המסיבה של לאה היא הזדמנות מצויינת לראות איך עושים את זה בגדול אצל העשירים. מי שציפה לחזות בכל מיני ניסים ונפלאות כמו פסל קרח בדמותה של בעל הבית, טראפלים מעוטרים בשבבי זהב ובריכת יהלומים מנצנצת, התאכזב או לחלופין שמח לגלות, שגם באלפיון העליון, המסיבות האלה הן שיממון אחד גדול. מצד שני, הגיישה המרושלת מנפקת מספיק דרמה שתוכל להחזיק 10 מסיבות. בעיקר מחמם את הלב לגלות את הקשר האמיץ שלה עם
אייל גולן.
כמו רוב הסטלנים בתל אביב, גם לאה מוכנה להסתפק בחום כשאין את הדבר האמיתי. תימניותו של גולן ממש לא מפריעה לה, מי אמר שבהרצליה פיתוח אין תושבים עם השקפות עולם חברתיות פרוגרסיביות? זו בוודאי גם הסיבה שבגללה אייל גולן, כוכב עצרת הצדק החברתי בכיכר המדינה, הגיע למסיבה של לאה. הוא בא רק לבדוק כיצד אפשר לקחת קצת מהעשירים ולחלק לעניים וכדי לאסוף עצות מאנשי עסקים מובילים, כמו
עפר נמרודי, לקראת גיבוש נייר העמדה שלו לוועדת טרכטנברג.
גולן נראה בהחלט מוטרד מסוגיות של צדק חברתי בשיחתו הצפופה עם
דפנה שחר. לאה כמעט מתעלפת מנוכחותו של גולן והיא מנסה להסביר את הקשר המיסטי הלא ברור בין שניהם. אחרי כמויות החום שספגה ממייבש השיער, בשילוב עם זריקות הבוטוקס, לאה צריכה יותר להתפעל מזה שהיא מצליחה להתבעבע ממשהו, ומכך שהפרצוף שלה לא הפך למחווה למוצגים במדאם טוסו ביום שאחרי השריפה הגדולה.
עוד אורחת במסיבה שמזכירה לנו באיזו מהירות משתנות הרוחות באקלים הישראלי היא
מרגול. כמו שהחדשות בטלוויזיה הירדנית שהיו מסקרות את המלך חוסיין, השם יקום דמו, כאן רק מראים אותה מבצעת משימות מלכותיות כמו נישוקים, חיבוקים ונענוע קצר מבלי לשמוע אותה מדברת. דבר אחד נותר בלתי פתור לגבי לאה, אם מעמדך כה רם ואת מצליחה להביא למסיבת יום ההולדת שלך את ג.יפית, יהרוג אותה להסתכל למצלמה ולומר "המסיבות של לאה, זה כדאי"?