ציפי שחרור, סופרת ילדים, משוררת עורכת ספרי שירה, מנחת סדנאות כתיבה ועורכת מגזין ספרותי "מאזניים", כתבה כבר חמישה עשר ספרי ילדים. הספר האחרון מפרי עטה, החיה שבפנים, מספר על גניבה גדולה ומוזרה בג'ונגל, שם מצא עצמו הצב ללא בית הארנב ללא פרווה, לציפור השחרור נגזלה כנף אחת, הפיל נשאר ללא חטים, אריה ללא רעמה וכך הלאה עוד חיות ועופות שנגנבו להם חלקים מגופם, חלקים שבלעדיהם הם חשים אבודים, נכים ועצובים.
לאחר אסיפת חירום יוצאות החיות לחפש את הגנב. הן מוצאות יצור המכוסה בכל החלקים שנגנבו. יצור מוזר ומפחיד שלא דומה לשום דבר, על ראשו רעמת אריה וגם נוצות טווס, בחגורתו פרוות ארנב, חטים על רגליו וכך הלאה החלקים שנגנבו מן החיות מכסים את ראשו וגופו.
פילוסופיה פשוטה
החיות בלב שבור משוחחות ביניהן על היצור המפחיד, מנסות לנחש איזה מן חיה הוא ומתייסרות מול חלקי גופן שתלויים על היצור. וכך, בעודן נרגשות ומנסות להבין מי הגנב, ולמה גנב הם שומעות קול צחוק. הצפרדע החכמה מכריזה: זה אדם. רק האדם יודע לצחוק...
הילדים בגילאי חמש ושבע שהקראתי להם את הסיפור היו סקרנים ומתעניינים ורצו לדעת גם הם למה גנב האדם חלקים מהחיות. מה חסר לאדם, הרי הוא כל יכול, נזר הבריאה, יכול לבנות בתים וטילים ורכבות ומחשבים. למה חמד את רכושן הפרטי של החיות?
הפילוסופיה הפשוטה מובנת לקטנים שמזדהים עם החיות הנגזלות ומתמרמרים שהאדם רוצה עוד דברים שאין לו, שהוא חמדן ו"חזיר" וחסר יושר, ומצפצף על כולם. במילים אחרות שיעור בחמדנות ובכוח התאווה בעולמו של האדם הגוזל גם את החיות. האדם בסיפור מחזיר את הגניבות, מה שלא קורה בעולם האמיתי, ומחליט להסתפק במה שיש לו כי הרי יש לו הרבה.
הילדים לא ישקעו במחשבות על חמדנותו האינסופית של האדם -אנחנו- כן. סיפור מתאים לכל זמן ולכל מקום, קלסי ומעניין.
מאיירת הספר היא מריה גיבנר והוצאת הספרים היא גוונים.