כללי: בשנים האחרונות רווחו עשיית הסכמים מסוג זה, אשר עוסקים בסידור מערכת היחסים בין אנשים אשר מעוניינים להביא יחדיו ילד לעולם, כאשר בד"כ אין מדובר בבני זוג, ואף נלקחת בחשבון העובדה כי יתכן ובעתיד ימצא כל אחד מהם בת/בן זוג אחרים.
הסכם הורות משותפת מסדיר למעשה את כל הסוגיות הקשורות לילד העתיד להיוולד, החל ממימון בדיקות ההיריון וכלה במשמורת, מזונות וכיוצב'.
מה יש לכלול בהסכם? מאחר שמדובר בהסכם אשר אמור להיות תקף לפרק זמן ארוך (עד הגיע הילד שטרם נולד לבגרות), הרי שישנה חשיבות מיוחדת בהתייחסות לכל הסוגיות הרלוונטיות, וכן בניסיון "לצפות פני עתיד", היינו לנסות ולצפות בעיות העלולות להתעורר במהלך השנים.
במבוא להסכם, במידה ואין מדובר בצדדים המנהלים מערכת יחסים זוגית, יש להבהיר כי הצדדים אינם במערכת יחסים חרף רצונם להביא ילד לעולם, כי כל צד רשאי לפתח מערכת יחסים, וכי הינם מעוניינים להסדיר את התנאים להורותם המשותפת.
ביחס לרכיבים הבסיסיים שעל כל הסכם לכלול, כלולים סוגיית מימון בדיקות ההיריון, מה קורה באם ההיריון אינו תקין, עריכת ברית, גובה מזונות הקטין, משמורת - היינו אצל מי מההורים הוא יגדל, הסדרי ראיה להורה אשר לא יקבל משמורת, קביעת שם משפחתו של הילד, ורכוש.
כמו-כן, יש לכלול בהסכם רכיבים נוספים שלא בהכרח יהיה בהם שימוש, אולם הם נועדו להגן על הילד בעתיד, כגון זהות המשמורן במידה וההורה המשמורן ילך לעולמו, האם מותר למי מהצדדים לעבור דירה ואם כן - לאיזה מרחק?, מה קורה אם מי מהצדדים מתחתן, מה יהיה סכום המזונות במקרה של פטירה, האם הילד יהיה זכאי לחלק מהעיזבון, מה קורה במצב בו מופר ההסכם, או שלא ניתן לעמוד בו עוד, וכיוצב'.
מהו תוקפו של ההסכם? על-פי דיני החוזים, להסכם יש תוקף מחייב עם חתימת הצדדים עליו מרצונם החופשי.
אולם על-מנת ליתן להסכם תוקף של פסק דין, ניתן לפנות לביהמ"ש בענייני משפחה בבקשה לאישור ההסכם גם ללא שמתנהלת תביעה בין הצדדים.