוב פה, באמצע מדינת ישראל?

"התשובה לכך היא מאוד ברורה. ראשית, בכל השכונה בכלל לא צופים בערוצים הישראלים אלא באל-ג'זירה. ההסתה הפראית באל-ג'זירה נגד המדינה מותירה חותם, ולכן הציבור כאן משתלהב כל פעם מחדש כשיש מתח. בנוסף לכך יש הסתה במסגדים. הדרשות בימי שישי כאן בלב ישראל אינן עוסקות בציונות. התרעתי על כך הרבה פעמים ודרשתי שלא יעצרו את הפושע המקומי שעשה משהו, אלא שיעלו גבוה יותר ויפעלו נגד מי שעומדים מאחורי כל המקרים הפרטיים האלו". בעקבות ההתרעות הרבות של אטיאס והפניות שלו לחברי כנסת, לשרים בממשלה ולראש העיר לוד מאיר ניצן, ביקר האחרון במכינה הקדם-צבאית ואמר דברים נחרצים נגד האלימות המקומית כלפי המכינה והתושבים היהודים. בנוסף, ניצן שיבח את אנשי המכינה על פעילותם לפיתוח השכונה. ניצן, יו"ר הוועדה הקרואה שמנהלת את לוד, גילה לאהרון אטיאס ולראש המכינה, הרב עוזיאל חובב, שהוא כבר פנה לאִמאמים בשני מסגדים בסביבה ודרש מהם לדבר בימי שישי נגד האלימות. "דיברתי על כך גם עם נציגיו הבכירים של המגזר הערבי בעיר", סיפר ניצן, "וציינתי שבכוונתנו לפעול בכל הכוח, כולל באמצעות זרועות הביטחון, אם האלימות לא תיעצר".

אחד מבעלי המכוניות שגלגליהן נוקרו הוא יו"ר הגרעין התורני בעיר, הד"ר צור שפיר. "במוצאי עיד אל-פיטר מישהו בא ופינצ'ר את כל כלי הרכב שחונים ליד רמת-אלישיב. לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת שזה על-רקע לאומני", הוא אומר. עם זאת, שפיר מדגיש שבסך הכול, בשכונה ובגרעין התורני בעיר שוררת תחושה של התחזקות וביטחון. "כשנכנסנו לרמת-אלישיב לפני מספר שנים היו התנכלויות, אז הצבנו שמירה ופעלנו בעוצמה יחד עם המשטרה המקומית וההתנכלויות נעלמו. כיום יש לנו תחושה טובה ואנחנו פועלים כל הזמן בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה המקומית. ההתנכלויות הללו נעשות על-ידי אנשים שהגדילה המסיבית שלנו מפריעה להם כנראה, אבל כמו שנכנסנו לשכונת נווה-זית וחוללנו מפנה, וכמו שאנחנו נכנסים לנווה-נוף, ככה אנחנו נסייע למפעל של אהרון אטיאס ברמת-אשכול ונחולל גם שם מפנה. זו עשייה ציונית ממדרגה ראשונה וכשאנו עומדים על שלנו, אז האלימות הזו יורדת. זה הניסיון המרכזי שלנו עם העיר לוד". לדברים הללו שותף גם מנכ"ל המכינה אטיאס, הקובע באופן נחרץ כי "מהניסיון רב השנים שלי בעיר, וקידמתי כאן כבר המון פרויקטים, רק עמידה איתנה וביטחון בצדקת הדרך שלנו מהווים את המענה הנכון למיעוט הלאומני שפועל נגדנו". כחלק מהמענה שעליו מדברים אטיאס ושפיר, הקים הגרעין התורני בעיר לפני כחצי שנה סיירת אופניים שפועלת בתיאום עם תחנת המשטרה העירונית. הסיירת, שהיא בעלת סמכויות שיטור, פועלת ברחבי העיר ונכנסת לכל השכונות הבעייתיות כדי להפגין נוכחות. "הסיירת הוקמה כי רצינו לשתף פעולה עם המשטרה ולחזק את אכיפת החוק בעיר. לכן, ביוזמת ראש העיר הקודם אילן הררי, התנדבו מספר חברי גרעין להקים עם המשטרה את כוח השיטור הזה". את הסיירת לקח קצת זמן לגבש כי "רצינו שזו לא תהיה משטרה שמורכבת מחברי גרעין בלבד, אלא גם מתושבי העיר. היא נכנסת גם לרמת-אשכול כדי לחזק את תחושת הביטחון במקום". למנכ"ל הגרעין התורני, שילה אדלר, חשוב לציין גם את הפעילות של הגרעין למען ערביי העיר. "המתנ"ס שאנחנו מפעילים בשכונת נווה-זית, מתנ"ס דנוור, פתוח לכל האוכלוסיה. אנחנו ממש מתאמצים לקבל לחוגים גם ילדים של משפחות ערביות. זה חשוב לנו דווקא בגלל ההתעצמות של הגרעין. ברור לנו שהעובדה ששלושה פרויקטים שלנו התאכלסו והכניסה האדירה של חבר'ה צעירים מהציונות הדתית לעיר עלולה להפריע, לכן אנחנו מראים שזה טוב לכולם. למשל, בשבוע האחרון ערך המתנ"ס פעילות לילדים שבה השתתפו 500 ילדים, בהם גם ערבים". אדלר מדגיש שאחד הדגלים המרכזיים של הגרעין בעיר הוא פעילות עם כלל האוכלוסיה. "השנה פתחנו 13 גנים עם העירייה, ואלו לא גנים רק לחברי הגרעין. יש אינטגרציה מלאה. יש לנו גם מעונות שהגרעין מפעיל ללא סלקציה. בכלל, בראייה שלנו, פיתוח העיר כולל את כלל תושביה".